תרגומי התניא: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
===תרגום להונגרית=== | ===תרגום להונגרית=== | ||
בשנת תשס"א תרגם הרב [[נפתלי קראוס]] את חמש עשרה פרקים הראשונים של ספר התניא בהוספת ביאור של מושגים בחסידות והערות{{הערה|[http://chabad-il.org/sh/701-800/sh746.htm יחת השבוע גיליון 746]}}. | בשנת תשס"א תרגם הרב [[נפתלי קראוס]] את חמש עשרה פרקים הראשונים של ספר התניא בהוספת ביאור של מושגים בחסידות והערות{{הערה|[http://chabad-il.org/sh/701-800/sh746.htm יחת השבוע גיליון 746]}}. הפר הודפס בבודפסט. | ||
===תרגום לטורקית=== | ===תרגום לטורקית=== | ||
גרסה מ־02:05, 6 בספטמבר 2020
התניא תורגם לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית, גרמנית, גיאורגית והונגרית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית, כשהעמוד בעברית בצד השמאלי.
מהדורות מתורגמות
תרגום לאנגלית
בשנת תשכ"ב תורגם לראשונה ספר התניא לשפה אחרת, על ידי מזכירו של הרבי הרב ניסן מינדל שתרגם את התניא לשפה האנגלית.
תרגום זה זכה לעידוד ויחס מיוחד מהרבי, שנבע מכך שהוא הנגיש את הספר לשפה הכי פופולארית ונפוצה, ובכך הנגיש את מעיינות החסידות בצורה הרחבה ביותר.
הרבי הגיה מספר פעמים[1] הן את תוכן הספר והן את ההקדמה שהרב מינדל כתב עבורו, כשהתרגום נעשה בפעם הראשונה על עלי הטיוטה שהכין הרב מינדל בלשון הקודש, ולאחר מכן על המהדורה האנגלית, לפני שנשלחה לדפוס.
הספר יצא לאור בתקופת 'המלחמה הקרה' בין המעצמות האמריקאית והסובייטית, והרבי התבטא כי העולם רועש כעת סביב שיגור הלויין 'ספוטניק', אך לאמיתו של דבר הוא היה צריך לרעוש סביב ההוצאה לאור של ספר התניא.
הרבי אף נשא מספר שיחות בקשר עם ההוצאה לאור של המהדורה האנגלית.
תרגום לאיטלקית
בשנת תשכ"ח יצא לאור תרגום של ספר התניא לאיטלקית, בהשתדלותו של ר' אברהם סופר (שרייבר), ובהשתתפותו של פרופסור קולמבו.
הרבי הודה למתעסקים בהוצאה לאור, והביע קורת רוח מכך שהספר יצא מהודר גם בצורתו החיצונית[2] ואף קישר את ההוצאה לאור של מהדורה זו עם 'ולאום מלאום יאמץ', שכאשר זה קם זה נופל, וכאשר רומי 'נופלת' ברשות הקדושה, זה סימן על תקומתה וכינונה של ירושלים, בגאולה השלימה[3].
תרגום לצרפתית
בשנת תשכ"ח הודפס בפעם הראשונה ספר התניא בתרגום לצרפתית ביזמת 'לשכת ליובאוויטש האירופאית'. מהדורה זו יצאה לאור במספר חלקים, וזכתה לתפוצה רחבה.
בשנת תשס"ז הוציאה לאור 'הלשכה' מהדורה מחודשת של התרגום, בה מופיע התרגום של כל התניא בכרך אחד, כאשר בצד אחד נדפס עמוד התניא המקורי, ומולו התרגום לצרפתית.
תרגום לגרמנית
בשנת תשמ"ה יצא לאור בשווייץ חלק מספר התניא בתרגום לגרמנית, על ידי משפיע קהילת חב"ד המקומית, הרב צבי צאהלער.
תרגום לערבית
בחודש כסלו תשל"ב עלה הרעיון הראשי לתרגם את התניא לערבית על ידי שליח הרבי במרוקו הרב לייבל רסקין, פרוייקט שקיבל את אישורו של הרבי בתנאי שהתרגום יהיה אכן תרגום טוב. לצורך המלאכה נבחר הרב דוד בוסקילה ששלט היטב בערבית ובלשון הקודש, ועל מנת לתרגם כראוי הוא קבע שיעורים עם הרב רסקין במהלכם העמיק בספר התניא על מנת לתרגם כראוי.
התרגום היה לניב הערבי-מרוקאי, ובג' כסלו תשל"ז הושלמה מלאכת התרגום של 'שער היחוד והאמונה', וכאשר הספר הוכנס לרבי השיב הרבי במענה מיוחד: "נתקבל ותשואות-חן תשואות-חן ודבר בעתו – יו"ד כסלו, גאולת אדמו"ר האמצעי ממלא מקום אדמו"ר הזקן. והוספה מיוחדת ביפוצו (בשפת מורה נבוכים) תוסיף באחישנה, בביאת מלכא משיחא. אזכיר על הציון".
בשבת פרשת שמות תשל"ז נשא הרבי שיחה בנוגע לתרגום התניא לערבית, והפליא בכך שעל ידי הבירור של שפה זו מבררים את כל אומות העולם כולם.
במהלך השנים שלאחר מכן המשיך הרב רסקין לעבוד עם הרב בוסקילה על תרגום והדפסת התניא, ובי' שבט תש"מ השלים את ההוצאה לאור של 'אגרת התשובה', ובשנת תשד"מ הושלמה המלאכה כולה כאשר יצא לאור התרגום של 'לקוטי אמרים' בערבית.
מהדורת התרגום שיצאה לאור ביוזמת הרב רסקין היתה בערבית-מרוקאית, ובאותיות עבריות. בשנים האחרונות 'מטה 7 מצוות לבני נח' יוזם ומפיק את ספר התניא בתרגום לערבית ספרותית קלאסית, ובאותיות ערביות.
המתרגם של המהדורה החדשה הוא מר אברהם רובינזון המשמש כמרצה בכיר לתרגום ערבי באוניברסיטת בר-אילן, ולצידו עובד הרב שאול אקסלרוד, כאשר את ההגהה עושה חסיד חב"ד בוגר סיירת מטכ"ל, המשמש כיום כשליח הרבי ובמקביל משרת בצה"ל כמורה לערבית ביחידת המסתערבים.
תרגום לכתב ברייל
בשנת תשנ"א הודפס ספר התניא בכתב ברייל עבור אנשים שאינם יכולים לראות, על-ידי ארגון מסיל"ה (מכון ספרי יהדות לעיוורים), וזכה לביקוש גדול.
בקשר עם הדפסת הקובץ איחל הרבי "שהלומדים בספר זה יתרפאו וילמדו תורה בשלמות, כולל תורת משיח, ושיזכו לגאולה השלמה"[4].
הרבי הצביע על הדפסת תניא זה כשלב נוסף בהפצת המעיינות כהכנה לביאת משיח, והתבטא כי "בדורנו זה - כאשר ישנה השלימות דיפוצו מעינותיך חוצה בכל קצוי תבל, ובאופן המובן בשכל בני אדם, אפילו של זה הנמצא בחוצה שאין חוצה הימנו, וגם - תרגום פנימיות התורה ותורת החסידות בלשון עם ועם... עד לימים האחרונים - שנדפס גם (ספר התניא, תורה שבכתב דחסידות) ב"ברייל", הכתב עבור "סגי נהור" רחמנא ליצלן"[5].
התניא הודפס בשנת תשנ"ב על ידי מערכת אוצר החסידים, תשנ"ב, שנת הצדי"ק לרבי.
בשנים שלאחר מכן יצאו-לאור כמה מהדורות של תניא בברייל, וכן הודפסה מהדורה מבוארת בכתב ברייל לספר התניא, וכן התניא בכתב ברייל בתרגום לרוסית.
תרגום לגרוזינית (גיאורגית)
בשנת תשנ"א העניק הרבי ברכה למלאכת תרגום התניא לגרוזינית. בשנת תשע"א הושלמה המלאכה, ביוזמת הרב אברהם אלאשווילי מקהילת חב"ד בלוד ובהשתתפות הפרופסור ראובן אנוך.
במהדורה זו תורגמו החלקים 'לקוטי אמרים' ו'שער היחוד והאמונה', והיא הודפסה ויצאה לאור על ידי בית ההוצאה לאור 'חזק'.
תרגום להונגרית
בשנת תשס"א תרגם הרב נפתלי קראוס את חמש עשרה פרקים הראשונים של ספר התניא בהוספת ביאור של מושגים בחסידות והערות[6]. הפר הודפס בבודפסט.
תרגום לטורקית
בשנת תשע"ד החלה לצאת לאור סדרת כרכים המתרגמת את התניא לשפה הטורקית, על ידי הרב מרדכי מזרחי מקהילת חב"ד ברחובות. כל כרך משתרע על כ-500 עמודים, וכולל תרגום של עשרה פרקים מספר התניא, המובאים תחילה באותיות לטיניות, ולאחר מכן מתורגמים ומבוארים[7].
קישורים חיצוניים
- תניא ב-2 שפות מר ברנרד פרין, מי שמונה על ידי הרבי לראש הוועדה להדפסת התניא באנגלית, מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- מנחם מענדל ערד, אור חדש בערבית תאיר - על תרגום התניא לערבית
- הוצאה לאור
הערות שוליים
- ↑ חלק מהגהות הרבי כפי שפורסמו בגליון 'התמים' של שבועון בית משיח.
- ↑ אגרות קודש, ט"ו טבת תשכ"ח.
- ↑ אגרות קודש ו' שבט תשכ"ח למר שז"ר. וראו גם שיחת ש"פ וישב, שיחות קודש תשכ"ח חלק א' עמוד 298.
- ↑ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל
- ↑ ש"פ שופטים ה'תנש"א, ס"י.
- ↑ יחת השבוע גיליון 746
- ↑ מדברים אליך בטורקית, בית משיח