דוד רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (עריכה אנציקלופדית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין]] | [[קובץ:הרב דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין]] | ||
[[קובץ:דוד רסקין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רסקין]] | [[קובץ:דוד רסקין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רסקין]] | ||
הרב '''דוד רסקין''' ([[תרפ"ז]] - [[ז' באייר]] [[ה'תשע"א]]) היה מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]], ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]]. | [[קובץ:480215.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין]] | ||
הרב '''דוד רסקין''' ([[תרפ"ז]] - [[ז' באייר]] [[ה'תשע"א]]) היה מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]], ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]]. | |||
[[קובץ:דוד רסקין.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]] | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרפ"ז]] בעיר באברויסק שבביילורוסיה, לאביו החסיד הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא רסקין. | |||
בגיל שנתיים נעצר אביו, בחודש [[אלול]] [[תרפ"ט]] ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור ב[[לנינגרד]], שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות ב[[מסירות נפש]]. | |||
ר' יעקב יוסף לא הסכים שילדיו ילמדו ב'שקולע' (בית ספר ממשלתי), ושכר את ר' [[שלום מרוזוב]], שלימד את בניו ועוד מילדי [[אנ"ש]] בביתו. | |||
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו. | |||
הרכבת הגיעה לאומסק שב[[סיביר]], ימים ספורים לפני [[ראש השנה]]. | |||
מאומסק נסעו ברכבת לנובוסיבירסק ומשם החליטו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת [[קזחסטן]]. הם שמעו כי ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הגיעו המוני פליטים והמצב הכלכלי שם קשה, לכן חשבו לעבור לאלמא אטא בה יש פחות פליטים. | מאומסק נסעו ברכבת לנובוסיבירסק ומשם החליטו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת [[קזחסטן]]. הם שמעו כי ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הגיעו המוני פליטים והמצב הכלכלי שם קשה, לכן חשבו לעבור לאלמא אטא בה יש פחות פליטים. | ||
ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תש"ב]] הגיעה הרכבת לאלמא אטא. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת. | |||
כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו ר' יעקב יוסף היה עצור כחודש וחצי. | |||
בני משפחת רסקין ידעו כי רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], נמצא בגלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ור' יעקב יוסף עשה ככל אשר ביכולתו לשחררו ולהביאו לאלמא אטא. בשלהי חודש [[ניסן]] [[תש"ד]] הגיע רבי לוי יצחק, חולה וחלש, לאלמא אטא. ר' יעקב יוסף ובניו עשו רבות למענו והשיגו לו ול{{ה|רבנית חנה}} דירה, וכך גם דאגו לרופאים מומחים שיטפלו בו. בשבועות האחרונים לחייו, הבנים לבית רסקין עשו תור ביניהם מי יניח [[תפילין]] עמו, ומי יעמוד לידו להיות לו לעזר בכל אשר יידרש{{הערה|כשבחורף [[תש"י]] הגיע ר' דוד ל[[ניו יורק]], וב[[ט"ז במנחם אב|ט"ז מנחם אב]] לקראת יום ה[[הסתלקות]] של רבי לוי יצחק, ביקש הרבי מר' דוד לרשום את הזכור לו מבעל ההילולא, ובמיוחד אם זכור לו איזה דברי תורה ממנו. הרבי הוסיף וביקש שבביקורו אצל אמו [[הרבנית חנה]] לא ידבר על הימים ההם כדי שלא תיזכר בזה ותצטער. ר' דוד עשה כמצות הרבי, וכתב את מה שהיה בזיכרונו, כולל דברי תורה, ולאחר שהרבי קיבל את הרשימה, נתן לר' דוד ברכת יישר כח וב[[התוועדות]] [[כ' מנחם אב]] דיבר על ענין זה.}} | |||
===בנוי יורק=== | |||
בתום המלחמה, הצליח ר' דוד ובני משפחתו, לצאת מ[[ברית המועצות]], ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך לבוב, והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]], שם למד [[תומכי תמימים פאקינג|בישיבה]]. הוריו וכמה מבני המשפחה עלו ל[[ארץ הקודש]], ואילו ר' דוד נסע מפוקינג ל[[פריז]] ומשם ל[[ניו יורק]]. | |||
== | |||
בתום המלחמה, הצליח ר' דוד ובני משפחתו, לצאת מ[[ברית המועצות]], | |||
לניו יורק הגיע ביום חמישי [[ב' בטבת]] [[זאת חנוכה]], [[תש"י]]. בה' טבת זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. עמו נכנס ל'יחידות' הגבאי הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], אולם בעת ה'יחידות' התרגש ולא הצליח לזכור את דברי הרבי הריי"צ. הוא פנה מיד אל [[הרבי]] ותינה את צערו. הרבי צלצל תיכף אל הרב סימפסון, אשר השיב כי הרבי התעניין על המשפחה, היכן נמצא אביו ונתן ברכה. | לניו יורק הגיע ביום חמישי [[ב' בטבת]] [[זאת חנוכה]], [[תש"י]]. בה' טבת זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. עמו נכנס ל'יחידות' הגבאי הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], אולם בעת ה'יחידות' התרגש ולא הצליח לזכור את דברי הרבי הריי"צ. הוא פנה מיד אל [[הרבי]] ותינה את צערו. הרבי צלצל תיכף אל הרב סימפסון, אשר השיב כי הרבי התעניין על המשפחה, היכן נמצא אביו ונתן ברכה. | ||
כעבור חודש בלבד, ביקש ר' דוד להיכנס שוב ל'יחידות'. היה זה כאשר ארבעה [[תמימים]] הגיעו מ[[אירופה]], וביקשו להיכנס אל הרבי. ר' דוד ביקש להצטרף אליהם ונענה בחיוב. ל'יחידות' נכנסו ביום ראשון [[ד' בשבט]] [[תש"י]]: ר' דוד ועמו הבחורים | כעבור חודש בלבד, ביקש ר' דוד להיכנס שוב ל'יחידות'. היה זה כאשר ארבעה [[תמימים]] הגיעו מ[[אירופה]], וביקשו להיכנס אל הרבי. ר' דוד ביקש להצטרף אליהם ונענה בחיוב. ל'יחידות' נכנסו ביום ראשון [[ד' בשבט]] [[תש"י]]: ר' דוד ועמו הבחורים ר' [[יצחק שלמה פבזנר]], ר' [[שלום מרוזוב]], ר' [[דובער יוניק]] ור' [[גדליה קארף]]. | ||
ב'יחידות' שאל הרבי את [[תמים|התמימים]], כיצד הם מרגישים ואחר כך עבר להתעניין בסדרי הלימוד. הבחורים ענו שהם לומדים כמו ב[[תומכי תמימים ברינואה|פריז]], והמזכיר הסביר שב[[פריז]] לומדים שעה וחצי [[חסידות]] בבוקר לפני ה[[תפילה]], לאחר מכן חושבים חסידות, ואחר כך [[עבודת התפילה|מתפללים באריכות]]{{הערה|סוגיית לימוד ה[[חסידות]] לפני התפילה הייתה נתונה בוויכוח בין הבחורים שהגיעו זה עתה מ[[צרפת]] לבין הנהלת הישיבה. שכן עד אז למדו [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה בחצר הרבי]] רק שעה חסידות לפני התפילה, ואילו הבחורים שהגיעו מ[[צרפת]] ביקשו ללמוד לפי הסדר הנהוג בפריז, דהיינו שעה וחצי. מנגד, מגידי השיעורים בנגלה, אשר הדבר פגע בשיעורים שלהם, התנגדו בתוקף ולא הסכימו עם השינויים. לאור דברי [[הרבי הריי"צ]] ב'יחידות', הביע הרבי את דעתו שאכן צריכים להמשיך כפי שנהגו עד עתה בפריז.}}. אמר הרבי: "לערנען דארף מען, דאוונען מוז מען, אבער לערנען דארף מען אויך. מזמן לזמן וועט יעדערער אריינגיין באזונדער וועלן מיר ריידן" [= ללמוד צריך, להתפלל חייבים, אבל ללמוד גם צריך. מזמן לזמן כל אחד יכנס לבדו ואז נדבר]. | ב'יחידות' שאל הרבי את [[תמים|התמימים]], כיצד הם מרגישים ואחר כך עבר להתעניין בסדרי הלימוד. הבחורים ענו שהם לומדים כמו ב[[תומכי תמימים ברינואה|פריז]], והמזכיר הסביר שב[[פריז]] לומדים שעה וחצי [[חסידות]] בבוקר לפני ה[[תפילה]], לאחר מכן חושבים חסידות, ואחר כך [[עבודת התפילה|מתפללים באריכות]]{{הערה|סוגיית לימוד ה[[חסידות]] לפני התפילה הייתה נתונה בוויכוח בין הבחורים שהגיעו זה עתה מ[[צרפת]] לבין הנהלת הישיבה. שכן עד אז למדו [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה בחצר הרבי]] רק שעה חסידות לפני התפילה, ואילו הבחורים שהגיעו מ[[צרפת]] ביקשו ללמוד לפי הסדר הנהוג בפריז, דהיינו שעה וחצי. מנגד, מגידי השיעורים בנגלה, אשר הדבר פגע בשיעורים שלהם, התנגדו בתוקף ולא הסכימו עם השינויים. לאור דברי [[הרבי הריי"צ]] ב'יחידות', הביע הרבי את דעתו שאכן צריכים להמשיך כפי שנהגו עד עתה בפריז.}}. אמר הרבי: "לערנען דארף מען, דאוונען מוז מען, אבער לערנען דארף מען אויך. מזמן לזמן וועט יעדערער אריינגיין באזונדער וועלן מיר ריידן" [= ללמוד צריך, להתפלל חייבים, אבל ללמוד גם צריך. מזמן לזמן כל אחד יכנס לבדו ואז נדבר]. | ||
| שורה 47: | שורה 35: | ||
בהמשך לכך הורה הרבי להכין '[[הנחה]]' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת. ר' דוד רסקין הכין 'הנחה' ונתנה לרבי, אולם לאחר ימים ספורים, ב[[שבת]] [[י' בשבט]] הסתלק אדמו"ר הריי"צ. לאחר זמן אמר הרבי ש[[אדמו"ר הריי"צ]] לא הספיק להגיה את ההנחה. | בהמשך לכך הורה הרבי להכין '[[הנחה]]' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת. ר' דוד רסקין הכין 'הנחה' ונתנה לרבי, אולם לאחר ימים ספורים, ב[[שבת]] [[י' בשבט]] הסתלק אדמו"ר הריי"צ. לאחר זמן אמר הרבי ש[[אדמו"ר הריי"צ]] לא הספיק להגיה את ההנחה. | ||
בשנה הראשונה לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי [[התוועדות|להתוועד]]. ב[[ב' בניסן]] [[תש"י]], נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדליה קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ל[[יום הילולא|יום ההילולא]] [[ב' ניסן]]. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו [[משפיעים]] הרב [[שמואל לוויטין]] והרב [[ישראל ג'ייקובסון]] שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה"רבי"... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: "בעוד חודש בדיוק, ביום [[ב' באייר]] תתקיים בלי נדר התוועדות". ואכן, בב' [[אייר]] התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ה[[התוועדות]] הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות. | |||
בשנה הראשונה לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את | |||
ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של [[הרבי מלך המשיח]] באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של [[הרבי הריי"צ]] (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם [[פדיון נפש|פני"ם]]. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני"ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק' ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו. | ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של [[הרבי מלך המשיח]] באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של [[הרבי הריי"צ]] (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם [[פדיון נפש|פני"ם]]. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני"ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק' ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו. | ||
| שורה 55: | שורה 41: | ||
בתקופה ההיא סירב הרבי לקבל חסידים ל'יחידות', אולם היו יחידים שזכו לכך. אחד מהם היה ר' דוד, שנכנס אל הרבי ואמר שבהתאם לדברי [[הרבי הריי"צ]] ב[[יחידות]] האחרונה שלהם ב[[ד' בשבט]] [[תש"י]] "שמזמן לזמן יכנס כל אחד מהם בפרטיות ונדבר" - מבקש הוא שהרבי יקבלו ל"יחידות", ואכן הרבי נענה בחיוב לבקשתו וענה לו על שאלותיו. | בתקופה ההיא סירב הרבי לקבל חסידים ל'יחידות', אולם היו יחידים שזכו לכך. אחד מהם היה ר' דוד, שנכנס אל הרבי ואמר שבהתאם לדברי [[הרבי הריי"צ]] ב[[יחידות]] האחרונה שלהם ב[[ד' בשבט]] [[תש"י]] "שמזמן לזמן יכנס כל אחד מהם בפרטיות ונדבר" - מבקש הוא שהרבי יקבלו ל"יחידות", ואכן הרבי נענה בחיוב לבקשתו וענה לו על שאלותיו. | ||
באותם ימים קיבל את המינוי להיות ה"בעל קורא" במניין של הרבי בימי [[שני]] ו[[חמישי]]. באחד הימים לא היה בעל קורא, והרבי פנה אליו וביקשו [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]], באומרו: "אתה הרי יודע לקרוא!" | |||
באותם ימים קיבל | באותם ימים, נהג ר' דוד שכאשר קרא לרבי [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] היה פותח בקול רם "יעמוד" ואומר (כמעט) בלחש "אדונינו מורינו ורבינו" ומסיים בקול רם "בהרב ר' לוי יצחק". כך נהג במשך כל הקיץ עד ליום [[שמחת תורה]] [[תשי"א]], אז קרא אחד מזקני החסידים את ה"מרשות" ל[[חתן בראשית]], וכאשר הגיע לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. | ||
בהיותו ב[[יחידות]] לקראת [[חתונה|חתונתו]], אמר לו הרבי בין השאר שבשעת ה[[חופה]] עליו לזכור את הרבי. כאשר שאל את הרבי בנוגע לכיתוב של ההזמנה, ענהו הרבי "בלשון הרב". על פי השמועה, הזמנתו של ר' דוד הייתה ההזמנה הראשונה שנכתבה בנוסח ההזמנה ל[[חתונת הרבי]] בשנת [[תרפ"ט]]. | |||
[[קובץ:הנהלת 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין יחד עם חברי הנהלת הישיבה והבחורים. בין היתר נראה הרב מרדכי מענטליק, ראש הישיבה.]] | [[קובץ:הנהלת 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין יחד עם חברי הנהלת הישיבה והבחורים. בין היתר נראה הרב מרדכי מענטליק, ראש הישיבה.]] | ||
==פעילות ציבורית== | |||
[[קובץ:דוד_רסקין-.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין (שני מימין) קורא ב[[תורה]] ב-[[770]]]] | |||
בשנת [[תשי"ד]] הצטרף ר' דוד לצוות ה[[ישיבה]], כמגיד שיעור בסניף הישיבה בבעדפורד. כעבור כמה שנים צורף ל[[תומכי תמימים המרכזית 770|הנהלת הישיבה]]. | בשנת [[תשי"ד]] הצטרף ר' דוד לצוות ה[[ישיבה]], כמגיד שיעור בסניף הישיבה בבעדפורד. כעבור כמה שנים צורף ל[[תומכי תמימים המרכזית 770|הנהלת הישיבה]]. | ||
למרות שבראשות הישיבה עמד הרב מענטליק, ראה הרבי בר' דוד את נציגה של הישיבה לכל העניינים. | |||
למרות שבראשות הישיבה עמד הרב מענטליק, ראה הרבי בר' דוד את נציגה של הישיבה לכל העניינים | |||
[[קובץ: רסקין3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בייצור חנוכיות ל[[מבצע חנוכה]]]] | [[קובץ: רסקין3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בייצור חנוכיות ל[[מבצע חנוכה]]]] | ||
בחודש [[ניסן]] [[תשט"ו]] ייסד הרבי את [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צעירי אגודת חב"ד בניו | בחודש [[ניסן]] [[תשט"ו]] ייסד הרבי את [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צעירי אגודת חב"ד בניו יורק]], בהמשך התמנה הרב דוד רסקין להיות היושב ראש. | ||
כאשר הורה הרבי ב[[התוועדות]] הוראות חדשות לחסידים, היה ר' דוד מתקשר ל[[שלוחים]] ברחבי תבל לעדכנם בהוראות החדשות של | כאשר הורה הרבי ב[[התוועדות]] הוראות חדשות לחסידים, היה ר' דוד מתקשר ל[[שלוחים]] ברחבי תבל לעדכנם בהוראות החדשות של הרבי. | ||
[[קובץ:הרב פיזם בקיץ תשלג בקייטנה מחזיק את המאגפון לר דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיץ [[תשל"ג]] - הרב רסקין מדבר בפני הילדים בקייטנת חב"ד בקריות. מחזיק את המגפון: הרב [[יגאל פיזם]]]] | [[קובץ:הרב פיזם בקיץ תשלג בקייטנה מחזיק את המאגפון לר דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיץ [[תשל"ג]] - הרב רסקין מדבר בפני הילדים בקייטנת חב"ד בקריות. מחזיק את המגפון: הרב [[יגאל פיזם]]]] | ||
בקיץ [[תשל"ג]] נסע ר' דוד ל[[ארץ הקודש]] לצורך עניין משפחתי. כאשר הודיע על כך לרבי, מינף הרבי את נסיעתו לחיזוק ה[[חינוך]] היהודי בארץ הקודש. ב[[שבת]] שקודם נסיעתו העניק לו הרבי בקבוק [[משקה]] והורה לו לערוך "[[שטורעם]]" בארץ ישראל. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' דוד את הרבי באיזה תחומים עליו לעורר '[[שטורעם]]' מיוחד, והזכיר גם את עניין "[[מיהו יהודי]]" שהרבי עורר אודותיו בשנים ההן. | בקיץ [[תשל"ג]] נסע ר' דוד ל[[ארץ הקודש]] לצורך עניין משפחתי. כאשר הודיע על כך לרבי, מינף הרבי את נסיעתו לחיזוק ה[[חינוך]] היהודי בארץ הקודש. ב[[שבת]] שקודם נסיעתו העניק לו הרבי בקבוק [[משקה]] והורה לו לערוך "[[שטורעם]]" בארץ ישראל. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' דוד את הרבי באיזה תחומים עליו לעורר '[[שטורעם]]' מיוחד, והזכיר גם את עניין "[[מיהו יהודי]]" שהרבי עורר אודותיו בשנים ההן. | ||
| שורה 95: | שורה 67: | ||
בחורף [[תשמ"ד|תשד"מ]], שוב הגיע ר' דוד רסקין לארץ ישראל בשליחות הרבי. הרבי הורה לו לבקר בכמה מקומות ולערוך התוועדויות. | בחורף [[תשמ"ד|תשד"מ]], שוב הגיע ר' דוד רסקין לארץ ישראל בשליחות הרבי. הרבי הורה לו לבקר בכמה מקומות ולערוך התוועדויות. | ||
בשנת [[תשל"ז]] החל הרבי לעשות '[[שטורעם]]' גדול בנושא [[משפיע|משפיעים]] ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים. ר' דוד התגייס לעניין ויחד עם ר' [[פרץ פייגינסון]] ערך אסיפות עם המשפיעים בהם עורר אודות תפקידם של המשפיעים. | בשנת [[תשל"ז]] החל הרבי לעשות '[[שטורעם]]' גדול בנושא [[משפיע|משפיעים]] ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים. ר' דוד התגייס לעניין ויחד עם ר' [[פרץ פייגינסון]] ערך אסיפות עם המשפיעים בהם עורר אודות תפקידם של המשפיעים. | ||
| שורה 106: | שורה 76: | ||
בעקבות העובדה שמאז מינוי אגודת חסידי חב"ד נפטרו כמה חברים, ולנוכח חשיבות הרישום המלא והרשמי של הניירות לקראת משפט הספרים, הורה הרבי לצרף חברים חדשים לעמותה. כאשר הרבי קיבל את רשימת החברים הקיימים, לצד רשימת חסידים שהוצע לצרפם לאגו"ח, בחר הרבי ארבעה חסידים מתוך הרשימה, וביניהם ר' דוד רסקין. לצד כל אחד מהשמות שבחר, ציין הרבי, בכתב יד קודש, את הנימוק לבחירתו. על ר' דוד רסקין כתב הרבי: "מרץ לעשיה בפועל". | בעקבות העובדה שמאז מינוי אגודת חסידי חב"ד נפטרו כמה חברים, ולנוכח חשיבות הרישום המלא והרשמי של הניירות לקראת משפט הספרים, הורה הרבי לצרף חברים חדשים לעמותה. כאשר הרבי קיבל את רשימת החברים הקיימים, לצד רשימת חסידים שהוצע לצרפם לאגו"ח, בחר הרבי ארבעה חסידים מתוך הרשימה, וביניהם ר' דוד רסקין. לצד כל אחד מהשמות שבחר, ציין הרבי, בכתב יד קודש, את הנימוק לבחירתו. על ר' דוד רסקין כתב הרבי: "מרץ לעשיה בפועל". | ||
ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד ייתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?". מלבד התפקידים שכבר הוזכרו הוא כיהן כחבר ה[[ועד להפצת חסידות]], חבר ה[[מרכז לעניני חינוך]], חבר [[מחנה ישראל]], חבר [[בית רבקה]], מנהל [[התוועדות|התוועדויות]] [[ה' טבת]] השנתית ב [[770]], חבר הנהלת [[ועד המסדר]], אחראי על ה[[תהלוכה]] בימי חג ובמשך שנים רבות שימש כבעל תוקע בחודש אלול במניין של הרבי. | |||
נפטר באור ליום רביעי [[ז' באייר]] שנת [[תשע"א]], והוא בן 84, לאחר שנים של מחלה. בהלויה שהתקיימה בבוקר [[יום רביעי]] שלמחרת הגיעו רבים מתושבי השכונה, לצד כל תלמידי ישיבת תות"ל המרכזית. ההלוויה יצאה מבית הלוויות שומרי הדת ב[[בורו פארק]], ולאחר מכן עברה ליד בית חיינו - [[770]]. | נפטר באור ליום רביעי [[ז' באייר]] שנת [[תשע"א]], והוא בן 84, לאחר שנים של מחלה. בהלויה שהתקיימה בבוקר [[יום רביעי]] שלמחרת הגיעו רבים מתושבי השכונה, לצד כל תלמידי ישיבת תות"ל המרכזית. ההלוויה יצאה מבית הלוויות שומרי הדת ב[[בורו פארק]], ולאחר מכן עברה ליד בית חיינו - [[770]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־00:57, 21 בינואר 2021
הרב דוד רסקין (תרפ"ז - ז' באייר ה'תשע"א) היה מנהל רוחני בתומכי תמימים המרכזית, ויו"ר צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית.
תולדות חיים
נולד בשנת תרפ"ז בעיר באברויסק שבביילורוסיה, לאביו החסיד הרב יעקב יוסף ואמו מרת דרויזא רסקין.
בגיל שנתיים נעצר אביו, בחודש אלול תרפ"ט ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור בלנינגרד, שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות במסירות נפש.
ר' יעקב יוסף לא הסכים שילדיו ילמדו ב'שקולע' (בית ספר ממשלתי), ושכר את ר' שלום מרוזוב, שלימד את בניו ועוד מילדי אנ"ש בביתו.
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי ג' באלול תש"א נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו.
הרכבת הגיעה לאומסק שבסיביר, ימים ספורים לפני ראש השנה.
מאומסק נסעו ברכבת לנובוסיבירסק ומשם החליטו לנסוע לאלמא אטא בירת קזחסטן. הם שמעו כי לטשקנט וסמרקנד הגיעו המוני פליטים והמצב הכלכלי שם קשה, לכן חשבו לעבור לאלמא אטא בה יש פחות פליטים.
בחול המועד סוכות תש"ב הגיעה הרכבת לאלמא אטא. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת.
כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו ר' יעקב יוסף היה עצור כחודש וחצי.
בני משפחת רסקין ידעו כי רבי לוי יצחק שניאורסון, נמצא בגלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ור' יעקב יוסף עשה ככל אשר ביכולתו לשחררו ולהביאו לאלמא אטא. בשלהי חודש ניסן תש"ד הגיע רבי לוי יצחק, חולה וחלש, לאלמא אטא. ר' יעקב יוסף ובניו עשו רבות למענו והשיגו לו ולרבנית חנה דירה, וכך גם דאגו לרופאים מומחים שיטפלו בו. בשבועות האחרונים לחייו, הבנים לבית רסקין עשו תור ביניהם מי יניח תפילין עמו, ומי יעמוד לידו להיות לו לעזר בכל אשר יידרש[1]
בנוי יורק
בתום המלחמה, הצליח ר' דוד ובני משפחתו, לצאת מברית המועצות, בבריחה הידועה דרך לבוב, והגיע למחנה העקורים פוקינג, שם למד בישיבה. הוריו וכמה מבני המשפחה עלו לארץ הקודש, ואילו ר' דוד נסע מפוקינג לפריז ומשם לניו יורק.
לניו יורק הגיע ביום חמישי ב' בטבת זאת חנוכה, תש"י. בה' טבת זכה להיכנס ל'יחידות' אל אדמו"ר הריי"צ. עמו נכנס ל'יחידות' הגבאי הרב אליהו ייאכיל סימפסון, אולם בעת ה'יחידות' התרגש ולא הצליח לזכור את דברי הרבי הריי"צ. הוא פנה מיד אל הרבי ותינה את צערו. הרבי צלצל תיכף אל הרב סימפסון, אשר השיב כי הרבי התעניין על המשפחה, היכן נמצא אביו ונתן ברכה.
כעבור חודש בלבד, ביקש ר' דוד להיכנס שוב ל'יחידות'. היה זה כאשר ארבעה תמימים הגיעו מאירופה, וביקשו להיכנס אל הרבי. ר' דוד ביקש להצטרף אליהם ונענה בחיוב. ל'יחידות' נכנסו ביום ראשון ד' בשבט תש"י: ר' דוד ועמו הבחורים ר' יצחק שלמה פבזנר, ר' שלום מרוזוב, ר' דובער יוניק ור' גדליה קארף.
ב'יחידות' שאל הרבי את התמימים, כיצד הם מרגישים ואחר כך עבר להתעניין בסדרי הלימוד. הבחורים ענו שהם לומדים כמו בפריז, והמזכיר הסביר שבפריז לומדים שעה וחצי חסידות בבוקר לפני התפילה, לאחר מכן חושבים חסידות, ואחר כך מתפללים באריכות[2]. אמר הרבי: "לערנען דארף מען, דאוונען מוז מען, אבער לערנען דארף מען אויך. מזמן לזמן וועט יעדערער אריינגיין באזונדער וועלן מיר ריידן" [= ללמוד צריך, להתפלל חייבים, אבל ללמוד גם צריך. מזמן לזמן כל אחד יכנס לבדו ואז נדבר].
בהמשך לכך הורה הרבי להכין 'הנחה' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל אדמו"ר הריי"צ את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת. ר' דוד רסקין הכין 'הנחה' ונתנה לרבי, אולם לאחר ימים ספורים, בשבת י' בשבט הסתלק אדמו"ר הריי"צ. לאחר זמן אמר הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא הספיק להגיה את ההנחה.
בשנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי להתוועד. בב' בניסן תש"י, נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדליה קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ליום ההילולא ב' ניסן. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו משפיעים הרב שמואל לוויטין והרב ישראל ג'ייקובסון שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה"רבי"... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: "בעוד חודש בדיוק, ביום ב' באייר תתקיים בלי נדר התוועדות". ואכן, בב' אייר התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ההתוועדות הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות.
ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של הרבי מלך המשיח באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של הרבי הריי"צ (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם פני"ם. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני"ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק' ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו.
בתקופה ההיא סירב הרבי לקבל חסידים ל'יחידות', אולם היו יחידים שזכו לכך. אחד מהם היה ר' דוד, שנכנס אל הרבי ואמר שבהתאם לדברי הרבי הריי"צ ביחידות האחרונה שלהם בד' בשבט תש"י "שמזמן לזמן יכנס כל אחד מהם בפרטיות ונדבר" - מבקש הוא שהרבי יקבלו ל"יחידות", ואכן הרבי נענה בחיוב לבקשתו וענה לו על שאלותיו.
באותם ימים קיבל את המינוי להיות ה"בעל קורא" במניין של הרבי בימי שני וחמישי. באחד הימים לא היה בעל קורא, והרבי פנה אליו וביקשו לקרוא בתורה, באומרו: "אתה הרי יודע לקרוא!"
באותם ימים, נהג ר' דוד שכאשר קרא לרבי לעלות לתורה היה פותח בקול רם "יעמוד" ואומר (כמעט) בלחש "אדונינו מורינו ורבינו" ומסיים בקול רם "בהרב ר' לוי יצחק". כך נהג במשך כל הקיץ עד ליום שמחת תורה תשי"א, אז קרא אחד מזקני החסידים את ה"מרשות" לחתן בראשית, וכאשר הגיע לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.
בהיותו ביחידות לקראת חתונתו, אמר לו הרבי בין השאר שבשעת החופה עליו לזכור את הרבי. כאשר שאל את הרבי בנוגע לכיתוב של ההזמנה, ענהו הרבי "בלשון הרב". על פי השמועה, הזמנתו של ר' דוד הייתה ההזמנה הראשונה שנכתבה בנוסח ההזמנה לחתונת הרבי בשנת תרפ"ט.
פעילות ציבורית
בשנת תשי"ד הצטרף ר' דוד לצוות הישיבה, כמגיד שיעור בסניף הישיבה בבעדפורד. כעבור כמה שנים צורף להנהלת הישיבה.
למרות שבראשות הישיבה עמד הרב מענטליק, ראה הרבי בר' דוד את נציגה של הישיבה לכל העניינים.
בחודש ניסן תשט"ו ייסד הרבי את צעירי אגודת חב"ד בניו יורק, בהמשך התמנה הרב דוד רסקין להיות היושב ראש.
כאשר הורה הרבי בהתוועדות הוראות חדשות לחסידים, היה ר' דוד מתקשר לשלוחים ברחבי תבל לעדכנם בהוראות החדשות של הרבי.
בקיץ תשל"ג נסע ר' דוד לארץ הקודש לצורך עניין משפחתי. כאשר הודיע על כך לרבי, מינף הרבי את נסיעתו לחיזוק החינוך היהודי בארץ הקודש. בשבת שקודם נסיעתו העניק לו הרבי בקבוק משקה והורה לו לערוך "שטורעם" בארץ ישראל. במוצאי שבת שאל ר' דוד את הרבי באיזה תחומים עליו לעורר 'שטורעם' מיוחד, והזכיר גם את עניין "מיהו יהודי" שהרבי עורר אודותיו בשנים ההן.
הרב וולף התבקש מהרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, מזכירו האישי של הרבי לדאוג לסיקור עיתונאי של הביקור, כדי שיעשה רושם גדול בארץ ישראל ובתפוצות.
בחורף תשד"מ, שוב הגיע ר' דוד רסקין לארץ ישראל בשליחות הרבי. הרבי הורה לו לבקר בכמה מקומות ולערוך התוועדויות.
בשנת תשל"ז החל הרבי לעשות 'שטורעם' גדול בנושא משפיעים ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים. ר' דוד התגייס לעניין ויחד עם ר' פרץ פייגינסון ערך אסיפות עם המשפיעים בהם עורר אודות תפקידם של המשפיעים.
בדוחות שכתב לרבי הוא מעדכן בין השאר כי המשפיעים עוררו את אנ"ש לדאוג לכך שבכל שמחה של אנ"ש ידאג בעל השמחה שיהיה מי שיחזור על שיחותיו של הרבי בענייני דיומא. כמו כן עוררו המשפיעים אודות קביעות עתים לתורה וחיזוק מבצעי הקודש של הרבי. ועוד עניינים הדרושים תיקון והתעוררות.
בר"ח תמוז תשמ"ה, לאחר שהתגלתה גניבת הספרים מספריית הרבי הריי"צ, קרא הרבי לשבעה מחשובי וזקני החסידים, ובהם ר' דוד רסקין, ודיבר איתם על הפעולות שצריכות להעשות בנידון מטעם אגודת חסידי חב"ד.
בעקבות העובדה שמאז מינוי אגודת חסידי חב"ד נפטרו כמה חברים, ולנוכח חשיבות הרישום המלא והרשמי של הניירות לקראת משפט הספרים, הורה הרבי לצרף חברים חדשים לעמותה. כאשר הרבי קיבל את רשימת החברים הקיימים, לצד רשימת חסידים שהוצע לצרפם לאגו"ח, בחר הרבי ארבעה חסידים מתוך הרשימה, וביניהם ר' דוד רסקין. לצד כל אחד מהשמות שבחר, ציין הרבי, בכתב יד קודש, את הנימוק לבחירתו. על ר' דוד רסקין כתב הרבי: "מרץ לעשיה בפועל".
ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד ייתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?". מלבד התפקידים שכבר הוזכרו הוא כיהן כחבר הועד להפצת חסידות, חבר המרכז לעניני חינוך, חבר מחנה ישראל, חבר בית רבקה, מנהל התוועדויות ה' טבת השנתית ב 770, חבר הנהלת ועד המסדר, אחראי על התהלוכה בימי חג ובמשך שנים רבות שימש כבעל תוקע בחודש אלול במניין של הרבי.
נפטר באור ליום רביעי ז' באייר שנת תשע"א, והוא בן 84, לאחר שנים של מחלה. בהלויה שהתקיימה בבוקר יום רביעי שלמחרת הגיעו רבים מתושבי השכונה, לצד כל תלמידי ישיבת תות"ל המרכזית. ההלוויה יצאה מבית הלוויות שומרי הדת בבורו פארק, ולאחר מכן עברה ליד בית חיינו - 770.
קישורים חיצוניים
- קורות חייו של הרב רסקין מאת אברהם רייניץ, באדיבות עיתון 'בית משיח'
- הרב רסקין עובר בחלוקת הדולרים
- - המונים בהלוויית ר' דוד רסקין
- קיץ תשל"ג בקייטנה בקריות
- ועבדי דוד - חלק א' (פורים תשע"ט) • חלק ב'
הערות שוליים
- ↑ כשבחורף תש"י הגיע ר' דוד לניו יורק, ובט"ז מנחם אב לקראת יום ההסתלקות של רבי לוי יצחק, ביקש הרבי מר' דוד לרשום את הזכור לו מבעל ההילולא, ובמיוחד אם זכור לו איזה דברי תורה ממנו. הרבי הוסיף וביקש שבביקורו אצל אמו הרבנית חנה לא ידבר על הימים ההם כדי שלא תיזכר בזה ותצטער. ר' דוד עשה כמצות הרבי, וכתב את מה שהיה בזיכרונו, כולל דברי תורה, ולאחר שהרבי קיבל את הרשימה, נתן לר' דוד ברכת יישר כח ובהתוועדות כ' מנחם אב דיבר על ענין זה.
- ↑ סוגיית לימוד החסידות לפני התפילה הייתה נתונה בוויכוח בין הבחורים שהגיעו זה עתה מצרפת לבין הנהלת הישיבה. שכן עד אז למדו בישיבה בחצר הרבי רק שעה חסידות לפני התפילה, ואילו הבחורים שהגיעו מצרפת ביקשו ללמוד לפי הסדר הנהוג בפריז, דהיינו שעה וחצי. מנגד, מגידי השיעורים בנגלה, אשר הדבר פגע בשיעורים שלהם, התנגדו בתוקף ולא הסכימו עם השינויים. לאור דברי הרבי הריי"צ ב'יחידות', הביע הרבי את דעתו שאכן צריכים להמשיך כפי שנהגו עד עתה בפריז.