סליחות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
"ימי הסליחות" הם הימים בסוף חודש אלול, שבהם אומרים סליחות. על פי מנהג האשכנזים - וכן מנהג חב"ד - מתחילים לאמרם בשבוע שלפני [[ראש השנה]], החל מהשבת שלפני ראש השנה הנקראת "[[שבת סליחות]]". כאשר ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים באמירת הסליחות שבוע נוסף קודם לכן - על מנת שלא לפחות באמירת הסליחות פחות מארבעה ימים. | "ימי הסליחות" הם הימים בסוף חודש אלול, שבהם אומרים סליחות. על פי מנהג האשכנזים - וכן מנהג חב"ד - מתחילים לאמרם בשבוע שלפני [[ראש השנה]], החל מהשבת שלפני ראש השנה הנקראת "[[שבת סליחות]]". כאשר ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים באמירת הסליחות שבוע נוסף קודם לכן - על מנת שלא לפחות באמירת הסליחות פחות מארבעה ימים. | ||
ימי הסליחות בכלל הם עת רצון, וימים אלו הם מהזמנים הקבועים שבהם היו מנגנים את [[ניגון ארבע בבות]]. | ימי הסליחות בכלל הם עת רצון, וימים אלו הם מהזמנים הקבועים שבהם היו מנגנים את [[ניגון ארבע בבות]]. המגן אברהם כתב{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים פח, ג.}}: "נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל כהאי גוונא"{{הערה|השרף רבי אורי מסטערליסק כתב בספרו אמרי קודש (יט) "הכתיבה והחתימה של ראש השנה ויום הכיפורים מתחיל מיום א' דסליחות".}}. | ||
בשנים קודמות היה נהוג בימי הסליחות, אשר מי שהוא בריא והתענית אינו מזיק לו, נכון שיתענה בראשון לסליחות. והחלשים יתענו עד אחר [[מנחה]] גדולה. וכולם יאמרו את כל התהלים בהשכמה קודם אור הבוקר, וכן בכל ימי הסליחות. ובערב ראש השנה גומרים את כל התהלים קודם אמירת סליחות{{הערה|'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' [[הקריאה והקדושה]], ערב ר"ח טבת תש"א.}}. | בשנים קודמות היה נהוג בימי הסליחות, אשר מי שהוא בריא והתענית אינו מזיק לו, נכון שיתענה בראשון לסליחות. והחלשים יתענו עד אחר [[מנחה]] גדולה. וכולם יאמרו את כל התהלים בהשכמה קודם אור הבוקר, וכן בכל ימי הסליחות. ובערב ראש השנה גומרים את כל התהלים קודם אמירת סליחות{{הערה|'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' [[הקריאה והקדושה]], ערב ר"ח טבת תש"א.}}. | ||