מסכת מכשירין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
יסוד המסכת הוא הפסוק "וכי יותן{{הערת שוליים | ויקרא י"א ל"ח.}}", ממנו נלמד כי גם אם השבעה המשקים באו בעל כרחו של האדם, הם מכשירים לקבל טומאה, שכן במשמעות המילה "יותן" משמע שבאו מאליהם. עם זאת, יש תנאי נוסף, שעל האדם להסכים ולשמוח בכך שהמשקים באו על הדבר, שכן כתוב "יותן" בלי וי"ו, כדי ללמד שהיא צריכה להיות כמו "יתן" - באופן של נתינה, שהאדם עצמו שמח ומסכים בכך. | יסוד המסכת הוא הפסוק "וכי יותן{{הערת שוליים | ויקרא י"א ל"ח.}}", ממנו נלמד כי גם אם השבעה המשקים באו בעל כרחו של האדם, הם מכשירים לקבל טומאה, שכן במשמעות המילה "יותן" משמע שבאו מאליהם. עם זאת, יש תנאי נוסף, שעל האדם להסכים ולשמוח בכך שהמשקים באו על הדבר, שכן כתוב "יותן" בלי וי"ו, כדי ללמד שהיא צריכה להיות כמו "יתן" - באופן של נתינה, שהאדם עצמו שמח ומסכים בכך. | ||
אחד מהנידונים במסכת הוא דין "ניצוק", שעל פי ההלכה אינו נקרא חיבור, וכאשר האדם יוצק מכלי אחד | אחד מהנידונים במסכת הוא דין "ניצוק", שעל פי ההלכה אינו נקרא חיבור, וכאשר האדם יוצק מכלי אחד לכלי שני, אין המים שבשני הכלים מחוברים זה לזה, אלא באופנים מסוימים. ועל כך יש שיחה מבוארת של הרבי{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15831&hilite=6ad69164-1764-47dd-a7b4-dbcacba55aa9&st=%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9F&pgnum=38 חלק ל"ז].}}, המסביר את שיטת ה[[רמב"ם]] בענין, על פי תורת ה[[נגלה]] וה[[חסידות]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{שס}} | {{שס}} | ||
[[קטגוריה:ש"ס]] | [[קטגוריה:ש"ס]] |
גרסה מ־22:50, 5 באוקטובר 2020
מסכת מכשירין מסדר טהרות, בה יש ששה פרקים, היא מסכת העוסקת בהכשר לקבל טומאה, כאשר נופל על דבר אחד משבעת המשקים שהם[1]: טל, מים, יין, שמן, דם, חלב, ודבש דבורים[2]
יסוד המסכת הוא הפסוק "וכי יותן[3]", ממנו נלמד כי גם אם השבעה המשקים באו בעל כרחו של האדם, הם מכשירים לקבל טומאה, שכן במשמעות המילה "יותן" משמע שבאו מאליהם. עם זאת, יש תנאי נוסף, שעל האדם להסכים ולשמוח בכך שהמשקים באו על הדבר, שכן כתוב "יותן" בלי וי"ו, כדי ללמד שהיא צריכה להיות כמו "יתן" - באופן של נתינה, שהאדם עצמו שמח ומסכים בכך.
אחד מהנידונים במסכת הוא דין "ניצוק", שעל פי ההלכה אינו נקרא חיבור, וכאשר האדם יוצק מכלי אחד לכלי שני, אין המים שבשני הכלים מחוברים זה לזה, אלא באופנים מסוימים. ועל כך יש שיחה מבוארת של הרבי[4], המסביר את שיטת הרמב"ם בענין, על פי תורת הנגלה והחסידות.
הערות שוליים
מסכתות הש"ס | ||||
---|---|---|---|---|
סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין |