נצחיות חייו של הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

נצחיות חייו של הרבי (הצגת מקור)

גרסה מ־04:57, 20 בדצמבר 2020

נוספו 6 בתים , 20 בדצמבר 2020

מ

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

חזותיקוד ויקי

חלוקה בוט

בוטים, מפעילי מערכת

27,797

עריכות

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 בהמשך לכך - כאשר התקבלה הידיעה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] על היעלמותו של הרבי מעינינו, באופן הנראה לעין כהסתלקות, הרגישו כל החסידים באופן ספונטני שאירוע כזה לא ייתכן. לפני כל החילוקים כיצד לקבל את הדברים ולהתייחס אליהם, היה ברור לכל כי המאורע הינו אבסורד ואין ספק שתיכף ומיד יתגלה הרבי כמלך המשיח ויגלה שכל זה היה דמיון.
-כאשר מחוץ ל[[חב"ד]] היו אז כאלו שהספידו את החסידות יחד עם הרבי וצפו התפרקות או משבר חמור, או לחילופין כשנשמעו הקריאות למנות ממשיך לרבי{{הערה|קריאה כזו הושמעה באופן חריג על ידי אישיות אחת ויחידה גם מתוך המחנה החב"די, אך שאר החסידים ללא יוצא מן הכלל דוחים זאת בהחלטיות.}} - דחו זאת כל החסידים בביטול מוחלט. האמונה הרווחת מקיר לקיר היתה (ועודנה) שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות גם אם לא רואים אותו; לא רק בהנהגה רוחנית כשאר הצדיקים בעולם האמת, אלא הנהגה פיזית כמו קודם לכן{{הערה|1=ראו גם "'''הרבי מלך המשיח חי וקיים'''", 'הגאולה האמיתית והשלימה', [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAMUxyZmxrT2J2bTlsOVBPdUZrRXVtTlhheUU0 גליון מס' 38].}}.
+כאשר מחוץ ל[[חב"ד]] היו אז כאלו שהספידו את החסידות יחד עם הרבי וצפו התפרקות או משבר חמור, או לחילופין כשנשמעו הקריאות למנות ממשיך לרבי{{הערה|קריאה כזו הושמעה באופן חריג על ידי אישיות אחת ויחידה גם מתוך המחנה החב"די, אך שאר החסידים ללא יוצא מן הכלל דוחים זאת בהחלטיות.}} - דחו זאת כל החסידים בביטול מוחלט. האמונה הרווחת מקיר לקיר הייתה (ועודנה) שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות גם אם לא רואים אותו; לא רק בהנהגה רוחנית כשאר הצדיקים בעולם האמת, אלא הנהגה פיזית כמו קודם לכן{{הערה|1=ראו גם "'''הרבי מלך המשיח חי וקיים'''", 'הגאולה האמיתית והשלימה', [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAMUxyZmxrT2J2bTlsOVBPdUZrRXVtTlhheUU0 גליון מס' 38].}}.
 למרות חילוקי הדעות בין חסידי חב"ד אודות היחס ליום זה ולמאורע, והגדרת חייו של הרבי - רבים מהחסידים ובהם רבנים ומשפיעים בולטים האמינו ומאמינים שהרבי חי וקיים בגוף גשמי ללא כל שינוי, וסירבו להכיר במאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש.
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 הרבי הדגיש את ההבדל הגדול בין דבריו שלו המוגדרים כ[[נבואה]], לבין [[קץ|קיצים]] שונים שנאמרו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות ולא התממשו בפועל: כל הקיצים נאמרו על פי חכמת התורה והם התרחשו רק באופן רוחני, ולא הצליחו להתממש בעולמנו הגשמי. לעומת זאת כאשר הבשורה נאמרת כנבואה היא חייבת להתרחש בגשמיות ממש{{הערה|ראה שיחת ש"פ שופטים תנש"א, ובמאמר המובא בהערה 112 שם.}}.
-בנוסף, הסביר הרבי את אחת ההשלכות העיקריות מ[[נבואת הגאולה]] שבדורנו: בעוד שבדורות הקודמים יכולה היתה להתרחש הסתלקות של נשיא הדור, בדורנו שבו העולם כולו מוכן לגאולה לא תהיה הסתלקות ודורנו ימשיך לחיות בחיים נצחיים{{הערה|שיחת ש"פ בא תשנ"ב}}.
+בנוסף, הסביר הרבי את אחת ההשלכות העיקריות מ[[נבואת הגאולה]] שבדורנו: בעוד שבדורות הקודמים יכולה הייתה להתרחש הסתלקות של נשיא הדור, בדורנו שבו העולם כולו מוכן לגאולה לא תהיה הסתלקות ודורנו ימשיך לחיות בחיים נצחיים{{הערה|שיחת ש"פ בא תשנ"ב}}.
 ===קביעות התורה מול מציאות העולם===
@@ שורה 59: / שורה 59: @@
 [[רבני חב"ד]] וה[[משפיע|משפיעים]] מרבים לעורר בכל הזדמנות אודות הצורך להוסיף בהתקשרות לרבי ובקיום הוראותיו - במיוחד העיקרית שבהן, לראות שכל אנשי הדור [[השליחות היחידה|יעמדו מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש]] - ביתר שאת בתקופת הניסיון. על פי האמונה בנצחיות חיי הרבי מתחנכים להתקשר אליו גם הדור הצעיר, ובזכותה מתקרבים אליו עוד מאות ואלפי יהודים שלא ראו בעיניהם את פניו. כמו כן הודות להנהגתו של הרבי כיום, מפעל ה[[שליחות]] הכפיל את עצמו פי כמה, וכן מופתים ממשיכים להתרחש בזכות ברכותיו.
-בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כותבים אל הרבי]] באמצעות ספרי ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] שלו{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, [[נסיעה לרבי|נוסעים אליו]] לבית מדרשו [[770]] ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של [[הרבי]]{{הערה|1=כיום הפכה הנסיעה ל-770 לקונצנזוס מוחלט בין כל חסידי חב"ד, אך בשנים הראשונות שלאחר תשנ"ד היתה הנסיעה מצומצמת בהרבה. את הנסיעה הובילו ודחפו דוקא אלו שהניפו את האמונה שהרבי חי ללא כל שינוי. להרחבה ראו ראיון עם קבוצת תמימים ממפעילי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] בחודש תשרי תשנ"ה: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84026 "היה לנו ברור: אסור ש'הכנסת אורחים' תיסגר"]''', באתר {{אינפו}}; וכן סדרת כתבות ''''הנסיון האחרון – 20 שנה לתשרי תשנ"ה'''', בתוך קובץ 'הנסיון האחרון' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ה.
+בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כותבים אל הרבי]] באמצעות ספרי ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] שלו{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, [[נסיעה לרבי|נוסעים אליו]] לבית מדרשו [[770]] ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של [[הרבי]]{{הערה|1=כיום הפכה הנסיעה ל-770 לקונצנזוס מוחלט בין כל חסידי חב"ד, אך בשנים הראשונות שלאחר תשנ"ד הייתה הנסיעה מצומצמת בהרבה. את הנסיעה הובילו ודחפו דוקא אלו שהניפו את האמונה שהרבי חי ללא כל שינוי. להרחבה ראו ראיון עם קבוצת תמימים ממפעילי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] בחודש תשרי תשנ"ה: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84026 "היה לנו ברור: אסור ש'הכנסת אורחים' תיסגר"]''', באתר {{אינפו}}; וכן סדרת כתבות ''''הנסיון האחרון – 20 שנה לתשרי תשנ"ה'''', בתוך קובץ 'הנסיון האחרון' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ה.
 ראו גם טורים ומאמרי דעה: הרב [[יהושע דובראווסקי]] – [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82382 הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז]; שמואל ש., [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78015 בין תשנ"ה לתשע"ד ● טור דעה]; [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84207 מהפכת תשרי תשע"ה ● הרב גרשון אבצן] באתר {{אינפו}}}}, משתמשים בתארי החיים אליו - "שליט"א" או "שיל"ו" [-שיחיה לעולם ועד], ועוד.