הסתלקות אדמו"ר הרש"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

הסתלקות אדמו"ר הרש"ב (עריכה)

גרסה מ־06:47, 17 בדצמבר 2020

נוספו 8 בתים , 17 בדצמבר 2020

מ

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

חזותיקוד ויקי

חלוקה בוט

בוטים, מפעילי מערכת

27,062

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]
-'''[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]]''' היתה ב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר"פ]] לפנות בוקר, ב[[רוסטוב]]. הרבי נטמן ב[[אוהל אדמו"ר הרש"ב]] ב[[בית העלמין]] היהודי ברוסטוב, ובשנת [[תרצ"ט]], בעקבות כוונת [[השלטון הקומוניסטי]] להחריב את בית העלמין - הועבר קברו לבית עלמין אחר.
+'''[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]]''' הייתה ב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר"פ]] לפנות בוקר, ב[[רוסטוב]]. הרבי נטמן ב[[אוהל אדמו"ר הרש"ב]] ב[[בית העלמין]] היהודי ברוסטוב, ובשנת [[תרצ"ט]], בעקבות כוונת [[השלטון הקומוניסטי]] להחריב את בית העלמין - הועבר קברו לבית עלמין אחר.
 לאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, [[אדמו"ר הריי"צ]].
 ==רקע==
-בשנת [[תרע"ו]], בעקבות התקדמות הגרמנים ב[[מלחמת העולם הראשונה]], עזב אדמו"ר הרש"ב עם בני משפחתו והחצר את העיירה [[ליובאוויטש]] והשתקע ב[[רוסטוב על הדון]]. [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] שהיתה בסמיכות לחצר הרבי ב[[ליובאוויטש]], נפרדה ממנו ונשארה בליובאוויטש, ובשנת [[תרע"ח]] [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|עברה לקרמנצ'וג]].
+בשנת [[תרע"ו]], בעקבות התקדמות הגרמנים ב[[מלחמת העולם הראשונה]], עזב אדמו"ר הרש"ב עם בני משפחתו והחצר את העיירה [[ליובאוויטש]] והשתקע ב[[רוסטוב על הדון]]. [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] שהייתה בסמיכות לחצר הרבי ב[[ליובאוויטש]], נפרדה ממנו ונשארה בליובאוויטש, ובשנת [[תרע"ח]] [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|עברה לקרמנצ'וג]].
 בארבעת השנים בהן התגורר ברוסטוב, הצטמקה החצר וסבלה מרדיפות בשל מלחמת האזרחים שהתחוללה אז באיזורי האימפריה הרוסית שנפלה, וכן מרעב ומחלות שהתפרצו אז בעיר. בעקבות הסכנות בדרכים מיעטו החסידים להגיע לרבי, ומאז שכבשו הבולשביקים את רוסטוב בחורף [[תר"פ]], ביקש הרבי למעט בהתקהלות בחצר, והתפילות וחזרת המאמרים נעשו במניין מצומצם.
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 בחורף שנת [[תרצ"ט]], תיכננו שלטונות [[רוסטוב]] להרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי"צ אישר את ההעברה. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]).
-ההעברה בפועל בוצעה ב[[חודש אדר]] [[ת"ש]]. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר' [[צמח קוטמן]], ר' [[מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לוקשין]], ר' [[אברהם קצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]], ור' [[חיים ישראל עפשטיין]]. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה ביצעו את ההעברה{{הערה|לפי עדות החסידים היתה גופתו הקדושה של הרבי שלימה, ואף הטלית שעליו היתה שלימה.}}.
+ההעברה בפועל בוצעה ב[[חודש אדר]] [[ת"ש]]. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר' [[צמח קוטמן]], ר' [[מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לוקשין]], ר' [[אברהם קצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]], ור' [[חיים ישראל עפשטיין]]. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה ביצעו את ההעברה{{הערה|לפי עדות החסידים הייתה גופתו הקדושה של הרבי שלימה, ואף הטלית שעליו הייתה שלימה.}}.
 על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת הרבי הרש"ב היה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.