הבדלים בין גרסאות בדף "ספירת הגבורה"
מ |
(בעריכה) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ספירת הגבורה נמצאת ב[[קו השמאל]] ומהוה המשך ל[[ספירת הבינה]]. עניינה הוא מדידה והגבלה, היינו שההשפעה תהיה בדיוק לפי כלי המקבל. | ספירת הגבורה נמצאת ב[[קו השמאל]] ומהוה המשך ל[[ספירת הבינה]]. עניינה הוא מדידה והגבלה, היינו שההשפעה תהיה בדיוק לפי כלי המקבל. | ||
| + | |||
| + | ==מידתו של יצחק== | ||
| + | העבודה בבחינת גבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]]. ששלושת ה[[אבות]] הם בבחינת [[מרכבה]] לספירות [[חג"ת]] של עולם האצילות, ויצחק שהוא השני מבין האבות היה מרכבה לספירת הגבורה. והענין הוא שהיה עובד את בוראתו בפחד ויראה, וזהו מה שנאמר "ופחד יצחק". | ||
==בעולמות== | ==בעולמות== | ||
מקור ה[[גבורות]] בעולמות הוא [[גבורה דעתיק]], שהוא ספירת הגבורה של [[פרצוף]] [[עתיק יומין]]. גבורה דעתיק נקרית בשם [[בוצינא דקרדוניתא]] ובשם [[קו המידה]], שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות. | מקור ה[[גבורות]] בעולמות הוא [[גבורה דעתיק]], שהוא ספירת הגבורה של [[פרצוף]] [[עתיק יומין]]. גבורה דעתיק נקרית בשם [[בוצינא דקרדוניתא]] ובשם [[קו המידה]], שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות. | ||
| + | |||
| + | מבואר ששם [[אלהי"ם]] הוא במידת ה[[גבורה]], שכאשר הקב"ה מתגלה בספירת הגבורה של [[עולם האצילות]] נקרא הוא בשם אלהי"ם. | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
גרסה מ־16:08, 20 בנובמבר 2009
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |
ספירת הגבורה היא הספירה החמישית מבין עשר הספירות. מבין עשר הספירות ספירת הגבורה שייכת לספירות המידות, והיא בקו השמאל במקביל לספירת החסד שבקו הימין.
בניגוד לספירת החסד, שענינה הוא האהבה וההשפעה במתינות בבחינת מים, ענין ספירת הגבורה הוא היראה, וההשפעה בתגבורת בבחינת אש. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת מידת החסד של ספירת החסד.
ספירת הגבורה היא מידתו של יצחק אבינו, שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של לעתיד לבא.
ענינה
ספירת הגבורה נקראת בפתח אליהו בשם "דרועא שמאלא", בניגוד לספירת החסד שהיא "דרועא ימינא". ענין ספירת הגבורה הוא בניגוד לספירת החסד. ספירת החסד ענינה הוא ההשפעה, ותוכנה הפנימי הוא האהבה, ספירת הגבורה ענינה הוא מידת הדין והצמצום, שבפנימיותו הוא ההשפעה בתגבורת. תוכנה הפנימי של ספירת הגבורה הוא מידת היראה.
ספירת הגבורה נמצאת בקו השמאל ומהוה המשך לספירת הבינה. עניינה הוא מדידה והגבלה, היינו שההשפעה תהיה בדיוק לפי כלי המקבל.
מידתו של יצחק
העבודה בבחינת גבורה היא מידתו של יצחק אבינו. ששלושת האבות הם בבחינת מרכבה לספירות חג"ת של עולם האצילות, ויצחק שהוא השני מבין האבות היה מרכבה לספירת הגבורה. והענין הוא שהיה עובד את בוראתו בפחד ויראה, וזהו מה שנאמר "ופחד יצחק".
בעולמות
מקור הגבורות בעולמות הוא גבורה דעתיק, שהוא ספירת הגבורה של פרצוף עתיק יומין. גבורה דעתיק נקרית בשם בוצינא דקרדוניתא ובשם קו המידה, שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות.
מבואר ששם אלהי"ם הוא במידת הגבורה, שכאשר הקב"ה מתגלה בספירת הגבורה של עולם האצילות נקרא הוא בשם אלהי"ם.
