עבודת התפילה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עבודת התפילה''' היא מושג [[חב"ד|חב"די]] עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת ב[[תפילה]]. | '''עבודת התפילה''' היא מושג [[חב"ד|חב"די]] עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת ב[[תפילה]]. ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערת שוליים|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}. | ||
ב[[ | ב[[חב"ד]] ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ה[[התבוננות]] בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת [[טבילה במקווה]] טהרה, נתינת [[צדקה]] ולימוד החסידות. | ||
[[הרבי]] הורה בהזדמנות מסויימת{{הערת שוליים|בשיחת שבת [[פרשת אחרי]] [[תשמ"ט]]: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק תניא בכל יום (קודם תפלת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים [[מצוות עשה]] מהתורה, לימוד [[תורה שבעל פה]], ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".}} ללמוד פרק מספר ה[[תניא]] כל בוקר, קודם [[תפילת שחרית]]. | |||
לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד [[מאמר|מאמרי]] חסידות חב"ד, והתבוננות לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן. | לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד [[מאמר|מאמרי]] חסידות חב"ד, והתבוננות לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן. | ||
הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק | הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה ל[[מעשה]], שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו. | ||
בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש | בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי [[פנימיות התורה]] שהיא תורת החסידות. | ||
יש מי שמנגנים [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ההתבוננות במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל. | יש מי שמנגנים [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ההתבוננות במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל. | ||
| שורה 21: | שורה 15: | ||
בחב"ד לא הוגדרה עבודת התפילה בזמן, אך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן. | בחב"ד לא הוגדרה עבודת התפילה בזמן, אך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן. | ||
בימי | בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערת שוליים|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפלה במצבו, בימי השבת קודש והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי ה[[ישיבה]], וגם להעיר ככתבו במכתבו, מ[[קונטרס התפילה]] בזה".}} | ||
== לקריאה נוספת == | |||
*[[ועד חיילי בית דוד (770)]], [http://www.chabad.info/images/notimage/45076_he_1.pdf עבודת התפילה] - קובץ על מהותה וענינה של התפילה {{PDF}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
גרסה מ־15:37, 28 ביולי 2011
עבודת התפילה היא מושג חב"די עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת בתפילה. בעולם החסידי בכלל ובחסידות חב"ד בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה לעבודת ה', ובמרכזה - עבודת התפילה. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"[1].
בחב"ד ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ההתבוננות בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת טבילה במקווה טהרה, נתינת צדקה ולימוד החסידות.
הרבי הורה בהזדמנות מסויימת[2] ללמוד פרק מספר התניא כל בוקר, קודם תפילת שחרית.
לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד מאמרי חסידות חב"ד, והתבוננות לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן.
הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה למעשה, שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.
בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי פנימיות התורה שהיא תורת החסידות.
יש מי שמנגנים ניגון חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ההתבוננות במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל.
בחב"ד לא הוגדרה עבודת התפילה בזמן, אך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.
בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום השבת קודש בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר[3]
לקריאה נוספת
- ועד חיילי בית דוד (770), עבודת התפילה - קובץ על מהותה וענינה של התפילה
הערות שוליים
- ↑ מסכת חולין דף י"ח עמוד ב'.
- ↑ בשיחת שבת פרשת אחרי תשמ"ט: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק תניא בכל יום (קודם תפלת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים מצוות עשה מהתורה, לימוד תורה שבעל פה, ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".
- ↑ ממכתב הרבי לתמים (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפלה במצבו, בימי השבת קודש והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי הישיבה, וגם להעיר ככתבו במכתבו, מקונטרס התפילה בזה".