אברהם יצחק גלזמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Glazman Avraham Itche.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יצחק גלזמן]] | [[קובץ:Glazman Avraham Itche.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יצחק גלזמן]] | ||
הרב '''אברהם יצחק גלזמן''' ([[תרנ"ג]]-[[תשכ"ט]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]. | הרב '''אברהם יצחק גלזמן''' ([[תרנ"ג]] - [[תשכ"ט]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
בעת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה לארץ הקודש בשנת תש"ח שם גר ב[[כפר חב"ד]], היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר בשנת תשכ"ט אחרי מחלה ממושכת. | בעת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה לארץ הקודש בשנת תש"ח שם גר ב[[כפר חב"ד]], היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר בשנת תשכ"ט אחרי מחלה ממושכת. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בתו מרת חווה | * בתו מרת חווה | ||
שורה 28: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]] |
גרסה מ־15:12, 20 באפריל 2021
הרב אברהם יצחק גלזמן (תרנ"ג - תשכ"ט) היה מחשובי רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים
נולד בתרנ"ג, בעיירה ליעפלי לאביו החסיד ר' משה. בעיירה קיבל חינוך חסידי שורשי בהיותו בן למשפחת חסידים וותיקה.
בתרס"ט החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שם היה מחשובי התמימים, שקדן גדול והתעלה בעבודת ה'. בישיבת תומכי תמימים למד עד שנת תרע"ו, במשך כשבע שנים.
אדמו"ר הרש"ב ביקשו שיכהן כרב, אך הוא חשש מהמחויבות הרבה שהתפקיד דורש, הרבי הסביר לו שלרב ישנה סייעתא דשמייא, וסיפר לו שאת הברית מילה שלו, סביו - אדמו"ר הצמח צדק, רצה שיעשו בזמן אולם הרב אסר, והצמח צדק הורה לעשות כדברי הרב.
בתרע"ט התחתן עם בתו של החסיד ר' מאיר לייב פריידין ממירגאראד. לאחר נישואיו התגורר במירגאראד, שם החזיק את התלמוד תורה והמקווה במסירות נפש. התגורר במיגאראד עד שנת תרפ"ו.
בתרפ"ו התגורר בבורזנא, מסר שם שיעורי תורה, החזיק את המקווה, החזיק מלמדים. בתרצ"ז עבר לקונוטופ, ומשם לניעז'ין, ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שהה עד מלחמת העולם השניה.
בעת הבריחה הגדולה דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה לארץ הקודש בשנת תש"ח שם גר בכפר חב"ד, היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר בשנת תשכ"ט אחרי מחלה ממושכת.
משפחתו
- בתו מרת חווה
- בנו ר' שלום בער
- בנו ר' עוזר