תקיעת שופר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 אין לענות [[ברוך הוא וברוך שמו]] על ברכות השופר{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן קכד, ב.}}.
-אדמו"ר הזקן מביא מנהג שיהיה אחד שמקריא לתוקע את סדר התקיעות מילה במילה{{הערה|אורח חיים סימן תקפה סעיף י.}}. למנהג חב"ד, מקריא התקיעות - מורה באצבעו בסידור, אבל אינו מקריא בדיבור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 3. [[ספר המנהגים]]. ב[[המלך במסיבו]], א, עמ' רלה: "ענין ה"מקריא" בתקיעת שופר מפורש בשו"ע אדמו"ר, וכך גם נהגו בכל בתי הכנסת של חסידי חב"ד, אך כשהייתי ב[[רוסטוב]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], ראיתי לראשונה תקיעות ללא "מקריא"" [=היינו ללא מקריא בדיבור].}}.
+אדמו"ר הזקן מביא מנהג שיהיה אחד שמקריא לתוקע את סדר התקיעות מילה במילה{{הערה|אורח חיים סימן תקפה סעיף י.}}. למנהג חב"ד, מקריא התקיעות - מורה באצבעו בסידור, אבל אינו מקריא בדיבור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 3. [[ספר המנהגים]]. ב[[המלך במסיבו]], א, עמ' רלה: "ענין ה"מקריא" בתקיעת שופר מפורש בשו"ע אדמו"ר, וכך גם נהגו בכל בתי הכנסת של חסידי חב"ד, אך כשהייתי ב[[רוסטוב]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], ראיתי לראשונה תקיעות ללא "מקריא"" (היינו ללא מקריא בדיבור).}}.
 הרב [[אברהם חיים נאה]] רצה להסביר, כי רק כשהאדמו"ר הוא התוקע מורין לו באצבע, אבל בשאר אדם מקריאין בדיבור. והשיבו הרבי: {{ציטוטון|בטח ידוע לו שבשנים הקודמות, הנה כמה וכמה שנים של אדמו"ר הרש"ב לא היה האדמו"ר התוקע כי אם המקריא, וכן בשנים האהרונות של כ"ק מו"ח [[אדמו"ר הריי"צ]], ולא היו מקריאים אלא באצבע, אבל לא בדיבור}}{{הערה|[[אגרות קודש]], חלק ה' עמ' קט.}}.