רצוא ושוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(עריכה כללית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מלאכים}}'''רצוא ושוב''' | {{מלאכים}}'''רצוא ושוב''' הם שתי תנועות יסודיות בעבודתם של ה[[מלאכים]] ב[[עולמות העליונים]] (על [[חיות הקודש]] ב[[מרכבה]] נאמר כי היו "רצוא ושוב כמראה הבזק") ושל ה[[נשמה|נשמות]] ב[[עולם הזה]]. מקורו של ענין רצוא ושוב הוא בבחינת [[מטי ולא מטי]]. | ||
== | ==רצוא== | ||
רצוא | ה'רצוא' בכללו הוא עבודה בבחינה של יציאה מן ה[[כלים]], בעליה מלמטה למעלה והוא בבחינת [[אהבה]] ברשפי [[אש]] בתגבורת, לצאת מן ה[[גוף]] וליפרד מן הפתילה, והוא בבחינת [[אהבה רבה]] שאין [[כלי]] ה[[לב]] מכיל אותה. | ||
==שוב== | |||
ה'שוב' בכללו הוא העבודה שבאה אחרי ה'רצוא' ותפקידה להשיב אל ה[[כלים]] בהמשכה מלמעלה למטה את ה'רצוא'. כל עבודה שהיא באופן של [[תיקון]] כוללת את שני בחינות אלו. | |||
==בעולמות== | ==בעולמות== | ||
בעולם | בעולם ה[[תוהו]] היו ה[[ספירות]] בבחינת רצוא בלא שוב, ומשום כך הייתה שם [[שבירת הכלים]]. [[עולם התיקון]] הוא בבחינת שוב, "לשבת יצרה", שהוא המשכה של [[אורות]] ב[[כלים]]. | ||
ה[[לב]] מחיה את כל | ה[[לב]] מחיה את כל ה[[גוף]] בבחינת רצוא ושוב, ש[[דם]] ה[[נפש]] נסגר בתוכו, ואחר כך נפתח, ועל ידי כך מחיה כל הגוף. וכן ענין [[חיות]] כל העולמות הוא על ידי בחינת רצוא ושוב. | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:מלאכים]] | [[קטגוריה:מלאכים]] | ||
גרסה מ־16:20, 6 בדצמבר 2009
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
רצוא ושוב הם שתי תנועות יסודיות בעבודתם של המלאכים בעולמות העליונים (על חיות הקודש במרכבה נאמר כי היו "רצוא ושוב כמראה הבזק") ושל הנשמות בעולם הזה. מקורו של ענין רצוא ושוב הוא בבחינת מטי ולא מטי.
רצוא
ה'רצוא' בכללו הוא עבודה בבחינה של יציאה מן הכלים, בעליה מלמטה למעלה והוא בבחינת אהבה ברשפי אש בתגבורת, לצאת מן הגוף וליפרד מן הפתילה, והוא בבחינת אהבה רבה שאין כלי הלב מכיל אותה.
שוב
ה'שוב' בכללו הוא העבודה שבאה אחרי ה'רצוא' ותפקידה להשיב אל הכלים בהמשכה מלמעלה למטה את ה'רצוא'. כל עבודה שהיא באופן של תיקון כוללת את שני בחינות אלו.
בעולמות
בעולם התוהו היו הספירות בבחינת רצוא בלא שוב, ומשום כך הייתה שם שבירת הכלים. עולם התיקון הוא בבחינת שוב, "לשבת יצרה", שהוא המשכה של אורות בכלים.
הלב מחיה את כל הגוף בבחינת רצוא ושוב, שדם הנפש נסגר בתוכו, ואחר כך נפתח, ועל ידי כך מחיה כל הגוף. וכן ענין חיות כל העולמות הוא על ידי בחינת רצוא ושוב.