נפש בהמית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(עריכה כללית)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}'''נפש הבהמית''' הינו כינוי לנפש שמצד הקליפה שביהודי - שבלשון חז"ל נקרא [[יצר הרע]]. נפש זו מלובשת בדם האדם ומחיה את הגוף. מנפש זו מגיעים כל המידות הרעות מארבע יסודות רעים שבה.
'''[[נפש]] [[בהמה|הבהמית]]''' הינו כינוי לנפש שמצד ה[[קליפה]] שב[[יהודי]]. בלשון חז"ל [[יצר הרע]]. נפש זו מלובשת ב[[דם]] ה[[אדם]] ומחיה את ה[[גוף]]. מנפש זו מגיעים כל ה[[מידות]] ה[[רע]]ות מארבע יסודות רעים שבה.
המיוחד בנפש זו שמעורב בה גם טוב, כיון שנפש זו אצל יהודי היא מסוד עץ הדעת, שמעורב שם ה[[טוב]] עם הרע. לנפש זו עשרה כוחות כנגד [[עשר ספירות]], במקביל וכנגד עשרה כוחות של [[הנפש האלוקית]]. עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי, לגבור על רצונותיה של נפש זו ועוד למעלה מזה, להשתמש בכוחותיה לטוב. ועד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה ע"י ה[[צדיק]]ים. עם הנפש קיימות [[נפש אלוקית]] ו[[נפש טבעית]] - שכלית.
המיוחד בנפש זו שמעורב בה גם טוב, כיון שנפש זו אצל יהודי היא מסוד עץ הדעת, שמעורב שם ה[[טוב]] עם הרע. לנפש זו עשרה כוחות כנגד [[עשר ספירות]], במקביל וכנגד עשרה כוחות של [[הנפש האלוקית]]. עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי, לגבור על רצונותיה של נפש זו ועוד למעלה מזה, להשתמש בכוחותיה לטוב. ועד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה ע"י ה[[צדיק]]ים. עם הנפש קיימות [[נפש אלוקית]] ו[[נפש טבעית]] - שכלית.


שורה 6: שורה 6:
התניא בפרק ראשון מספר שבנפש הבהמית יש ארבעה יסודות. וכידוע שהיא כנוייה 'יצר הרע' והיא השורש לכל המידות הרעות, והמידות הרעות נמשכות מהיסודות.
התניא בפרק ראשון מספר שבנפש הבהמית יש ארבעה יסודות. וכידוע שהיא כנוייה 'יצר הרע' והיא השורש לכל המידות הרעות, והמידות הרעות נמשכות מהיסודות.


*'''אש''' - כעס וגאווה - מסבירה התניא שכמו שאש היא רוצה להגיע למעלה כל הזמן (ל' התניא: "שניגבה למעלה") כמו כעס שנובע שמתי שהאדם כועס הוא מרגיש שפגעו בכבודו הגבוהה והרם והנישא וכו' ופשוט רוצה להגיע למעלה כמו אש. והגאווה מובנת מאליו.
*'''[[אש]]''' - כעס וגאווה - מסבירה התניא שכמו שאש היא רוצה להגיע למעלה כל הזמן (ל' התניא: "שניגבה למעלה") כמו כעס שנובע שמתי שהאדם כועס הוא מרגיש שפגעו בכבודו הגבוהה והרם והנישא וכו' ופשוט רוצה להגיע למעלה כמו אש. והגאווה מובנת מאליו.


*'''מים''' -  תאוות ותענוגים - בגלל שרוב התענוגים הם באמצעות או נמשכים וכדו' ממים.
*'''[[מים]]''' -  תאוות ותענוגים - בגלל שרוב התענוגים גדלים וניזוים ממים.


*'''רוח''' - הוללות, וליצנות והתפארות ודברים בטלים - מהסיבה שרוח פשוט חולפת ולא ממשית, אי אפשר לתפוס אותה כמו שאפשר מים או כל חומר.
*'''[[רוח]]''' - הוללות, וליצנות והתפארות ודברים בטלים - מהסיבה שרוח זה דבר חולף ולא ממשי. אי אפשר לתפוס אותה כמו שאפשר מים או כל חומר.


*'''עפר''' - עצלות ועצבות - בגלל שהעפר, יש לו תכונה לרדת ולהיות כבד ושקוע ברצפה וכו'.
*'''[[עפר]]''' - עצלות ועצבות - העפר, תכונתו כבדות ושקעון באדמה.


==מרכיביה ==
==מרכיביה ==
 
אדמו"ר הזקן מציין שגם המידות הטובות שאצל יהודי; רחמנות וגמילות חסדים, באות מהנפש הבהמית. כי אצל עם ישראל הנפש הבהמית מקורה מ[[קליפה נוגה]] שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת וטוב ורע<REF>[[ספר התניא]], סוף [[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']]</REF>. אך שורש נפשם של הגויים אינה מקליפת נוגה, אלא מ[[שלוש קליפות הטמאות]].
גם יש טוב ביצר הרע מפרט זה שהוא בעצם הנפש הבהמית שמתלבש בדם ומחייה את האדם, אלא גם אומנם ראינו במה שנאמר למעלה שיש מידות רעות וגם 'יצר הרע' נשמע ישר שלילי וכו' אבל האדמו"ר הזקן מגלה לנו שגם יש בנפש הזאת, באותו יצר הרע גם טוב. אומנם אותם מידות הן בודדות. האדמו"ר הזקן מציין גם כן בפרק א' דוגמאות וז"ל (וזה לשונו): "וגם מידות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו '''רחמנות''' ו'''גמילות חסדים''' באות ממנה (מהנפש הבהמית)". וממשיך האדמו"ר הזקן ומסביר את כוונתו. "כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת וטוב ורע". במילים פשוטות:
באות מידות רעות מהנפש בהבמית '''בעיקר''' אבל הנפש הזאתי ביהודי, היא קליפה (כינוי לצד הטומאה) אבל '''[[קליפת נוגה]]''' דהיינו שיש בה קצת טוב, '''חושך עם קצת אור'''. (קוראים לה נוגה בגלל שבשעות המוקדמות של היום זה נקרא נוגה.. "שהכל חשוך אבל מתחיל להתנוצץ אור" ומהקצת אור\טוב מגיעות המידות הטובות).
 
לציין שלגויים אין קליפת נוגה, אין בקליפה (ביצר הרע שלהם) טוב מהסוג הזה שיש להיהודי, כלל. וגם את זה אנו רואים בתניא: "מה שאין כן נפשות אומות עובדי גילולים הן משאר קליפות טמאות "שאין בהן טוב כלל". אבל בכל זאת רואים גויים עושים צדקה ורחמנות וכו', מספר עץ החיים שאם הם עושים את זה, הם עושים את זה לעצמם, הכוונה שהם למשל עושים את זה שירגישו טוב עם עצמם, או לשם גאווה שנתנו לעני כסף וכו'. וגם עוד יותר מזה, בגמרא למדנו "וחסד לאומים חטאת" דהיינו שמתי שלאומים (גויים) עושים חסד זה בעצם חטאת.. כי זה לשם התפארות וגאווה וכו'.
 
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[תניא - פרק א']]
*[[תניא - פרק א']]
*[[נפש אלוקית]]
*[[קליפת נוגה]]
*[[שלוש קליפות הטמאות]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:נפש]]

גרסה מ־12:49, 28 בדצמבר 2009

נפש הבהמית הינו כינוי לנפש שמצד הקליפה שביהודי. בלשון חז"ל יצר הרע. נפש זו מלובשת בדם האדם ומחיה את הגוף. מנפש זו מגיעים כל המידות הרעות מארבע יסודות רעים שבה. המיוחד בנפש זו שמעורב בה גם טוב, כיון שנפש זו אצל יהודי היא מסוד עץ הדעת, שמעורב שם הטוב עם הרע. לנפש זו עשרה כוחות כנגד עשר ספירות, במקביל וכנגד עשרה כוחות של הנפש האלוקית. עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי, לגבור על רצונותיה של נפש זו ועוד למעלה מזה, להשתמש בכוחותיה לטוב. ועד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה ע"י הצדיקים. עם הנפש קיימות נפש אלוקית ונפש טבעית - שכלית.

יסודותיה

התניא בפרק ראשון מספר שבנפש הבהמית יש ארבעה יסודות. וכידוע שהיא כנוייה 'יצר הרע' והיא השורש לכל המידות הרעות, והמידות הרעות נמשכות מהיסודות.

  • אש - כעס וגאווה - מסבירה התניא שכמו שאש היא רוצה להגיע למעלה כל הזמן (ל' התניא: "שניגבה למעלה") כמו כעס שנובע שמתי שהאדם כועס הוא מרגיש שפגעו בכבודו הגבוהה והרם והנישא וכו' ופשוט רוצה להגיע למעלה כמו אש. והגאווה מובנת מאליו.
  • מים - תאוות ותענוגים - בגלל שרוב התענוגים גדלים וניזוים ממים.
  • רוח - הוללות, וליצנות והתפארות ודברים בטלים - מהסיבה שרוח זה דבר חולף ולא ממשי. אי אפשר לתפוס אותה כמו שאפשר מים או כל חומר.
  • עפר - עצלות ועצבות - העפר, תכונתו כבדות ושקעון באדמה.

מרכיביה

אדמו"ר הזקן מציין שגם המידות הטובות שאצל יהודי; רחמנות וגמילות חסדים, באות מהנפש הבהמית. כי אצל עם ישראל הנפש הבהמית מקורה מקליפה נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת וטוב ורע[1]. אך שורש נפשם של הגויים אינה מקליפת נוגה, אלא משלוש קליפות הטמאות.

ראו גם

הערות שוליים

הערות שוליים