ועד מקומי כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 25: | שורה 25: | ||
{{ציטוטון|הנה מובן שאי אפשר לעשות ועד מיוחד לכל אחד מעניני הכפר, שאם כן הרי אין לדבר סוף, ותחת הנהלה משותפת, שגם בידה לא עלה לע"ע לשלול פירוד הלבבות וכו' וכו', יקומו כמה ועדים, שיגרום עוד לפרוד לבבות נוסף, ועוד ועוד}}{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"א, עמוד שפו, אגרת ח'קמג}} | {{ציטוטון|הנה מובן שאי אפשר לעשות ועד מיוחד לכל אחד מעניני הכפר, שאם כן הרי אין לדבר סוף, ותחת הנהלה משותפת, שגם בידה לא עלה לע"ע לשלול פירוד הלבבות וכו' וכו', יקומו כמה ועדים, שיגרום עוד לפרוד לבבות נוסף, ועוד ועוד}}{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"א, עמוד שפו, אגרת ח'קמג}} | ||
בנוסף לכך, כשהוצע להעלות את הכפר מדרגת ישוב לדרגת מועצה מקומית, שלל הרבי אפשרות לתת לכל תושבי הכפר, שאינם ראשי בית אב להצביע ולהתמודד - מהסיבה הפשוטה: לצד כפר חב"ד שכן היישוב 'תוחלת' של המזרחי, יישוב שבאופן מעשי היה חלק מהכפר, גישת המזרחי הייתה שיש לשלב ברשימות המתמודדים בנות, גם לא נשואות, לצרף תמונותיהם בקמפיינים וכו' בחוסר צניעות{{הערה|דברי הרבי נאמרו בפני חבר הועד הרב [[ברוך גופין]] בין היתר אמר הרבי: {{ציטוטון|לכל נערה משכונת 'תוחלת' יהיה כוח זהה להשפיע על צביון הכפר כמו כוחו של [[שניאור זלמן גרליק|הרב גורליק]]}}}}. | בנוסף לכך, כשהוצע להעלות את הכפר מדרגת ישוב לדרגת מועצה מקומית{{הערה|דבר אותו שלל הרבי, ממספר סיבות}}, שלל הרבי אפשרות לתת לכל תושבי הכפר, שאינם ראשי בית אב להצביע ולהתמודד - מהסיבה הפשוטה: לצד כפר חב"ד שכן היישוב 'תוחלת' של המזרחי, יישוב שבאופן מעשי היה חלק מהכפר, גישת המזרחי הייתה שיש לשלב ברשימות המתמודדים בנות, גם לא נשואות, לצרף תמונותיהם בקמפיינים וכו' בחוסר צניעות{{הערה|דברי הרבי נאמרו בפני חבר הועד הרב [[ברוך גופין]] בין היתר אמר הרבי: {{ציטוטון|לכל נערה משכונת 'תוחלת' יהיה כוח זהה להשפיע על צביון הכפר כמו כוחו של [[שניאור זלמן גרליק|הרב גורליק]]}}}}. בסופו של דבר, אכן לא עלה הכפר לדרגת מועצה מקומית. | ||
==אופן ההצבעה== | ==אופן ההצבעה== | ||
גרסה מ־03:37, 29 בספטמבר 2020
הועד המקומי כפר חב"ד הוא הועד המנהל כיום את ענייניו העירוניים של כפר חב"ד. הועד נוצר עקב תיקונים בחוק שרוקנו את הועד הגשמי מסמכותו, עקב הקמת הועד, משמש הועד הגשמי לניהול ענייני נכסי האגודה בלבד. על פי החוק, מונה הועד תשעה חברים, מתוכם נבחרים יושב ראש ובעלי תפקידים לפי החלטת הרוב. יו"ר הועד המכהן הוא ר' שמעון רבינוביץ'.
רקע
במשך השנים, היו נבחרים שבעת חברי הועד הגשמי אחת לתקופה, על ידי ומתוך חברי האגודה של כפר חב"ד, בהוראת הרבי מונו לחברי האגודה כל הראשי בית אב שדרו בכפר.
בשנת תשס"ז, תוקן החוק העוסק ביישובים הנכללים במועצות אזוריות, בצורה כזו שרוב תפקידי ועדי האגודות ביישובים יעברו לועד חדש, מקומי, שכמות החברים יקבעו לפי מספר תושבי היישוב, בדומה למועצת עירייה בערים רגילות. אך במקרה שבו לא יוגשו רשימות מועמדים לועד, הסמכויות יוותרו בידי ועד האגודה.
עד שנת תשע"ט, בכל פעם בה נדרשו התושבים להציג רשימות מועמדים, לא הוגשה אף רשימה, ותפקידי הועד נותרו בידי ועד האגודה.
היסטוריה
לקראת הבחירות המקומיות בשנת תשע"ט חלק מתושבי הכפר ובראשם המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי ניסו כבכול הפעמים הקודמות, גם הפעם להימנע מבחירות כאלו, על ידי אי הגשת רשימות לבחירה, אך בעקבות החלטתם של בעלי אינטרסים שונים שחפצו להתנקם במרא דאתרא על סילוקם ממוקדי השפעה בכפר, הוגשו שתי רשימות להתמודדות לועד המקומי, בעקבות כך הורה הרב ליו"ר הועד הגשמי הרב נחמן רייכמן להגיש אף הוא רשימה, שתורכב מחברי הועד הגשמי. בבחירות קיבלה רשימת הועד הגשמי שכונתה "כפר חב"ד" וסימנה היה "כח" ארבעה מושבים מתוך תשעה, רשימה בשם "הרשימה המרכזית" שסימנה היה "בה" בראשות ר' שמעון רבינוביץ שלושה מושבים ורשימה שלישית בשם "הרשימה החסידית" שסימנה היה "א" בראשות ר' יעקב קעניג שני מושבים.
לאחר הבחירות חתמו "הרשימה המרכזית" ו"הרשימה החסידית", הסכם קואליציוני, באמצעותו רכשו רוב בועד ומינו את ר' שמעון רבינוביץ' ליו"ר הועד.
אחד מהפעילויות הראשונות של הועד הייתה הקמתו של בית הוראה כפר חב"ד, צעד שנראה כהתגרות במרא דאתרא.
עמדת הרבי בנוגע להקמת ועד נוסף
בסוף שנות היו"דים, פנו קבוצת חקלאים תושבי הכפר לרבי בבקשה להקמת ועד נוסף שינהל את ענייני החקלאות בכפר חב"ד.
מענה הרבי היה ברור - הרבי שלל הקמת ועדים נוספים בכפר: "הנה מובן שאי אפשר לעשות ועד מיוחד לכל אחד מעניני הכפר, שאם כן הרי אין לדבר סוף, ותחת הנהלה משותפת, שגם בידה לא עלה לע"ע לשלול פירוד הלבבות וכו' וכו', יקומו כמה ועדים, שיגרום עוד לפרוד לבבות נוסף, ועוד ועוד"[1]
בנוסף לכך, כשהוצע להעלות את הכפר מדרגת ישוב לדרגת מועצה מקומית[2], שלל הרבי אפשרות לתת לכל תושבי הכפר, שאינם ראשי בית אב להצביע ולהתמודד - מהסיבה הפשוטה: לצד כפר חב"ד שכן היישוב 'תוחלת' של המזרחי, יישוב שבאופן מעשי היה חלק מהכפר, גישת המזרחי הייתה שיש לשלב ברשימות המתמודדים בנות, גם לא נשואות, לצרף תמונותיהם בקמפיינים וכו' בחוסר צניעות[3]. בסופו של דבר, אכן לא עלה הכפר לדרגת מועצה מקומית.
אופן ההצבעה
השיטה הנהוגה בהצבעה לחברי הועד הגשמי, היא סימון המועמדים הרצויים בדף המכיל את שמות המועמדים כולם, אך בועד המקומי שיטת ההצבעה היא מפלגתית, על ידי פתקים בצבע כחול, המסמלים רשימת מועמדים, לצד הפתקים הכחולים מצורפים פתקים לבנים, לבחירת רשימות למועצה האיזורית, ופתקים צהובים לבחירת יושב ראש למועצה האיזורית.
חברי הועד במשך השנים
תשע"ט - תשפ"ד
- יו"ר וועד המקומי ר' שמעון רבינוביץ
רשימת "כפר חב"ד"
ר' נחמן רייכמן, ר' שניאור זלמן (זמי) ליפסקר, ר' ידידה חסין, ר' יצחק אמיתי.
"הרשימה המרכזית"
יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ', ר' יצחק רויטבלט, ר' יהושע (שייע) סגל.
"הרשימה החסידית"
ר' יעקב קעניג, ר' אברהם חנוכה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק כ"א, עמוד שפו, אגרת ח'קמג
- ↑ דבר אותו שלל הרבי, ממספר סיבות
- ↑ דברי הרבי נאמרו בפני חבר הועד הרב ברוך גופין בין היתר אמר הרבי: "לכל נערה משכונת 'תוחלת' יהיה כוח זהה להשפיע על צביון הכפר כמו כוחו של הרב גורליק"