ויעקב הלך לדרכו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 [[הרבי]] הוסיף, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו. שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א}}.
-עבודה זו ממשיכה לאחר שמחת תורה שאז המנהג בליובאוויטש להכריז ויעקב הלך לדרכו. וכן במוצאי שבת בראשית, ובהזדמנויות מסויימות הכריזו זאת גם במוצאי שבת נח לאחר השבוע הראשון לעבודה בעולם.
+עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}.
+==זמני ההכרזה==
+[[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}.
+ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}.
+במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.
+בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}.
 ==משל הסוחר==