בין הזמנים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (עריכה חזותית, כותרת וציטוט) |
(עריכה אינטנסיבית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בין הזמנים''' הוא זמן בו ה[[ישיבה|ישיבות]] אינם פועלות בסדר רגיל, והבחורים | '''בין הזמנים''' הוא זמן בו ה[[ישיבה|ישיבות]] אינם פועלות בסדר רגיל, והבחורים נמצאים בבית ומנהלים את סדר יומם בעצמם. הרבי קרא מספר פעמים לבטל מנהג זה וכן הדריך את ה[[תמים|תמימים]] לנצל ימים אלה. | ||
== לבטל את בין הזמנים == | |||
הרבי קרא לבטל את המושג בין הזמנים ולהמשיך את הלימודים במוסדות החינוך בכל השנה:<br><br> | |||
במכתב אחר מציע הרבי לנצל זמן זה להוספה ביראת שמים: {{ציטוטון|בטח למותר להעיר על הנחיצות הכי גדולה לנצל את ימי הקיץ שהתלמידים חפשים אז מלימודים אחרים, לתוספת התעוררות והתחזקות ובפרט של [[יראת שמים]] בכל התלמידים, אף שגם בזה ישנו תירוץ מן המוכן שהתלמידים עייפים הם מלימודם כל השנה וגם נוסעים הם לחוץ לעיר וגם החמימות קשה לסבול, | {{ציטוטון|המושג של "חופש" בישיבה, חדר או תלמוד תורה, הוא דבר בלתי רצוי כו' וכו'. דמכיון שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו", הרי לא ייתכן שיהיה הפסק ח"ו, בענין החיים. והלואי שיבטלו סוף כל סוף את קיומו של החופש הזה, ואדרבה - מ[[י"ב תמוז]] "יום חג גאולת עוסקי הרבצת התורה", ובפרט של [[לימוד התורה]] ברבים "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", יש להוסיף בלימוד התורה, ובימי "בין המצרים" - הוספה יתירה מצד הענין ד"ציון במשפט תפדה"{{הערה|משיחת שבת פרשת דברים תשמ"ו.}}.}} | ||
== ניצול בין הזמנים == | |||
בנוסף, הרבי הדריך את בני הישיבות שבתקופה זו יעסקו בהשפעה על הנוער שיבואו ללמוד בישיבות:<br><br> | |||
{{ציטוטון|אליכם בני הישיבות הננו פונים ביחוד, מתקרבים ימי הקיץ ימי החופש ומנוחה אשר סדרי הלימוד בהישיבה רפויים, ע"כ הצעתינו לפניכם שתתנו את עצמכם לקרב את הנוער להשפיע עליו שיבואו ללמוד בישיבות, להסביר להם שזהו עיקר גדול בחיים להתחנך על ברכי התורה והיראה, והלומד כשהוא ילד זוכה לא זו בלבד שתורתו משתמרת אלא עוד זאת שזהו מעמיד אותו בעזה"י בפנה של אורה אשר כל ימי חייו ידע מטרתו בחיים להיות יהודי נאמן לה' ולתורתו}}{{הערה|ממכתב ר"ח [[סיוון]] [[תש"י]].}}.<br><br> | |||
במכתב אחר מציע הרבי לנצל זמן זה להוספה ביראת שמים:<br><br> | |||
{{ציטוטון|בטח למותר להעיר על הנחיצות הכי גדולה לנצל את ימי הקיץ שהתלמידים חפשים אז מלימודים אחרים, לתוספת התעוררות והתחזקות ובפרט של [[יראת שמים]] בכל התלמידים, אף שגם בזה ישנו תירוץ מן המוכן שהתלמידים עייפים הם מלימודם כל השנה וגם נוסעים הם לחוץ לעיר וגם החמימות קשה לסבול, שבדרך ממילא פועל זה על המרץ של התלמידים וההנהלה כו' וכו', ואין ברצוני לחזור עוד הפעם על כל האמור לעיל, רק אדגיש שאין זה אלא תירוץ, והראיה שבכל המקומות שהחליטו ובפועל לנצל את ימי הקיץ, הצליחו עד כדי כך שלשנה הבאה לא היה צריך שאעורר אותם עוד הפעם, כי בעצמם ראו שגם בגשמיות תועלת היא}}{{הערה|ממכתב כ"ח [[סיון]] [[תשי"ג]].}}.<br><br> | |||
במכתב שלישי הרבי מדבר על כך שכאשר רואים כיצד הוא הסדר מצד הנהגת העולם - צריכים לעשות הפוך:<br><br> | |||
{{ציטוטון|הסדר בהנהגת העולם הוא, אשר בחודשי הקיץ ממעטים בלימוד ומשקיעים יותר בחיזוק ובריאות הגוף; שמזה מובן, שהסדר צריך להיות הפוך: שבחדשים אלו (שעל-פי המבואר ב[[חסידות]] בחודשי הקיץ נקל יותר לעבוד את הוי') צריכים למסור את עצמו יותר לחיזוק בריאות הנשמה, ומצד זה יבוא ממילא גם חיזוק בריאות הגוף. וכל הנ"ל הוא בין בנוגע לישיבות תומכי תמימים שב[[ארץ הקודש]] ת"ו, ושבכל העולם}}{{הערה|תרגום חופשי משיחת שבת פרשת קדושים תשי"ט.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[חופש]] | *[[חופש]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://drive.google.com/open?id=0BzPAo5WXRpbrcF9GWXZ0UnQtZzV0eDBSM2dqekJMLTVYYU9v דעת הרבי בנושא '''תפקידו של תמים בקיץ'''] גליון החייל עמ' 3 [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]] | *[https://drive.google.com/open?id=0BzPAo5WXRpbrcF9GWXZ0UnQtZzV0eDBSM2dqekJMLTVYYU9v דעת הרבי בנושא '''תפקידו של תמים בקיץ'''] גליון החייל עמ' 3 [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:זמן]] | [[קטגוריה:זמן]] | ||
גרסה מ־14:12, 25 בספטמבר 2020
בין הזמנים הוא זמן בו הישיבות אינם פועלות בסדר רגיל, והבחורים נמצאים בבית ומנהלים את סדר יומם בעצמם. הרבי קרא מספר פעמים לבטל מנהג זה וכן הדריך את התמימים לנצל ימים אלה.
לבטל את בין הזמנים
הרבי קרא לבטל את המושג בין הזמנים ולהמשיך את הלימודים במוסדות החינוך בכל השנה:
"המושג של "חופש" בישיבה, חדר או תלמוד תורה, הוא דבר בלתי רצוי כו' וכו'. דמכיון שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו", הרי לא ייתכן שיהיה הפסק ח"ו, בענין החיים. והלואי שיבטלו סוף כל סוף את קיומו של החופש הזה, ואדרבה - מי"ב תמוז "יום חג גאולת עוסקי הרבצת התורה", ובפרט של לימוד התורה ברבים "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", יש להוסיף בלימוד התורה, ובימי "בין המצרים" - הוספה יתירה מצד הענין ד"ציון במשפט תפדה"[1]."
ניצול בין הזמנים
בנוסף, הרבי הדריך את בני הישיבות שבתקופה זו יעסקו בהשפעה על הנוער שיבואו ללמוד בישיבות:
"אליכם בני הישיבות הננו פונים ביחוד, מתקרבים ימי הקיץ ימי החופש ומנוחה אשר סדרי הלימוד בהישיבה רפויים, ע"כ הצעתינו לפניכם שתתנו את עצמכם לקרב את הנוער להשפיע עליו שיבואו ללמוד בישיבות, להסביר להם שזהו עיקר גדול בחיים להתחנך על ברכי התורה והיראה, והלומד כשהוא ילד זוכה לא זו בלבד שתורתו משתמרת אלא עוד זאת שזהו מעמיד אותו בעזה"י בפנה של אורה אשר כל ימי חייו ידע מטרתו בחיים להיות יהודי נאמן לה' ולתורתו"[2].
במכתב אחר מציע הרבי לנצל זמן זה להוספה ביראת שמים:
"בטח למותר להעיר על הנחיצות הכי גדולה לנצל את ימי הקיץ שהתלמידים חפשים אז מלימודים אחרים, לתוספת התעוררות והתחזקות ובפרט של יראת שמים בכל התלמידים, אף שגם בזה ישנו תירוץ מן המוכן שהתלמידים עייפים הם מלימודם כל השנה וגם נוסעים הם לחוץ לעיר וגם החמימות קשה לסבול, שבדרך ממילא פועל זה על המרץ של התלמידים וההנהלה כו' וכו', ואין ברצוני לחזור עוד הפעם על כל האמור לעיל, רק אדגיש שאין זה אלא תירוץ, והראיה שבכל המקומות שהחליטו ובפועל לנצל את ימי הקיץ, הצליחו עד כדי כך שלשנה הבאה לא היה צריך שאעורר אותם עוד הפעם, כי בעצמם ראו שגם בגשמיות תועלת היא"[3].
במכתב שלישי הרבי מדבר על כך שכאשר רואים כיצד הוא הסדר מצד הנהגת העולם - צריכים לעשות הפוך:
"הסדר בהנהגת העולם הוא, אשר בחודשי הקיץ ממעטים בלימוד ומשקיעים יותר בחיזוק ובריאות הגוף; שמזה מובן, שהסדר צריך להיות הפוך: שבחדשים אלו (שעל-פי המבואר בחסידות בחודשי הקיץ נקל יותר לעבוד את הוי') צריכים למסור את עצמו יותר לחיזוק בריאות הנשמה, ומצד זה יבוא ממילא גם חיזוק בריאות הגוף. וכל הנ"ל הוא בין בנוגע לישיבות תומכי תמימים שבארץ הקודש ת"ו, ושבכל העולם"[4].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דעת הרבי בנושא תפקידו של תמים בקיץ גליון החייל עמ' 3 תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)