יוסף יצחק זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " קרית" ב־" קריית") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בראשית דרכו בישיבה הקטנה השקיע רבות, ואף היה נוסע בעצמו לבתי הורים לילדים המסיימים את הלימודים בתלמודי התורה על מנת לשכנעם לשלוח את בניהם ללמוד בישיבתו. | בראשית דרכו בישיבה הקטנה השקיע רבות, ואף היה נוסע בעצמו לבתי הורים לילדים המסיימים את הלימודים בתלמודי התורה על מנת לשכנעם לשלוח את בניהם ללמוד בישיבתו. | ||
הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שלא היו נהוגים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום|שנים מקרא]]' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם [[שליח ציבור]] כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא. | במבחנים שעורך עם הבחורים משתדל הוא לטעת בהם יסודות חשיבה לימודית והעמקה בחומר. נוסף לכך, דורש הרב זילברשטרום מכל בחור להציע במהלך המבחן שאלה שהתעוררה אצלו בעת הלימוד, תוך אמונה שאם לומדים טוב - מתעוררות קושיות מעליהן. | ||
מסירותו הגדולה לישיבה מתבטאת גם בשבתות הישיבה בהם הוא עוזב את ביתו ושוהה עם הבחורים בישיבה. | |||
בסעודות השבת משקיע הרב זילברשטרום את עיקר מרצו. ראשית הוא חוזר בלהט על שיחת קודש ששמע בעצמו מהרבי, מה שמחדיר בבחורים יתר חשק בשיחותיו הקדושות של הרבי. | |||
בנוסף מעודד הוא תמיד את הבחורים לחזור בעצמם שיחות וסיפורי חסידים במהלך הסעודות, בראותו בכך סיוע ביכולת לנאום בפני ציבור, ועזרה לבחור כשליח בעתיד. הרב זילברשטרום מקפיד שבעת שבחורים נושאים דברים ישרור שקט מוחלט, הקפדה שמקורה ברחישת כבוד לדברים שנאמרים, ולבחור שאומרם. | |||
כחלק מהשקפתו רואה הרב זילברשטרום בנסיעה לרבי בחודש החגים דבר שאינו מתאים לבחורים בגיל ישיבה קטנה ועלול לגרום להתדרדרות במצבם הרוחני. לאחר לחצים מצד ההנהלה הוחלט לאשר לבחורים משיעור ג' לטוס ולאחר לחצים נוספים התיר גם לבחורים משיעור ב' וזאת בתנאי להתקדמות אישית של הבחור במהלך החצי שנה שקדמה לנסיעה לדוגמא: התמדה של מאה אחוזי לימוד בסדרי הישיבה ולכל הפחות בתשעים אחוזים, ובתחומים נוספים. | |||
הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שלא היו נהוגים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום|שנים מקרא]]' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם [[שליח ציבור]] כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא, | |||
(עם פרוץ מגיפת הקורונה חלו הסתייגויות במדיניות זו והותר לבחורים להחזיק ברשותם פלאפון כשר). | |||
לאחר התפשטות מגפת הקורונה, בשנת תש"פ, היה מחלוצי ראשי הישיבות שפתחו ישיבות במתווה קפסולות. | |||
בשעה שמרבית מתלמידי הישיבות בארץ ישבו בבתיהם ללא מערכת למידה סדירה, בישיבת קרית גת התחילו את זמן קיץ בתנאי ישיבה רגילים תוך הקשבה מליאה להנחיות משרד הבריאות, מה שגרם בסייעתא דשמיא לאי התפרצות המגיפה בישיבת קרית גת. | |||
בתקופה זו עבד הרב זילברשטרום יומם וליל למען תחילתם של עוד ועוד קפסולות בעיר קרית גת, כך שבסוף זמן קיץ כבר שהו במתחם הישיבה רובם המחוץ של כלל התמימים. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־11:01, 14 בספטמבר 2020
הרב יוסף יצחק זילברשטרום (יליד שנת תשכ"ד, 1964) הינו ראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת בקריית גת, ובמקביל הוא מוסר שיעורים גם בפני תלמידי הישיבה הגדולה בעיר.
תולדות חיים
נולד בירושלים ביום כיפור תשכ"ד לאביו ר' אליהו פרץ זילברשטרום ולאמו מרת רייזל.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שרה בת ר' אברהם אלעזר סגל מירושלים, קבע את מגוריו בקריית גת, והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א'. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה גדולה, גם בכדי למשוך בחורים מהישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהן בישיבה בקריית גת גם בישיבה גדולה.
כעבור מספר שנות מגורים בקריית גת, עבר להתגורר בכפר חב"ד.
בשנת תשס"ד בעקבות מצבה הקשה של הישיבה קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת, החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן בישיבה הקטנה.
בראשית דרכו בישיבה הקטנה השקיע רבות, ואף היה נוסע בעצמו לבתי הורים לילדים המסיימים את הלימודים בתלמודי התורה על מנת לשכנעם לשלוח את בניהם ללמוד בישיבתו.
במבחנים שעורך עם הבחורים משתדל הוא לטעת בהם יסודות חשיבה לימודית והעמקה בחומר. נוסף לכך, דורש הרב זילברשטרום מכל בחור להציע במהלך המבחן שאלה שהתעוררה אצלו בעת הלימוד, תוך אמונה שאם לומדים טוב - מתעוררות קושיות מעליהן.
מסירותו הגדולה לישיבה מתבטאת גם בשבתות הישיבה בהם הוא עוזב את ביתו ושוהה עם הבחורים בישיבה. בסעודות השבת משקיע הרב זילברשטרום את עיקר מרצו. ראשית הוא חוזר בלהט על שיחת קודש ששמע בעצמו מהרבי, מה שמחדיר בבחורים יתר חשק בשיחותיו הקדושות של הרבי. בנוסף מעודד הוא תמיד את הבחורים לחזור בעצמם שיחות וסיפורי חסידים במהלך הסעודות, בראותו בכך סיוע ביכולת לנאום בפני ציבור, ועזרה לבחור כשליח בעתיד. הרב זילברשטרום מקפיד שבעת שבחורים נושאים דברים ישרור שקט מוחלט, הקפדה שמקורה ברחישת כבוד לדברים שנאמרים, ולבחור שאומרם.
כחלק מהשקפתו רואה הרב זילברשטרום בנסיעה לרבי בחודש החגים דבר שאינו מתאים לבחורים בגיל ישיבה קטנה ועלול לגרום להתדרדרות במצבם הרוחני. לאחר לחצים מצד ההנהלה הוחלט לאשר לבחורים משיעור ג' לטוס ולאחר לחצים נוספים התיר גם לבחורים משיעור ב' וזאת בתנאי להתקדמות אישית של הבחור במהלך החצי שנה שקדמה לנסיעה לדוגמא: התמדה של מאה אחוזי לימוד בסדרי הישיבה ולכל הפחות בתשעים אחוזים, ובתחומים נוספים.
הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שלא היו נהוגים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר 'שנים מקרא' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם שליח ציבור כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא,
(עם פרוץ מגיפת הקורונה חלו הסתייגויות במדיניות זו והותר לבחורים להחזיק ברשותם פלאפון כשר).
לאחר התפשטות מגפת הקורונה, בשנת תש"פ, היה מחלוצי ראשי הישיבות שפתחו ישיבות במתווה קפסולות.
בשעה שמרבית מתלמידי הישיבות בארץ ישבו בבתיהם ללא מערכת למידה סדירה, בישיבת קרית גת התחילו את זמן קיץ בתנאי ישיבה רגילים תוך הקשבה מליאה להנחיות משרד הבריאות, מה שגרם בסייעתא דשמיא לאי התפרצות המגיפה בישיבת קרית גת.
בתקופה זו עבד הרב זילברשטרום יומם וליל למען תחילתם של עוד ועוד קפסולות בעיר קרית גת, כך שבסוף זמן קיץ כבר שהו במתחם הישיבה רובם המחוץ של כלל התמימים.
משפחתו
- חתנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי (בן הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי)
- חתנו, הרב יעקב יוסף רסקין - ר"מ בשיעור ב' ישיבה הקטנה בקריית גת