אברהם דוד מרוזוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קישורים חיצונים" ב־"קישורים חיצוניים") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") |
||
שורה 29: | שורה 29: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מרוזוב, אברהם דוד}} | {{מיון רגיל:מרוזוב, אברהם דוד}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת מרוזוב]] | [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]] |
גרסה מ־07:23, 1 באוקטובר 2020
הרב דוד מרוזוב היה חסיד חב"ד, חייל בצבא הגנה לישראל שנפל בקרבות ביום ל' בסיוון תשכ"ז.
תולדות חיים
נולד ביום א' באלול תרצ"ה בלנינגרד, להוריו פנחס (פיניע) ובלה מרוזוב[1] (בת הרב מנחם מענדל גולומבוביץ), סבו הוא הרב אלחנן דב מרוזוב, מזכירו של אדמו"ר הריי"צ. למד בישיבת תומכי תמימים בפריז ובלוד. בקיץ שנת תשט"ו גויס לצה"ל ושירת בנח"ל מוצנח. במילואים עבר קורסים של חבלן גדודי וסייר גדודי. השתתף במערכת סיני ואף בכמה פעולות תגמול.
עם שחרורו מהצבא למד קורס מזורז בבית הספר לדפוס "יד החמישה" בכפר חב"ד והתקבל לעבודה בדפוס בתל אביב.
מפקדו מספר כי קיצר את שהותו בבית כאשר בא לרגל יום הולדת ילדו השלישי, כי רצה לחזור ולהיות עם חבריו וידידיו בחזית, בכל פעולה קרבית ובכל משימה מסוכנת, היה הוא בין המתנדבים. דוד הקפיד על שמירת המצוות אף בתנאי שדה קשים.
שבועות מספר לאחר מכן, בשבת, ל' בסיוון תשכ"ז, לאחר התפילה, נפל בהגנת הארץ בשעת חילופי אש עם האויב באיזור קנטרה, כשכוחות מצריים הפגיזו את ריכוזי צה"ל.
השאיר אחריו אשה ושלושה ילדים, שהצעיר בהם כבן חודש ומחצה, והובא למנוחות בבית הקברות בגבעת שאול בירושלים.
אחרי שנפטר צוה הרבי לאשתו מרת שפרה לעסוק בפעילויות עם אלמנות וילדי חיילי צה"ל שנהרגו במלחמות, אחד הפעולות הכי גדולות היה מסיבת בר מצוה ליתומי צה"ל בכפר חב"ד שבהם השתתפו הרבה חברי כנסת ואישי ציבור.
משפחתו
- זוגתו מרת שפרה מרוזוב.
- בנו ר' אלחנן דב וזוגתו - כפר חב"ד.
- ביתו ציפורה חנה וחתנו הרב יגאל קירשנזפט (שליח בניצן (גוש קטיף)).
קישורים חיצוניים
- תוכנית אודיו לזכרו באתר חב"ד און ליין.
הערות שוליים
- ↑ שם הנעורים של אמו היה גולומוביץ עד לנישואיה בשנת תרצ"ד עם הרב מרוזוב. לאחר שנרצח בידי הקומוניסטים בעוון הפצת יהדות, חזרה אמו לשמה המקורי, מחשש שמא ינסו הרוסים לאסור גם אותה בגלל שם משפחתה ה'מפליל'. לקריאה נוספת אודותיה: סוערות בדממה חלק ב' מאת ר' מנחם זיגלבוים.