חסידות ערלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קישורים חיצונים" ב־"קישורים חיצוניים") |
מ (החלפת טקסט – "אדמור"י" ב־"אדמו"רי") |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
למרות שבמקורה ערלוי הינה קהילה הונגרית שאינה משתייכת לתנועת החסידות אם כי נחשבת מאוהדיה, למרות זאת בדור האחרון מתפתחת קהילת ערלוי לתנועה חסידית, ומקפידים על טבילה במקווה. | למרות שבמקורה ערלוי הינה קהילה הונגרית שאינה משתייכת לתנועת החסידות אם כי נחשבת מאוהדיה, למרות זאת בדור האחרון מתפתחת קהילת ערלוי לתנועה חסידית, ומקפידים על טבילה במקווה. | ||
האדמו"ר וחסידיו אף לבוש במלבושים חסידיים. חלק גדול מקהילת ערלוי הינה מבתים הונגריים, וחלקם ממשפחות חסידיות. הוא עצמו הסתופף בצילם של | האדמו"ר וחסידיו אף לבוש במלבושים חסידיים. חלק גדול מקהילת ערלוי הינה מבתים הונגריים, וחלקם ממשפחות חסידיות. הוא עצמו הסתופף בצילם של אדמו"רים חסידיים, כמו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא שבהוראתו המפורשת שוכנת הישיבה בקטמון, וכמו רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא שבעקבות מנהגו נהוג גם בערלוי לומר את התהלים ב[[שבת]] לפני התפילה. | ||
חשובי יוצאי קהילת ערלוי מתפללים בבית מדרשו של האדמו"ר מערלוי ונמנים על קהילתו. רבי משה פרקש, נחשב לאחד מחשובי הקהילה וחבר מכון חתם סופר להוצאת ספרי החתם סופר. הוא ביקר אצל הרבי, ובביקוריו אף מסר לרבי דרישות שלום מרבו, גאב"ד ערלוי. | חשובי יוצאי קהילת ערלוי מתפללים בבית מדרשו של האדמו"ר מערלוי ונמנים על קהילתו. רבי משה פרקש, נחשב לאחד מחשובי הקהילה וחבר מכון חתם סופר להוצאת ספרי החתם סופר. הוא ביקר אצל הרבי, ובביקוריו אף מסר לרבי דרישות שלום מרבו, גאב"ד ערלוי. |
גרסה מ־08:10, 14 בספטמבר 2020
שושלת ערלוי הינה שושלת רבנים, צאצאיו של החתם סופר.
החתם סופר היה חתנו של הגאון רבי עקיבא איגר, שנפגש עם אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי והיה עמהם בידידות גדולה והערצה הדדית, ואף למד את ספר התניא.
החתם סופר עצמו היה מקורב לתנועת החסידות, בשל היותו תלמידו של רבי פנחס הורביץ בעל ההפלאה, ורבי נתן אדלר, שהתנהג במנהגי חסידים, וכן היה תלמידו של רבי זלמן חסיד תלמיד הבעש"ט. הוא אף מזכיר בספרו תורת משה את ספר התניא.
את כסא הרבנות בעיר פרשבורג, בה הוא כיהן כרב, המשיך לאחר פטירתו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל הכתב סופר, שנודע מאוד בזכות גאונותו המפליאה וספריו שו"ת כתב סופר, וכתב סופר על מסכת גיטין.
נכדו של הכתב סופר היה רבי משה סופר, מח"ס יד סופר ודיין של ערלוי, תחת הנהגת אביו רבי שמעון סופר אב"ד הקהילה. בנו, רבי יוחנן סופר, ייסד את חסידות ערלוי במתכונתה הנוכחית, והיה ידוע בשיטתו על שלימות הארץ ופעולתיו ומלחמותיו הרבות בענין, וכן מלחמות אחרות בהם עמד לצד הרבי. כיום מנהיג את החסידות בנו רבי משה סופר.
למרות שבמקורה ערלוי הינה קהילה הונגרית שאינה משתייכת לתנועת החסידות אם כי נחשבת מאוהדיה, למרות זאת בדור האחרון מתפתחת קהילת ערלוי לתנועה חסידית, ומקפידים על טבילה במקווה. האדמו"ר וחסידיו אף לבוש במלבושים חסידיים. חלק גדול מקהילת ערלוי הינה מבתים הונגריים, וחלקם ממשפחות חסידיות. הוא עצמו הסתופף בצילם של אדמו"רים חסידיים, כמו רבי אהרן רוקח מבעלזא שבהוראתו המפורשת שוכנת הישיבה בקטמון, וכמו רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא שבעקבות מנהגו נהוג גם בערלוי לומר את התהלים בשבת לפני התפילה.
חשובי יוצאי קהילת ערלוי מתפללים בבית מדרשו של האדמו"ר מערלוי ונמנים על קהילתו. רבי משה פרקש, נחשב לאחד מחשובי הקהילה וחבר מכון חתם סופר להוצאת ספרי החתם סופר. הוא ביקר אצל הרבי, ובביקוריו אף מסר לרבי דרישות שלום מרבו, גאב"ד ערלוי.
משפחת האדמו"ר
רבי משה סופר, בכור בניו של האדמו"ר הקודם, מונה על ידו להנהיג את הקהילה בארץ ובתפוצות. אחיו: רבי יעקב, משמש כרבה של קהילת ערלוי בביתר עילית, המונה בית מדרש גדול ותלמוד תורה. רבי אברהם שמואל בנימין, משמש כראש הישיבה. רבי שמעון סופר, בעבר שימש כמנכ"ל המוסדות, ובתקופה זו בנה בניינים והקים מפעלים רבים לתורה ותפילה, והבולטים בניהם התלמוד תורה הענק והמפואר בירושלים, בניינים בירושלים בבני ברק ובביתר, משמש היום כרב קהילת החסידים בשכונת בקעה בירושלים, וכיום רב ביהמ"ד תורת משה צפת. רבי עקיבא סופר, חתנו של בן רבי יצחק יעקב ווייס, משמש כרב הקהילה בבני ברק. רבי אהרן סופר משמש כרב החסידות באלעד. רבי זלמן סופר מתגורר בארה"ב, ומחבר ספרים חשובים.
קישורים חיצוניים
- האדמו"ר מערלוי מוסר ד"ש לרבי דרך שליחו הרב משה פרקש (11:02)
- קטעים מהווי החסידות
- הרבי לאדמו"ר מערלוי: "תפסקו שמשיח יבוא!"
- "האדמו"ר מערלוי עמד בתוקף בנושא מיהו יהודי" הרב אשר לעמיל בראיון לרדיו קול ברמה
- האדמו"ר מערלוי ביקר בישיבת חב"ד בטורונטו -
חב"ד וגדולי ישראל |
---|
חב"ד ובנותיה |
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
חצרות גליציה |
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
חצרות פולין ווואהלין |
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
חצרות הונגריה ורומניה |
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |