פורטל:תורת החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
{{פורטל:תרת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:תרת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>תמונה נבחרת</big>|}} | {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>תמונה נבחרת</big>|}} | ||
{{פורטל:תורת החסידות/תמונה נבחרת}} | |||
{{פורטל:תרת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:תרת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center" | {| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center" | ||
גרסה מ־16:58, 8 בספטמבר 2020
| פורטל תורת החסידות |
|---|
 אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא אהבת ישראל וההכרה כי בכל יהודי קיימת נפש אלוקית המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של עבודת ה'. כמו-כן מהווה תורת החסידות ההכנה לביאת המשיח, כנודע מתשובת המשיח לשאלת הבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? - "לכשיפוצו מעיינותיך החוצה". ספר התניא הוא בחינת התורה שבכתב של תורת החסידות, ושאר ספרי החסידות של רבותינו נשיאנו הם התורה שבעל פה. |
מבואר כי הקב"ה עצמו נעלה מכל שם, שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. אלא שכאשר מתגלה הקב"ה במידה מסויימת, אזי נקרא הוא בשם זה. כאשר מתפללים אומרים את שמותיו של הקב"ה ואף שמתפללים אליו ולא למידותיו, היינו, שעל ידי אמירת שמותיו אנו מתכוונים אליו, הכוונה היא לאור שמחיה את הכלי של הספירה שהוא למעלה גם מהאור שמתלבש באותה הספירה.
פורטל:תרת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה
| |
| תרשים עשר הספירות שבהם מתגלה הנפש האלוקית |
פורטל:תרת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה
| קטגוריות נוספות |
|---|
|
ערכים בחסידות: חסידות הכללית • מבצעי ותקנות הרבי • מושגים כלליים • סוגי ניגונים • עבודת ה' • ערכים במבט החסידות • הפצת מעיינות החסידות ערכים בלימוד החסידות: ספירות • מלאכים • שמות ה' • מצוות • ספר יצירה • פתח אליהו • קליפות • תורה • ביטויים מספר הזוהר • אותיות • אורות וכלים • נפש • עולמות • צמצום |
|
