ביום עשתי עשר תשל"א – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " " ב־" "
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
שורה 25: שורה 25:
{{ש}}אומות העולם שרשם בחיצוניות הרצון אלא שאינו נרגש בהם לכן אין להם את ה"חוש" להרגיש בדבר אמצעי שאינו עיקר, אבל ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] יש להם את ה"חוש" והפקחות להרגיש בדבר אמצעי, שהוא אינו עיקר אלא רק שבאמצעותו ועל ידו נמשך ונפעל העניין.
{{ש}}אומות העולם שרשם בחיצוניות הרצון אלא שאינו נרגש בהם לכן אין להם את ה"חוש" להרגיש בדבר אמצעי שאינו עיקר, אבל ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] יש להם את ה"חוש" והפקחות להרגיש בדבר אמצעי, שהוא אינו עיקר אלא רק שבאמצעותו ועל ידו נמשך ונפעל העניין.
{{ש}}'''פרק אחד עשר''': על פי המבואר בפרק עשירי שעם ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] מבאר כי בשל כך יש יתרון בבחירה כשהיא נובעת מצד השכל, היות והשכל הוא כח [[פנימי]] לעומת הרצון שהוא כח [[מקיף]] ושורש הפנימי הוא בפנימיות הרצון ולכן דווקא בעת שהבחירה נובעת מכח פנימי ולא ממקיף גרידה, מתגלית בנשמה הבחירה כפי שהיא מצד פנימיות המקיף.
{{ש}}'''פרק אחד עשר''': על פי המבואר בפרק עשירי שעם ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] מבאר כי בשל כך יש יתרון בבחירה כשהיא נובעת מצד השכל, היות והשכל הוא כח [[פנימי]] לעומת הרצון שהוא כח [[מקיף]] ושורש הפנימי הוא בפנימיות הרצון ולכן דווקא בעת שהבחירה נובעת מכח פנימי ולא ממקיף גרידה, מתגלית בנשמה הבחירה כפי שהיא מצד פנימיות המקיף.
{{ש}}'''פרק שנים עשר''':מקשר את הביאור למזמור התהילים פרק עא "למנצח לדוד להזכיר" משל למלך שהיה לו רועה צאן וכשכעס גירש את הצאן ואת הדיר. לאחר מכן כינס שוב את הצאן ולא הזכיר את הרועה, שהביאור בזה הוא שיתכן כי ישוב הרצון לישראל ויכנס את הדיר אבל "הרועה" שעניינו המשכה פנימית לא יהיה נזכר וצריך התעוררות מיוחדת.
{{ש}}'''פרק שנים עשר''':מקשר את הביאור למזמור התהלים פרק עא "למנצח לדוד להזכיר" משל למלך שהיה לו רועה צאן וכשכעס גירש את הצאן ואת הדיר. לאחר מכן כינס שוב את הצאן ולא הזכיר את הרועה, שהביאור בזה הוא שיתכן כי ישוב הרצון לישראל ויכנס את הדיר אבל "הרועה" שעניינו המשכה פנימית לא יהיה נזכר וצריך התעוררות מיוחדת.
{{ש}}'''פרק שלשה עשר''': סיום המאמר; מבאר כי עיקר המעלה היא בחירת ישראל אלא שכפי המבואר במאמר (פרק יא) היא מושפעת מבחירתו העצמית של הקב"ה בהם בפנימיות הרצון לפיכך כשבא נשיא אשר לחזק את בחירתן של ישראל הקריב על שם הבחירה של הקב"ה, ומבאר כי בכחו של כל יהודי לפעול מעין אמירתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] שכל רצונותיו יהיו בלא לב ולב ועיקר רצונו יהיה לעשות דירה בתחתונים.
{{ש}}'''פרק שלשה עשר''': סיום המאמר; מבאר כי עיקר המעלה היא בחירת ישראל אלא שכפי המבואר במאמר (פרק יא) היא מושפעת מבחירתו העצמית של הקב"ה בהם בפנימיות הרצון לפיכך כשבא נשיא אשר לחזק את בחירתן של ישראל הקריב על שם הבחירה של הקב"ה, ומבאר כי בכחו של כל יהודי לפעול מעין אמירתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] שכל רצונותיו יהיו בלא לב ולב ועיקר רצונו יהיה לעשות דירה בתחתונים.