כפר חב"ד

הקפות שניות בכפר, בהם השתתפו אלפים

כפר חב"ד נוסד כיישוב חקלאי המיועד לחסידי חב"ד. הישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום מלחמת העולם השניה. הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של מועצת עמק לוד. הכפר בוסס בראשיתו על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש. כיום מתגוררים בכפר כ-1300 משפחות. כפר חב"ד משמש כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

ייסוד כפר חב"ד

חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, אלול תש"ט.

מיד לאחר מלחמת העולם השניה, כחלק מהעליה הגדולה לארץ ישראל, החלו אנ"ש בארץ הקודש, לדבר אודות אפשרות לייסוד מושבה לחסידי חב"ד. בחודש כסליו תש"ט נתן לראשונה אדמו"ר הריי"צ את ברכתו להקמת מושבה נפרדת לחסידי חב"ד. בחודש ניסן תש"ט שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרב שמריהו גוראריה לעזור בהקמת היישוב על בסיס חקלאי. במשך שנת תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים, על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.

ראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק בראשות הרב אליעזר קרסיק, והרב פנחס טודרוס אלטהויז פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, המשיך אדמו"ר שליט"א לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשאר מספר מצומצם של פרדסים בכפר חב"ד.

כפר חב"ד כיום

במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב ברשימה הראשונה בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר; 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות ו2 איטליזים; 8 שכונות.

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש ופרדסי הדר.

כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדים של צעירי אגודת חבד ארץ הקודש, משרדים של מטה משיח, משרד של הגליון בית משיח ומשרד של הגליון כפר חב"ד. בכפר מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות עבור חסידי חב"ד בארץ הקודש מידי שנה בימים מיוחדים כי"ט כסליו ועוד.

בשנת תשמ"ו (1986) הוקם במקום העתק של בנין "770", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של אגודת חסידי חב"ד ארץ הקודש.

מוסדות החינוך

בחורים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, בערך תשכ"ד

מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים, מבחינה כמותית.

עם הקמת כפר חב"ד נוסד תלמוד תורה. לאחר כמה עשרות שנים נוסף בית ספר נוסף בשם חדר אידיש.

בשנים הבאות נוסד בית ספר חקלאי הנקרא בית ספר למלאכה. במסגרתו נוסדו גם בית ספר לדפוס ובית ספר לנגרות או בשם המקובל הכולל את כל המסגרות - בית ספר למלאכה. כל אלו הוקמו במאמצים משותפים על ידי: ועד כפר חב"ד, הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, וראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק, בעידודו הנמרץ של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

בא' אייר תשט"ז (1956) התרחש אסון בבית הספר למלאכה, כאשר ערבים חדרו למקום ורצחו חמישה מהתלמידים ומדריך נוסף. על שמם הוקמה בבית הספר המחלקה לדפוס, הקרויה בשם יד החמישה. ראה ערך מורחב רצח יד החמישה

מספר שנים לאחר הקמת הכפר עברה הישיבה המרכזית של חב"ד לכפר חב"ד, לאחר כמה שנים נפתחה מחלקה לחוזרים בתשובה בישיבה בשם אור תמימים (בהנהלת הרב שניאור זלמן גפני.

כיום, מוסדות חינוך רבים קיימים בכפר חב"ד, החל ממעונות ילדים בית-ספר תלמודי תורה וישיבות.

כפר חב"ד ב'

הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בכפר חב"ד ב'

כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון).

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר ביו"ר וועד כפר חב"ד הרב שלמה מיידנצ'יק. עוד היו לו לעזר: הרב זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.

בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ, וגרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות. וכמה דירות שמשמשות פנמיה לבנות הסמינר.

רבני כפר חב"ד

מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב נחום טרבניק, והמו"צ דאז הרב מרדכי שמואל אשכנזי.

• הרב שניאור זלמן גרליק רבו הראשון של כפר חב"ד.

• הרב נחום טרבניק חתנו של הרב גרליק.

• הרב מרדכי אשכנזי הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב אליעזר קרסיק. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו, מונה לרבו של כפר חב"ד.

ראשי כפר חב"ד

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד ניהלו תחת אחריות וחסות של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד והרב פיני'ע אלטהויז פעלו בדרכים שונות, בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו"ר שאירעו כל זמן קצר.

משנת תש"כ חלה תנופה דרמטית בכפר חב"ד, כאשר הרב שלמה מיידנצ'יק מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את כפר חב"ד - הבתים במרכז הכפר, ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו, הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב מנחם לרר ובשנים האחרונות הרב בנימין ליפשיץ. השניים האחרונים עשו ועושים רבות למען תושבי כפר חב"ד.

לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר וועד כפר חב"ד, וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק והן לצידו של הרב מנחם לרר.

הרב יונה איידלקופ שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק.

הרב ברוך גופין.

הרב דוד חן.

הרב איצ'ה מענדל ליס - מזכיר הכפר.

הרב מענדל פוטרפס

הרב אפרים וולף

הרב ברק'ה וולף

קישורים חיצוניים

• סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים

ראו גם

• נשיא וחסיד
• הפרטיזן
• אלבום חב"ד בישראל