אריך אנפין: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (שיפוץ) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עולמות אבי"ע}} | {{עולמות אבי"ע}} | ||
'''אריך אנפין''' הינו ה[[פרצוף]] של חיצוניות ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]]. | '''אריך אנפין''' הינו ה[[פרצוף]] של חיצוניות ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]]. [[כתר עליון]] הוא ספירת ה[[כתר]] של עולם האצילות, [[פנימיות]]ו היא פרצוף [[עתיק יומין]], ו[[חיצוניות]]ו היא אריך אנפין. | ||
ה[[כתר עליון]] הוא בכלל עולמות אין סוף, והוא בחינת [[אותיות החקיקה]] שגבוהים מ[[עשר ספירות|עשרת הספירות]] של עולם האצילות, שהן בחינת [[אותיות הכתב]]. | |||
ובפרטיות מבואר כי כתר עליון הוא ה[[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, ו[[עתיק יומין]], היא דרגה האחרונה שבמאציל, ואריך אנפין היא הדרגה הראשונה שבנאצלים. | |||
אריך אנפין ממשיך ל[[פרצוף|פרצופים]] של עולם האצילות. [[אבא]] ו[[אמא]] יונקים מן המזלות, ומלבישים לזרועות של אריך אנפין. | אריך אנפין ממשיך ל[[פרצוף|פרצופים]] של עולם האצילות. [[אבא]] ו[[אמא]] יונקים מן המזלות, ומלבישים לזרועות של אריך אנפין. | ||
| שורה 9: | שורה 11: | ||
==ענינו== | |||
[[כתר עליון]] שהוא ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]] בנוי משני [[פרצוף|פרצופים]]: פרצוף [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין - חיצוניות הכתר. | |||
בכללות כל הכתר העליון הוא בכלל [[עולמות האין סוף]]. וזאת בשונה מה[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] שאף שבהם מתאחד [[אור אין סוף|אור האין סוף]] באחדות גמורה, עד שנאמר עליהם "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]", מכל מקום, הם נמשלו לבחינת [[אותיות הכתב]]; אבל בחינת [[עתיק יומין]] ואריך אנפין הם נמשלו לבחינת [[אותיות החקיקה]]. | |||
[[ | |||
וזהו מה שנאמר "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה", שבהעלות הרצון לפניו ית' להאציל את ה[[עשר ספירות]], אזי מתחיל ב"גליף גליפו" (-חקק חקיקה), שהוא על דרך משל התהוות בחינת חקיקה בהאור הפשוט לחקוק את שרשי העשר ספירות. אך ב[[עולם האצילות]] יש בחינת [[כלים]] ממש לאורות של ה[[עשר ספירות]], ולכן הן נמשלו לאותיות הכתב - דיו על קלף לבן, שהקלף הוא משל לכלים שאינם ממהות האור הפשוט. מה שאין כן ב[[עתיק יומין]] ואריך אנפין שאין ה[[כלים]] ניכרים ומתגלים בהם עדיין אלא בהעלם גדול ונמשלו ל[[אותיות החקיקה]] שאינם דבר זר כדיו וקלף. | |||
==ענינו בנפש== | ==ענינו בנפש== | ||
ענין אריך אנפין בנפש הוא ה[[רצון]]. הרצון אינו שורה באיבר מסויים, | ענין אריך אנפין בנפש הוא ה[[רצון]]. הרצון אינו שורה באיבר מסויים, אלא הוא [[מקיף]] את כל האיברים. והראיה: שתיכף כשאדם רוצה להניע את ידו, הוא מניע. | ||
כח הרצון הוא כח כללי בנפש. ולפי זה, בחינת [[אחוריים]] של אריך אנפין הוא בבחינת "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כאדם השונא לחבירו שזורק לו נגד רצונו לאחוריו). | |||
==אריך אנפין וזעיר אנפין== | ==אריך אנפין וזעיר אנפין== | ||
[[זעיר אנפין]], שהוא פרצוף של ה[[מידות]] של [[עולם האצילות]] מלובש ממש בבחינת אריך אנפין. באריך נמצאים שרשי [[עשר הספירות]]. | [[זעיר אנפין]], שהוא פרצוף של ה[[מידות]] של [[עולם האצילות]] מלובש ממש בבחינת אריך אנפין. באריך נמצאים שרשי [[עשר הספירות]]. | ||
ב[[עץ חיים]] נאמר כי [[קוצי דשערי]] של אריך אנפין מכה את עורף זעיר אנפין, ועל ידי זה | ב[[עץ חיים]] נאמר כי [[קוצי דשערי]] של אריך אנפין מכה את עורף זעיר אנפין, ועל ידי זה הדעת דזעיר אנפין מחלק לחסד וגבורה. ומבואר כי ענין זה הוא ענין של [[ציצית]]. ש[[טלית]] הוא אור מקיף הגדול המקיף לזעיר אנפין מראשו ועד סופו, וציצית הוא בחינת [[מקיף החוזר]] שהוא בבחינת [[שערות]] הנמשך להאיר בזעיר אנפין בבחינת אור פנימי בג' ראשונות שלו. | ||
==ירידתו לעולמות בי"ע== | ==ירידתו לעולמות בי"ע== | ||
עגולי אריך אנפין מקיפים רגלי [[עולם העשיה]] | עגולי אריך אנפין מקיפים רגלי [[עולם העשיה]]. ענין עגולי אריך אנפין הוא המקיף העליון המקיף את כללות העולמות [[אבי"ע]], ומשם יכול להשתלשל רצונו של הקב"ה גם בעולם הגשמי. והטעם שיכול להתפשט שם, כי לנגד אריך אנפין, שהוא בחינת ה[[כתר]] שלמעלה מן השתלשלות, מעלה ומטה הכל אחד. ולכן נקרא הוא בשם "אריך אנפין" כמו שנאמר "ארך אפים", שיכול להמשך גם למטה. | ||
==לעתיד לבא== | ==לעתיד לבא== | ||
גרסה מ־14:19, 7 באפריל 2013
אריך אנפין הינו הפרצוף של חיצוניות ספירת הכתר של עולם האצילות. כתר עליון הוא ספירת הכתר של עולם האצילות, פנימיותו היא פרצוף עתיק יומין, וחיצוניותו היא אריך אנפין.
הכתר עליון הוא בכלל עולמות אין סוף, והוא בחינת אותיות החקיקה שגבוהים מעשרת הספירות של עולם האצילות, שהן בחינת אותיות הכתב.
ובפרטיות מבואר כי כתר עליון הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים, ועתיק יומין, היא דרגה האחרונה שבמאציל, ואריך אנפין היא הדרגה הראשונה שבנאצלים.
אריך אנפין ממשיך לפרצופים של עולם האצילות. אבא ואמא יונקים מן המזלות, ומלבישים לזרועות של אריך אנפין.
ענינו של אריך אנפין בנפש הוא ענין הרצון.
ענינו
כתר עליון שהוא הכתר של עולם האצילות בנוי משני פרצופים: פרצוף עתיק יומין - פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין - חיצוניות הכתר.
בכללות כל הכתר העליון הוא בכלל עולמות האין סוף. וזאת בשונה מהעשר ספירות של עולם האצילות שאף שבהם מתאחד אור האין סוף באחדות גמורה, עד שנאמר עליהם "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", מכל מקום, הם נמשלו לבחינת אותיות הכתב; אבל בחינת עתיק יומין ואריך אנפין הם נמשלו לבחינת אותיות החקיקה.
וזהו מה שנאמר "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה", שבהעלות הרצון לפניו ית' להאציל את העשר ספירות, אזי מתחיל ב"גליף גליפו" (-חקק חקיקה), שהוא על דרך משל התהוות בחינת חקיקה בהאור הפשוט לחקוק את שרשי העשר ספירות. אך בעולם האצילות יש בחינת כלים ממש לאורות של העשר ספירות, ולכן הן נמשלו לאותיות הכתב - דיו על קלף לבן, שהקלף הוא משל לכלים שאינם ממהות האור הפשוט. מה שאין כן בעתיק יומין ואריך אנפין שאין הכלים ניכרים ומתגלים בהם עדיין אלא בהעלם גדול ונמשלו לאותיות החקיקה שאינם דבר זר כדיו וקלף.
ענינו בנפש
ענין אריך אנפין בנפש הוא הרצון. הרצון אינו שורה באיבר מסויים, אלא הוא מקיף את כל האיברים. והראיה: שתיכף כשאדם רוצה להניע את ידו, הוא מניע.
כח הרצון הוא כח כללי בנפש. ולפי זה, בחינת אחוריים של אריך אנפין הוא בבחינת "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כאדם השונא לחבירו שזורק לו נגד רצונו לאחוריו).
אריך אנפין וזעיר אנפין
זעיר אנפין, שהוא פרצוף של המידות של עולם האצילות מלובש ממש בבחינת אריך אנפין. באריך נמצאים שרשי עשר הספירות.
בעץ חיים נאמר כי קוצי דשערי של אריך אנפין מכה את עורף זעיר אנפין, ועל ידי זה הדעת דזעיר אנפין מחלק לחסד וגבורה. ומבואר כי ענין זה הוא ענין של ציצית. שטלית הוא אור מקיף הגדול המקיף לזעיר אנפין מראשו ועד סופו, וציצית הוא בחינת מקיף החוזר שהוא בבחינת שערות הנמשך להאיר בזעיר אנפין בבחינת אור פנימי בג' ראשונות שלו.
ירידתו לעולמות בי"ע
עגולי אריך אנפין מקיפים רגלי עולם העשיה. ענין עגולי אריך אנפין הוא המקיף העליון המקיף את כללות העולמות אבי"ע, ומשם יכול להשתלשל רצונו של הקב"ה גם בעולם הגשמי. והטעם שיכול להתפשט שם, כי לנגד אריך אנפין, שהוא בחינת הכתר שלמעלה מן השתלשלות, מעלה ומטה הכל אחד. ולכן נקרא הוא בשם "אריך אנפין" כמו שנאמר "ארך אפים", שיכול להמשך גם למטה.
לעתיד לבא
לעתיד לבא יתגלה אריך אנפין, וזהו מה שנאמר על אלף השביעי יום שכולו ארוך, שהכוונה לגילוי אור אין סוף המלובש באריך אנפין. וזהו מה שאמרו שכסא דמלכא משיח מחזיק רכ"א לוגין, שהכוונה שהכוס הוא הכלי לגילוי אור אין סוף, ויהיה בו הגילוי מבחינת אריך אנפין.