צבי לייב לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "תשנ"א" ב־"תנש"א") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''צבי לייב לוין''' ([[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]]-[[י"ז אלול]] [[ | הרב '''צבי לייב לוין''' ([[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]]-[[י"ז אלול]] [[תנש"א]]) היה [[סופר סת"ם]] חסיד חב"ד, מנהל ומייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]] ב[[מרוקו]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[פריז]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
בשנת [[תשי"ח]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש החגים, וכאשר פגש בר' [[איצ'קע גנזבורג]] בשעת ההמתנה לתפילה, התחבקו באהבת רעים חסידית, כשתוך כדי הרבי נכנס ועוד לפני שהספיקו לעמוד במקומם הבחין הרבי בפרץ של האהבת חסידים והביט כשחיוך קל על פניו, ולאחר מכן התבטא ש"זוהי [[אהבה]] חסידית". | בשנת [[תשי"ח]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש החגים, וכאשר פגש בר' [[איצ'קע גנזבורג]] בשעת ההמתנה לתפילה, התחבקו באהבת רעים חסידית, כשתוך כדי הרבי נכנס ועוד לפני שהספיקו לעמוד במקומם הבחין הרבי בפרץ של האהבת חסידים והביט כשחיוך קל על פניו, ולאחר מכן התבטא ש"זוהי [[אהבה]] חסידית". | ||
נפטר ב[[י"ז אלול]] [[ | נפטר ב[[י"ז אלול]] [[תנש"א]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== |
גרסה מ־16:46, 13 בינואר 2021
הרב צבי לייב לוין (ח' תמוז תרפ"ח-י"ז אלול תנש"א) היה סופר סת"ם חסיד חב"ד, מנהל ומייסד בית ספר להכשרת סופרי סת"ם במרוקו, ומאנשי קהילת חב"ד בפריז.
תולדות חיים
נולד בנעוועל בח' תמוז תרפ"ח לאביו הרב שרגא פייטל לוין.
לאחר סיום מלחמת העולם השניה הצליח להבריח את גבולות רוסיה יחד עם אלפי חסידים במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', ולאחר קבלת ברכתו של אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה.
היה נשוי עם מרת טויבע, בתו של הרב יהודה לייב קרסיק.
התמחה כסופר סת"ם, ורכש ידע נרחב בייצור בתים לתפילין ובעיבוד עורות לכתיבה.
עסק בהפצת מעיינות החסידות, ועם התרחבות פעולות חב"ד במרוקו, התבקש על ידי שליח הרבי הרב מיכאל ליפסקר להצטרף לשלוחי הרבי במדינה ולייסד בית ספר להכשרת סופרי סת"ם. יחד עם קבוצת התלמידים שהכשיר, לימד את האמונות גם את הרב מיכאל ליפסקר וכאשר גורש ממרוקו לאחר מעט יותר משנה, החליף אותו הרב ליפסקר בתפקיד מנהל בית המדרש.
לאחר גירושו ממרוקו, קבע את מגוריו בפריז והמשיך שם את פעילותו להפצת יהדות.
שימש גם כבעל תפילה.
בשנת תשי"ח, נסע לרבי לחודש החגים, וכאשר פגש בר' איצ'קע גנזבורג בשעת ההמתנה לתפילה, התחבקו באהבת רעים חסידית, כשתוך כדי הרבי נכנס ועוד לפני שהספיקו לעמוד במקומם הבחין הרבי בפרץ של האהבת חסידים והביט כשחיוך קל על פניו, ולאחר מכן התבטא ש"זוהי אהבה חסידית".
נפטר בי"ז אלול תנש"א, ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.
משפחתו
- גיסו, הרב מאיר אבצן
- גיסו, הרב שלמה מטוסוב