זבולון לביוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בחג הפורים [[תשי"א]] נעצר על ידי אנשי המשטרה החשאית יחד עם חמש עשרה עצורים נוספים שנעצרו באותן שבועות, ביניהם הרב [[אברהם חיים לדיוב]] וגבריאל ניאזוב. כאשר באו אנשי המשטרה החשאית לאוסרו, התחבא מבעוד מועד בקיר כפול בביתו, אך גם מידע זה היה בידי אנשי המשטרה ומשלא מצאוהו החלו לנעוץ כידונים בקירות הבית עד שפגעו בראשו והוא החל לצעוק מרוב כאב וכך נתגלה מסתורו, ורק בנס הוא ניצול ממכה אנושה זו ונותר בחיים. | בחג הפורים [[תשי"א]] נעצר על ידי אנשי המשטרה החשאית יחד עם חמש עשרה עצורים נוספים שנעצרו באותן שבועות, ביניהם הרב [[אברהם חיים לדיוב]] וגבריאל ניאזוב. כאשר באו אנשי המשטרה החשאית לאוסרו, התחבא מבעוד מועד בקיר כפול בביתו, אך גם מידע זה היה בידי אנשי המשטרה ומשלא מצאוהו החלו לנעוץ כידונים בקירות הבית עד שפגעו בראשו והוא החל לצעוק מרוב כאב וכך נתגלה מסתורו, ורק בנס הוא ניצול ממכה אנושה זו ונותר בחיים. | ||
לאחר סיום המשפט, נשלח עם הרב ניאזוב לעשר שנות עבודה בנארילסק{{הערה|מחנה עבודה סמוך לאוקיינוס הצפוני, שנחשב לקשה יותר משאר מחנות העבודה ב[[סיביר]], היות ולשם הנסיעה לא | לאחר סיום המשפט, נשלח עם הרב ניאזוב לעשר שנות עבודה בנארילסק{{הערה|מחנה עבודה סמוך לאוקיינוס הצפוני, שנחשב לקשה יותר משאר מחנות העבודה ב[[סיביר]], היות ולשם הנסיעה לא הייתה באמצעות רכבות אלא באמצעות ספינה בודדת שהייתה נוסעת פעם בשנה הלוך ושוב.}}. | ||
עם החלפת הפרקליט הראשי של אוזבקיסטן, הם הוחזרו ממחנה העבודה ועברו משפט חוזר בו השיתו עליהם 25 שנות מאסר כמו שאר חבריהם, והם הצטרפו למחנה העבודה אליו נשלחו שאר בני החבורה, שם ניסו לגלח את זקנם אך הם התעקשו על כך וניצחו את הסוהרים. | עם החלפת הפרקליט הראשי של אוזבקיסטן, הם הוחזרו ממחנה העבודה ועברו משפט חוזר בו השיתו עליהם 25 שנות מאסר כמו שאר חבריהם, והם הצטרפו למחנה העבודה אליו נשלחו שאר בני החבורה, שם ניסו לגלח את זקנם אך הם התעקשו על כך וניצחו את הסוהרים. | ||
גרסה מ־06:45, 17 בדצמבר 2020
הרב זבולון לביוב היה מרבני העדה הבוכרית שנשפט למאסר ממושך בסיביר על פעולותיו בהפצת יהדות, ולאחר עלייתו לארץ הקודש בשנת תשל"א נמנה על חברי הצוות החינוכי בישיבת 'אור שמחה' בכפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בסמרקנד שבבוכרה בסביבות שנת תרנ"ז לאביו ר' יצחק ולאמו מרת מזל, ולמד בצעירותו אצל הרב לייב אליעזרוב.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת יעל, עסק בחינוך הוראה בקהילה הבוכרית.
בחג הפורים תשי"א נעצר על ידי אנשי המשטרה החשאית יחד עם חמש עשרה עצורים נוספים שנעצרו באותן שבועות, ביניהם הרב אברהם חיים לדיוב וגבריאל ניאזוב. כאשר באו אנשי המשטרה החשאית לאוסרו, התחבא מבעוד מועד בקיר כפול בביתו, אך גם מידע זה היה בידי אנשי המשטרה ומשלא מצאוהו החלו לנעוץ כידונים בקירות הבית עד שפגעו בראשו והוא החל לצעוק מרוב כאב וכך נתגלה מסתורו, ורק בנס הוא ניצול ממכה אנושה זו ונותר בחיים.
לאחר סיום המשפט, נשלח עם הרב ניאזוב לעשר שנות עבודה בנארילסק[1].
עם החלפת הפרקליט הראשי של אוזבקיסטן, הם הוחזרו ממחנה העבודה ועברו משפט חוזר בו השיתו עליהם 25 שנות מאסר כמו שאר חבריהם, והם הצטרפו למחנה העבודה אליו נשלחו שאר בני החבורה, שם ניסו לגלח את זקנם אך הם התעקשו על כך וניצחו את הסוהרים.
בשנת תשל"א קיבל אשרת עלייה לארץ, התיישב בכפר חב"ד והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת 'אור שמחה' לבני הקהילה הבוכרית שהוקמה באותן שנים.
משפחתו
- בניו, מנחם, אבנר, רחמים ויעקב לויוב
- נכדו, הנגיד ר' לוי לבייב
- נכדו, הרב חנניה לוייב - שליח הרבי בשכונת קריית שלום, תל אביב
- נכדו, הרב יוסף לויוב, משלוחי הרבי לנתניה
- נינו, הרב יהודה לויוב - רב העדה הבוכרית בנתניה
- נינו, הרב רפאל לויוב - שליח הרבי לשכונת אגמים בנתניה
נינו, הרב אליסף לויוב - שליח הרבי לשכונת גבעת האירוסים בנתניה