חיים מוולוז'ין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:וולזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]]
-הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ז' ב[[סיון]] [[תק"ט]]- י"ד ב[[סיון]] [[תקפ"א]]), (ידוע בשם '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], רב ה[[עיירה]] וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".
+הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ז' ב[[סיון]] [[תק"ט]]- י"ד ב[[סיון]] [[תקפ"א]]), (ידוע בשם '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]]{{הערה|בהקדמה לביאור הגר"א על השו"ע, הוא נמנה כ"ראשון התלמידים"}}, רב ה[[עיירה]] וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 == הקשר לרבותינו נשיאינו ==
-הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו ה[[מתנגדים]] כנגד מחנה [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.}} בהזדמנות מסויימת התבטא [[הרבי]]: "רבי חיים, שהיה תלמידו הקרוב של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד - בכלל יראי ה' מעולם לא היו מתנגדים - היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס"מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה".{{הערה|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]] (שיח שרפי קודש עמוד 209).}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}}. הרבי הריי"צ מתאר בזכרונותיו שבתחילה היו 2 כתות מתנגדים, כת ראשונה - יראי שמים שבאמת חששו שמא תצא תקלה מחידושי החסידות - ולאחר זמן כשראו שאין זה כך - אלא אדרבה החסידים מהדרים במצוות - חזרו מהתנגדותם. הכת השניה לא פעלה לשם שמים, והמשיכה גם אחר כך. רבי חיים מוואלז'ין היה שייך לכת הראשונה.{{מקור|מבוקש מקור הן לעצם הדברים שהיו שני סוגים והן לכך שר' חיים היה מכת הראשונה (יתכן שכלל לא כתוב והכותב כתבו מעצמו).}}
+הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו ה[[מתנגדים]] כנגד מחנה [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.}} בהזדמנות מסויימת התבטא [[הרבי]]: "רבי חיים, שהיה תלמידו הקרוב של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד - בכלל יראי ה' מעולם לא היו מתנגדים - היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס"מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה".{{הערה|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]] (שיח שרפי קודש עמוד 209).}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}}. הרבי הריי"צ מתאר{{הערה|קונטרס לימוד החסידות, עמוד 7}} שבין המנגדים לתורת ודרכי החסידים היו שתי פלוגות: פלוגה אחת רגזנית וחושדת בכשרים, ופלוגה שניה מתונה ובעלת משפטים במשםטי השכל האנושי. בדור הראשון להתגלות והתפשטות תורת חסידות חב"ד - בימי רבינו הזקן - הייתה הפלוגה השניה כמוסה, והעיקר הייתה פלוגה ראשונה הרגזנית, אשר בשני הנצחונות של החסידים{{הערה|נצחון החסידות בשחרור אדמו"ר הזקן ממאסריו - הראשון והשני}} בשנת תקנ"ט ותקס"א הושפל כבודה של הפלוגה הראשונה, והתחילה להתרקם הפלוגה השנייה. על פלוגה זו נמנה ר' חיים, שלא המשיך בדרך ההתנגדות לתורת החסידות ולדרכי החסידים.
 לאחר פטירת [[הגר"א]] נתקשה בשו"ת חמור, והגיע לביקור אצל רבינו על מנת להתיר ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס"ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&pgnum=150 בית רבי עמ' 150].}}
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערה|ה[[חסיד]] ר' [[יעקב קידנר]] בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון '[[עלי ספר]]' (?).}} כאשר חסידו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ישראל יפה]] עבר בעירו, הזמינו ר' חיים ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו [[אדמו"ר הזקן]] בתורת החב"ד.{{הערה|1= תולדות הרב מוואלזין, הובא ב[[דור דעה]] וב[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]].}}
-רבי חיים היה מיודד עם [[האדמו"ר האמצעי]], ועם אדמו"ר [[הצמח צדק]] דיברו בניהם כמה פעמים בענייני הלכה.{{מקור|וכן במה התבטא? והיכן?}}
+רבי חיים היה מיודד עם רבותינו נשיאנו, ובפרט עם [[האדמו"ר האמצעי]].
-גם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו בכמה עניינים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}}
+גם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]]{{הערה|ראה קונטרס לימוד החסידות, עמ' 14-15}}, וביחד פעלו בכמה עניינים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}}
 ==ספרו נפש החיים==
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 ===צמצום לאו כפשוטו===
-בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] אחת מטענות המתנגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום ב[[אין סוף]] המובא בכתבי [[האריז"ל]] הוא [[צמצום לא כפשוטו|לא כפשוטו]]. טענה שנכתבה בכתבים שפרסמו נגד החסידים באותה התקופה, גם ה[[גר"א]] שהיה גדול ה[[מתנגדים]] סבר כי הצמצום כפשוטו. אולם ר' חיים תלמידו, כותב בספרו נפש החיים שלא כרבו שהצמצום לא כפשוטו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=300 נפש החיים (ש"ג פ"ז)] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'}}.
+בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] אחת מטענות המתנגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום ב[[אין סוף]] המובא בכתבי [[האריז"ל]] הוא אינו כפשוטו, ולא במאור אלא רק באור, וגם זה רק בבחי' התחתונה שבאור{{הערה|ראה בכ"ז [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]] חלק א', אגרת י"א}}. ה[[גר"א]] שהיה גדול ה[[מתנגדים]] סבר כי הצמצום הינו כפשוטו - וגם בעצמותו. אולם ר' חיים תלמידו חלק ע"כ וכתב בספרו נפש החיים שהצמצום הוא אמנם לאו כפשוטו -  אבל הוא גם במאור עצמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=300 נפש החיים (ש"ג פ"ז)] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'}}.
 == משפחתו ==