ויעקב הלך לדרכו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. | ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. | ||
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] | ==רקע== | ||
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}. | |||
[[הרבי]] הוסיף,ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא}}. | |||
עבודה זו ממשיכה לאחר שמחת תורה שאז המנהג בליובאוויטש להכריז ויעקב הלך לדרכו. וכן במוצאי שבת בראשית, ובהזדמנויות מסויימות הכריזו זאת גם במוצאי שבת נח לאחר השבוע הראשון לעבודה בעולם. | |||
==משל הסוחר== | |||
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||