שלמות הארץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 הרבי התנגד נמרצות לטענה שאומות העולם הן אלו שהעניקו לנו את הארץ בהצבעתן ב[[או"ם]] או בהצהרות כלשהן (כהצהרת בלפור ודומיה) משום שאין ברשותן של מדינות העולם למסור לנו משהו שלא שייך להן. כך, גם התנגד הרבי לאלו שטוענים כי יש לעם ישראל "זכות היסטורית" על ארץ ישראל כיון שהיא ארץ אבותינו, מכיוון שעמים רבים שכנו בארץ בזמנים שונים ואין להם כל זכות על הארץ כשם שבכל מדינה אחרת לא יכול אף עם לטעון לזכאותו עליה מכיוון ששכן שם לפני דורות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=280&CategoryID=254. זכותינו על הארץ] באתר צעירי חב"ד מתוך הספר '''שלמות הארץ''' עמ' 33-36.}}, כדוגמה הביא הרבי את העובדה שהאינדיאנים אינם יכולים לדרוש זכות על ארצות הברית למרות שגרו בה.
-הרבי הבהיר פעמים רבות שהזכות היחידה של עם ישראל על [[ארץ הקודש]] היא זכות ההבטחה האלוקית, הזכות ש[[הקב"ה]] הבטיח ל[[אברהם אבינו]] "לזרעך נתתי את כל הארץ הזאת"{{הערה|בראשית פרק י"ב פסוק ז'.}}, את אותה הבטחה הבטיח [[הקב"ה]] ל[[יצחק אבינו|יצחק]]{{הערה|"והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך"... ונתתי לזרעך את כל הארצות האל". בראשית פרק כ"ו פסוקים ג'-ד'.}} וכן חזר על ההבטחה ל[[יעקב אבינו|יעקב]]{{הערה| "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" בראשית פרק כ"ח פסוק י"ג.}}. וכן ב[[יציאת מצרים]] הבטיח ה' לישראל את הארץ באומרו "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'"{{הערה|שמות פרק ו' פסוק ז'.}}. הבטחות אלו של [[הקב"ה]] מהוות את הבעלות היהודית על ארץ ישראל והן הטענות ה[[יחידות]] שאין להן עוררין מכיוון שרובו של העולם מאמין בבורא עולם וב[[תנ"ך]] ובכתוב בו. טענות אלו הן טענות הצודקות והישרות ביותר שאין להן עוררין והן אלו שיתקבלו על מדינות העולם יותר מכל טענה אחרת.
+הרבי הבהיר פעמים רבות שהזכות היחידה של עם ישראל על [[ארץ הקודש]] היא זכות ההבטחה האלוקית, הזכות ש[[הקב"ה]] הבטיח ל[[אברהם אבינו]] "לזרעך נתתי את כל הארץ הזאת"{{הערה|בראשית פרק י"ב פסוק ז'.}}, את אותה הבטחה הבטיח [[הקב"ה]] ל[[יצחק אבינו|יצחק]]{{הערה|"והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך"... ונתתי לזרעך את כל הארצות האל". בראשית פרק כ"ו פסוקים ג'-ד'.}} וכן חזר על ההבטחה ל[[יעקב אבינו|יעקב]]{{הערה|"הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" בראשית פרק כ"ח פסוק י"ג.}}. וכן ב[[יציאת מצרים]] הבטיח ה' לישראל את הארץ באומרו "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'"{{הערה|שמות פרק ו' פסוק ז'.}}. הבטחות אלו של [[הקב"ה]] מהוות את הבעלות היהודית על ארץ ישראל והן הטענות ה[[יחידות]] שאין להן עוררין מכיוון שרובו של העולם מאמין בבורא עולם וב[[תנ"ך]] ובכתוב בו. טענות אלו הן טענות הצודקות והישרות ביותר שאין להן עוררין והן אלו שיתקבלו על מדינות העולם יותר מכל טענה אחרת.
 [[קובץ:עצרת כותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עצרת תפילה בכותל למען [[שלימות הארץ]]]]
 מלבד זאת דחה הרבי גם את הטענות כי גם [[ישמעאל]] היה בנו של אברהם אבינו ולכן גם לצאצאיו יש זכות בארץ ישראל, משום שהערבים בימינו אינם צאצאי ישמעאל, ומלבד זאת ישמעאל וכל בני הפילגשים לא ירשו את הארץ אלא שולחו עוד בחיי אברהם לארץ בני קדם{{הערה|בראשית כ"ה פסוק ו'.}}, כך שאין להם כל חלק בארץ ולכן גם לו היו צאצאיו של ישמעאל, אין להם כל בעלות על הארץ.
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 בשנת [[תשל"ז]] ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל לצורך דיונים על הסכם שלום{{הערה|דברי הרבי על ביקור סאדאת, במוצ"ש שבת פרשת ויצא תשל"ח, '''קראתי ואין עונה''' חלק א' עמ' 210 ואילך.}}. בתקופה שלאחר מכן החלו דיונים רבים על חתימת הסכם תמורת נסיגת צה"ל מסיני וכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון ששוחררו במלחמת ששת הימים שבירתה ירושלים. בגין סרב להקמת מדינה פלסטינית אך הסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית בחלקים משטחי יו"ש וסרב לחלק את ירושלים.
-בתקופה ההיא דיבר הרבי רבות על כך שאסור להחזיר שטחים חיוניים לבטחון המדינה וביסס את עמדתו על השולחן ערוך בסימן שכ"ט{{הערה|הובא לעיל.}}. כמו כן אמר הרבי שבאם ישראל תתעקש על עמדותיה לא תהיה למצרים ברירה אלא להסכים משום שבתקופה ההיא סאדאת היה זקוק להסכם שלום על מנת להעלות את מעמדו במצרים. כמו כן דיבר הרבי על האיוולת שבויתור שטחים שיש בהם בארות נפט שיכולים לחזק בהרבה את מעמדה הצבאי והכלכלי של ישראל ומסירתם ללא תמורה{{הערה|הרבי דיבר על כך לאחר שכבר נמסרו הבארות, שיחת כ"ט [[אלול]] תש"מ, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 96 ואילך, ח"י [[אלול]] תשמ"א, שם עמ' 145, ג' תמוז תשמ"ב, שם עמ' 233 ואילך.}}. בנוגע לתוכנית האטונומיה, טען הרבי, שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות פלסטיניות לכונן מדינה פלסטינית. כן טען הרבי שהוכח שכשעמדו בתוקף על עניין [[ירושלים]] הצד השני ויתר כך יש לעשות גם בשאר הסעיפים{{הערה|'''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 375.}}. הרבי אמר שמקור כל ההתרפסויות הוא הנחותות העצמית ליד הגוי{{הערה| '''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 220 ואילך.}}.
+בתקופה ההיא דיבר הרבי רבות על כך שאסור להחזיר שטחים חיוניים לבטחון המדינה וביסס את עמדתו על השולחן ערוך בסימן שכ"ט{{הערה|הובא לעיל.}}. כמו כן אמר הרבי שבאם ישראל תתעקש על עמדותיה לא תהיה למצרים ברירה אלא להסכים משום שבתקופה ההיא סאדאת היה זקוק להסכם שלום על מנת להעלות את מעמדו במצרים. כמו כן דיבר הרבי על האיוולת שבויתור שטחים שיש בהם בארות נפט שיכולים לחזק בהרבה את מעמדה הצבאי והכלכלי של ישראל ומסירתם ללא תמורה{{הערה|הרבי דיבר על כך לאחר שכבר נמסרו הבארות, שיחת כ"ט [[אלול]] תש"מ, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 96 ואילך, ח"י [[אלול]] תשמ"א, שם עמ' 145, ג' תמוז תשמ"ב, שם עמ' 233 ואילך.}}. בנוגע לתוכנית האטונומיה, טען הרבי, שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות פלסטיניות לכונן מדינה פלסטינית. כן טען הרבי שהוכח שכשעמדו בתוקף על עניין [[ירושלים]] הצד השני ויתר כך יש לעשות גם בשאר הסעיפים{{הערה|'''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 375.}}. הרבי אמר שמקור כל ההתרפסויות הוא הנחותות העצמית ליד הגוי{{הערה|'''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 220 ואילך.}}.
 לפועל, ראש הממשלה [[מנחם בגין]] חתם ב"קעמפ דייויד" (מעון נופש של נשיאי ארצות הברית) על הסכם מסירת סיני והסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית, ההסכם חולק לשלבים בהם תיסוג ישראל מסיני. לפועל מצרים הפרה פעמים רבות את ההסכם{{הערה|על ההפרות הרבות של המצרים ראה '''שלום שלום ואין שלום''', [[שלום דובער וולפא]], [[תשמ"א]].}} כבר לאחר השלב הראשון כשלא כוננה עם ישראל יחסים רגילים (נורמליזציה) והכניסה כוחות רבים מהמסוכם לשטח סיני. בתקופה זאת קרא הרבי לעצור את ההסכם ולא להמשיך את יישומו. הרבי הזכיר פעמים רבות שגם כאן הסיבה לכך שישראל לא עוצרת את ההסכם אלא ממשיכה בנסיגתה בעוד הצד השני אינו נוקף אצבע לביצוע ההסכם נובעת גם כן מרגש הנחיתות של יהודים כלפי הגוי.