תורה אור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "|thumb" ב־"|ממוזער") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:תורה אור.jpg|left| | [[תמונה:תורה אור.jpg|left|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]] | ||
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]]. | '''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]]. | ||
גרסה מ־09:07, 8 בספטמבר 2020
תורה אור הוא הספר המרכזי של מאמרי אדמו"ר הזקן, שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק". מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים בראשית ושמות. חלקו השני של הספר הוא הספר לקוטי תורה.
הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים לפרשת השבוע, המכונים "הפרשה החסידית". הרבי עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו לזירוז הגאולה.
הספר
במכתב אדמו"ר הצמח צדק מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת תקנ"ו עד סוף תקע"ב[1], אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".
בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת תר"ח נדפס החלק השני בשם "לקוטי תורה" בעיר ז'יטומיר.
בספר מאמרים על פרשיות ספר בראשית ושמות. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.
על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרבי.
דפוסי הספר
- בשנת תקצ"ז - בג' שבט בקפוסט, על ידי אדמו"ר הצמח צדק.
- קרוב לתחילת מלחמת העולם השניה, בורשא. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.
- בשנת תש"ח - הדפיס הרבי על פי הוראת חותנו הרבי הריי"צ את הספר, בצילום מדפוס וילנא תרכ"ט, על ידי סניף קה"ת באירופה. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף כתב יד קודש של הרבי הרש"ב על גליון התורה אור שלו.
- בשנת תשט"ו - הודפסה מהדורה חדשה בהוצאת קה"ת בניו יורק, בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, מפתחות, הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי הרבי.
- בשנת תשל"ב - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם מראי מקומות.
- בשנת תנש"א - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות.
נכון לשנת תש"פ נדפסו עשרים ושתים מהדורות לספר.
ספרי ביאורים על הספר
- חסידות מבוארת - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' מענדל ווכטר.
- תורה אור ולקוטי תורה המבואר - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ומשה לינק ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'ספריית מעיינותיך'.
לימוד הספר
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, והרבי כינה אותם בשם "תורה שבכתב של חסידות"[2]. המאמרים בספרים אלו השייכים לפרשת השבוע, נקראו בשם "הפרשה החסידית"[3].
פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים לפרשת השבוע[4]. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות[3].
בשבת פרשת ויקהל תשכ"ה, לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים לפרשת השבוע. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר 'לחיים'.
באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב שלום פלדמן כתב הרבי בשולי מכתב ליום הולדת: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"[5] לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ליחידות ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר לגירסא, ואחר כך ילמד לעיונא לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק[6].
לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם[7]. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים[8].
בשנת תשנ"ב חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את הגאולה האמיתית והשלימה[9].
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב אליהו מטוסוב, עיונים בעריכת ה"תורה אור", פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
קישורים חיצוניים
- טקסט הספר - אתר ספריית ליובאוויטש
- הספר בפורמט PDF - בהיברו-בוקס
- תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות
הערות שוליים
- ↑ בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת אדמו"ר הצמח צדק שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.
- ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.
- ↑ 3.0 3.1 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29.
- ↑ ראה למשל שיחת ש"פ וישב תשט"ו. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.
- ↑ תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה
- ↑ שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב.
- ↑ דבר מלכות שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.