כתובים – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''כתובים''' הוא חלק מ[[תנ"ך]], ובו אחד-עשר ספרים.
'''כתובים''' הוא חלק מ[[תנ"ך]], ובו אחד-עשר ספרים.
==ספרי כתובים==
*תהילים - תהילים, הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי דוד המלך יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח.
*איוב - איוב הינו דמות הצדיק הנדונה בספר איוב, החלק השלישי מה"כתובים" שבתנ"ך, שהועמד בנסיון קשה - ביסורים שהפכו להיות סמל לשיא של סבל ויסורים - "יסורי איוב".
*משלי - '''ספר משלי''' הוא ספר בו כתובים [[שלמה]] המלך, שנכתבו ב[[רוח הקודש]].
*איכה - ''מגילת איכה''' היא מגילה שנכתבה על ידי [[ירמיהו]] ה[[נביא]]{{הערה|ראה גיטין נח, א. תענית כב, ב. תוספתא תענית ב, י. איכה רבתי א, נג. ועוד}} עוד לפני החורבן בנבואה על [[חורבן בית המקדש]] וה[[גלות]]. נהוג לומר מגילה זו בליל [[תשעה באב]] וביומו{{הערה|כך הוא מנהג חב"ד}}. המקור הראשון לקריאת המגילה בתשעה באב מופיע במסכת סופרים{{הערה|יד, ג; יח, ד}}, ובתלמוד ירושלמי{{הערה|שבת עט, א}} מובא על אמוראים שנהגו לקרוא בה בתשעה באב.
הספר מכיל שירות קינה, ומקונן על מצבה הנורא של [[ירושלים]] בשעת המצור ערב החורבן, על מצבה העגום והקשה של [[ירושלים]] ושל עם ישראל כולו לאחר החורבן, ועל הסתר הפנים האלוקי בעקבותיו. הוא אף מצדיק את גזר הדין הקשה שנגזר על ישראל בשל חטאותיו ופשעיו הרבים.
*שיר השירים - מגילת '''שיר השירים''', היא אחת מחמש המגילות שב[[תנ"ך]] אותה כתב [[שלמה המלך]], ונאמר עליה שהיא בדרגת "קודש קדשים".
*רות - מגילת רות היא אחת מחמשת המגילות שבתורה שבכתב.
*קהלת - '''מגילת קֹהֶלֶת''' היא אחת מחמש המגילות הנכללות בחלק הכתובים שב[[תנ"ך]]. המגילה חוברה על ידי [[שלמה המלך]] ב[[רוח הקודש]].
המגילה עוסקת בתכלית ובמטרת האדם, בשלילת עניני [[העולם הזה]] ומסיימת במסקנה: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"{{הערה|1=קהלת יב, יג. וראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/20/7447&search=+%D7%A7%D7%94%D7%9C%D7%AA+ אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תמז].}}.
*אסתר - '''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור [[חג הפורים]].
המגילה נקראת בברכה ב[[חג הפורים]] בלילה ובבוקר.
*דניאל -  ספר דניאל עוסק בתקופה שמגלות יהויכין מלך יהודה בידי נבוכדנצר. שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן בית המקדש הראשון, עד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר תחילת ימי הבית השני. נאמר בתלמוד כי הספר התחבר על ידי אנשי כנסת הגדולה, כלומר תחילת תקופת בית שני.
*עזרא - מקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה. חז"ל אומרים, כי במקור כלל ספר עזרא את ספר נחמיה, ושניהם נחשבו לספר אחד ששמו עזרא. הספר עוסק בין היתר בסיפורו של עזרא הסופר.
*נחמיה - על פי חלוקת התנ"ך הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו. הספר עוסק ברובו בשיקומו של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי השבים לארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, בסביבות המאה החמישית לאלף הרביעי. הספר נכתב על ידי נחמיה בן חכליה, ראש יהודי הארץ באותה תקופה שמונה על ידי השלטון הפרסי.
*דברי הימים - בְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא, הספר כלול בחלק הכתובים. הספר מציג בראשיתו סקירה גנאלוגית מאדם הראשון עד למשפחות שנים עשר השבטים וצאצאיהם, לאחר מכן הוא סוקר כרונולוגית את קורות עם ישראל מסוף תקופת מלכות שאול ועד לחורבן ממלכת יהודה והצהרת כורש.
ב[[חסידות חב"ד]] נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך ה[[חסידות]].
==בהלכה==
==בהלכה==
בשולחן ערוך יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז,א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". ה[[רמ"א]] מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". ה[[ש"ך]] מציין{{הערה|ס"ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר"ן]]{{הערה| בדפי הרי"ף ח,ב ד"ה מניחין}} והתוספות{{הערה|בבא בתרא יג,ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו,ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}.
בשולחן ערוך יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז,א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". ה[[רמ"א]] מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". ה[[ש"ך]] מציין{{הערה|ס"ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר"ן]]{{הערה| בדפי הרי"ף ח,ב ד"ה מניחין}} והתוספות{{הערה|בבא בתרא יג,ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו,ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}.