הנהגת העולמות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(בעריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ענין '''הנהגת העולמות''' הוא האופן שבו הקב"ה מתגלה ב[[עולמות]] להנהיג את ברואיו. הנהגת העולמות היא על ידי [[עשר הספירות]] ובפרט | ענין '''הנהגת העולמות''' הוא האופן שבו הקב"ה מתגלה ב[[עולמות]] להנהיג את ברואיו. הנהגת העולמות היא על ידי [[עשר הספירות]] ובפרט על ידי ה[[מידות]] שענינם הוא ההשפעה החוצה. עיקר ה[[מידות]] הם ספירות [[חג"ת]], ש[[חסד]] הוא ענין ההשפעה בלי גבול, ו[[גבורה]] הוא השפעה בצמצום, ו[[תפארת]] הוא מידת ה[[רחמים]] והמיצוע. | ||
מבואר ב[[חסידות]] כי הנהגת [[עולם הזה]] נחלקת לפי עתים ומקומות. שב[[שבת]] מאיר [[עולם האצילות]] מטה על ידי התלבשות בעולם ה[[בריאה]] בלבד, ואינו אלא [[מסך]] אחד בלבד. וב[[ימות החול]] יש הפרש בין ארץ ישראל לחוצה לארץ, שב[[ארץ ישראל]] ההנהגה היא על ידי [[עולם היצירה]], ובחוץ לארץ ההנהגה היא על ידי [[עולם העשיה]]. | מבואר ב[[חסידות]] כי הנהגת [[עולם הזה]] נחלקת לפי עתים ומקומות. שב[[שבת]] מאיר [[עולם האצילות]] מטה על ידי התלבשות בעולם ה[[בריאה]] בלבד, ואינו אלא [[מסך]] אחד בלבד. וב[[ימות החול]] יש הפרש בין ארץ ישראל לחוצה לארץ, שב[[ארץ ישראל]] ההנהגה היא על ידי [[עולם היצירה]], ובחוץ לארץ ההנהגה היא על ידי [[עולם העשיה]]. | ||
| שורה 7: | שורה 5: | ||
==מבוא== | ==מבוא== | ||
הקב"ה נקרא בשם [[מלך מלכי המלכים]], שהוא כפשוטו שמלכים הם המלכים בעולם הזה, ומלכי המלכים הם שרים של מעלה, והקב"ה הוא מלך מלכי המלכים. וענין מלך הוא שמושל ומנהיג על העם, ואף הקב"ה מנהיג את העולמות. וכללות הנהגה זו היא על ידי [[עשר הספירות]] ובפרט על ידי ספירת ה[[מלכות]]. שעל ידי [[עשר הספירות]] מחיה הקב"ה את העולם מאין ליש ומנהיגו. אלא שכללות ההנהגה היא דווקא על ידי ה[[מידות]] שהם בבחינת גילוי חוצה לו. שענין ה[[מוחין]] הוא [[עלמא דאתכסיא]] ואינו בא לידי גילוי בהנהגת העולמות, כמו שנאמר "כי לא מחשבותי לא מחשבותיכם". | הקב"ה נקרא בשם [[מלך מלכי המלכים]], שהוא כפשוטו שמלכים הם המלכים בעולם הזה, ומלכי המלכים הם שרים של מעלה, והקב"ה הוא מלך מלכי המלכים. וענין מלך הוא שמושל ומנהיג על העם, ואף הקב"ה מנהיג את העולמות. וכללות הנהגה זו היא על ידי [[עשר הספירות]] ובפרט על ידי ספירת ה[[מלכות]]. שעל ידי [[עשר הספירות]] מחיה הקב"ה את העולם מאין ליש ומנהיגו. אלא שכללות ההנהגה היא דווקא על ידי ה[[מידות]] שהם בבחינת גילוי חוצה לו. שענין ה[[מוחין]] הוא [[עלמא דאתכסיא]] ואינו בא לידי גילוי בהנהגת העולמות, כמו שנאמר "כי לא מחשבותי לא מחשבותיכם". | ||
==על ידי המידות== | |||
כפי שבואר, ענין הנהגת העולמות הוא ב[[מידות]]. שהספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] הם בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], ואינו בא לכלל גילוי. | |||
עיקר המידות הוא שלוש המידות הראשונות, ספירות [[חג"ת]] - [[חסד]] [[גבורה]] ו[[תפארת], ואילו המידות האחרות, [[נה"י]], [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]], הם רק ענפים ותולדות של ספירות חג"ת. ספירת החסד ענינה הוא השפעה מ[[צד הימין]] שהוא השפעה בלי גבול, אף למי שאין ראוי לו. ספירת ה[[גבורה]] ענינה הוא השפעה מ[[צד השמאל]], שהוא השפעה בצמצום, רק למי שראוי לו. ספירת ה[[תפארת]] ענינה הוא [[רחמים]], שמצד הדין אינו שייך ההשפעה, אבל מצד הרחמים משפיע עליו. מידת הרחמים [[ממוצע|ממצעת]] בין ספירת החסד לספירת הגבורה. | |||
==התלבשות במט"ט== | ==התלבשות במט"ט== | ||
גרסה מ־13:13, 20 בנובמבר 2009
ענין הנהגת העולמות הוא האופן שבו הקב"ה מתגלה בעולמות להנהיג את ברואיו. הנהגת העולמות היא על ידי עשר הספירות ובפרט על ידי המידות שענינם הוא ההשפעה החוצה. עיקר המידות הם ספירות חג"ת, שחסד הוא ענין ההשפעה בלי גבול, וגבורה הוא השפעה בצמצום, ותפארת הוא מידת הרחמים והמיצוע.
מבואר בחסידות כי הנהגת עולם הזה נחלקת לפי עתים ומקומות. שבשבת מאיר עולם האצילות מטה על ידי התלבשות בעולם הבריאה בלבד, ואינו אלא מסך אחד בלבד. ובימות החול יש הפרש בין ארץ ישראל לחוצה לארץ, שבארץ ישראל ההנהגה היא על ידי עולם היצירה, ובחוץ לארץ ההנהגה היא על ידי עולם העשיה.
מבוא
הקב"ה נקרא בשם מלך מלכי המלכים, שהוא כפשוטו שמלכים הם המלכים בעולם הזה, ומלכי המלכים הם שרים של מעלה, והקב"ה הוא מלך מלכי המלכים. וענין מלך הוא שמושל ומנהיג על העם, ואף הקב"ה מנהיג את העולמות. וכללות הנהגה זו היא על ידי עשר הספירות ובפרט על ידי ספירת המלכות. שעל ידי עשר הספירות מחיה הקב"ה את העולם מאין ליש ומנהיגו. אלא שכללות ההנהגה היא דווקא על ידי המידות שהם בבחינת גילוי חוצה לו. שענין המוחין הוא עלמא דאתכסיא ואינו בא לידי גילוי בהנהגת העולמות, כמו שנאמר "כי לא מחשבותי לא מחשבותיכם".
על ידי המידות
כפי שבואר, ענין הנהגת העולמות הוא במידות. שהספירות חכמה ובינה הם בבחינת עלמא דאתכסיא, ואינו בא לכלל גילוי.
עיקר המידות הוא שלוש המידות הראשונות, ספירות חג"ת - חסד גבורה ו[[תפארת], ואילו המידות האחרות, נה"י, נצח הוד יסוד, הם רק ענפים ותולדות של ספירות חג"ת. ספירת החסד ענינה הוא השפעה מצד הימין שהוא השפעה בלי גבול, אף למי שאין ראוי לו. ספירת הגבורה ענינה הוא השפעה מצד השמאל, שהוא השפעה בצמצום, רק למי שראוי לו. ספירת התפארת ענינה הוא רחמים, שמצד הדין אינו שייך ההשפעה, אבל מצד הרחמים משפיע עליו. מידת הרחמים ממצעת בין ספירת החסד לספירת הגבורה.
התלבשות במט"ט
הנהגת העולם בימות החול היא על ידי ו' קצוות של עולם היצירה, הנקרא בשם מט"ט.