ויכוח מינסק – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
===היום הראשון=== | ===היום הראשון=== | ||
ביום שלישי הגיע [[אדמו"ר הזקן]] בשעה המיועדת אל [[בית הכנסת]] בו נערך הויכוח, וכאשר נכנס אמר את הפסוק "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך", וכאשר אמר פסוק זה נפל פחד ויראה על כל הנוכחים. לאחר מכן המשיך [[אדמו"ר הזקן]] אל עבר המקום המיועד לו ובסמיכות אליו התיישב ואמר את פרק קל"ד בספר | ביום שלישי הגיע [[אדמו"ר הזקן]] בשעה המיועדת אל [[בית הכנסת]] בו נערך הויכוח, וכאשר נכנס אמר את הפסוק "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך", וכאשר אמר פסוק זה נפל פחד ויראה על כל הנוכחים. לאחר מכן המשיך [[אדמו"ר הזקן]] אל עבר המקום המיועד לו ובסמיכות אליו התיישב ואמר את פרק קל"ד בספר תהלים, ורק לאחר מכן התיישב על מקומו. | ||
על פי דרישת המתנגדים שאינם מוכנים לשמוע את דברי מנהיג החסידים עד שיווכחו שהוא בעל [[נגלה]] ויודע ללמוד כדבעי, החלו הם להתקיף את [[אדמו"ר הזקן]] בשאלות וקושיות, ו[[אדמו"ר הזקן]] השיב על כל השאלות במתק שפתיים, באופן כזה שהיה מובן הן לגאונים הגדולים והן לפשוטי העם, ובתוך הדברים שילב מתוך הזכרון ציטוטים מדוייקים מדברי הגמרא והמפרשים ומדברי השולחן ערוך ונושאי כליו באופן שהדהים את כל השומעים. | על פי דרישת המתנגדים שאינם מוכנים לשמוע את דברי מנהיג החסידים עד שיווכחו שהוא בעל [[נגלה]] ויודע ללמוד כדבעי, החלו הם להתקיף את [[אדמו"ר הזקן]] בשאלות וקושיות, ו[[אדמו"ר הזקן]] השיב על כל השאלות במתק שפתיים, באופן כזה שהיה מובן הן לגאונים הגדולים והן לפשוטי העם, ובתוך הדברים שילב מתוך הזכרון ציטוטים מדוייקים מדברי הגמרא והמפרשים ומדברי השולחן ערוך ונושאי כליו באופן שהדהים את כל השומעים. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==טענות המתנגדים ותשובת אדמו"ר הזקן== | ==טענות המתנגדים ותשובת אדמו"ר הזקן== | ||
טענותיהם של המתנגדים הסתכמו בשתי נקודות עיקריות: | טענותיהם של המתנגדים הסתכמו בשתי נקודות עיקריות: | ||
* תנועת החסידות מייחסת חשיבות לאמירת | * תנועת החסידות מייחסת חשיבות לאמירת התהלים של היהודים הפשוטים ועמי הארץ, ולהתלהבות שלהם מתוך אמונה תמימה - דבר העומד בסתירה לדברי חז"ל בגמרא בגודל שפלותם של עמי הארץ, והפורענות שמגיעה לעולם בעקבותיהם{{הערה|[[בבא בתרא]] ח, א.}}. | ||
* שיטת ה[[בעל שם טוב]] שגם על הצדיקים לעשות [[תשובה]]{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)#ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ב בתרגום ללשון הקודש]], עמוד מז|תוכן=שיטת מורנו [[הבעל שם טוב]] מחייבת שגם גאון וצדיק צריך לעסוק בעבודת ה[[תשובה|תשובה]]}}}}, גורמת להשפלת כבודם ומעמדם של התלמידי חכמים, ועושה מהם רשעים ופושעים כביכול - בו בזמן שדברי חז"ל מלאים בדברי שבח עליהם ועל כך שדווקא הם יסוד הקיום של העולם כולו. | * שיטת ה[[בעל שם טוב]] שגם על הצדיקים לעשות [[תשובה]]{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)#ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ב בתרגום ללשון הקודש]], עמוד מז|תוכן=שיטת מורנו [[הבעל שם טוב]] מחייבת שגם גאון וצדיק צריך לעסוק בעבודת ה[[תשובה|תשובה]]}}}}, גורמת להשפלת כבודם ומעמדם של התלמידי חכמים, ועושה מהם רשעים ופושעים כביכול - בו בזמן שדברי חז"ל מלאים בדברי שבח עליהם ועל כך שדווקא הם יסוד הקיום של העולם כולו. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
ההתגלות האלוקית הראשונה ל[[משה רבינו]] הייתה דווקא באמצעות מחזה של "סנה" שהינו שיח קוצני ודוקרני, הבוער באש, ואילו האש לא מכלה את השיח. | ההתגלות האלוקית הראשונה ל[[משה רבינו]] הייתה דווקא באמצעות מחזה של "סנה" שהינו שיח קוצני ודוקרני, הבוער באש, ואילו האש לא מכלה את השיח. | ||
השיח הקוצני, מסמל מצד אחד את עמי הארץ שלכאורה אין בהם שום תועלת לעולם, אך מצד שני האש האלוקית מתגלה דווקא "'''בלבת''' אש מתוך הסנה" באש הבוערת '''בלב''' של עמי הארץ באהבה והתקשרות לאלוקות, ודווקא אצלהם אמירת פסוקי | השיח הקוצני, מסמל מצד אחד את עמי הארץ שלכאורה אין בהם שום תועלת לעולם, אך מצד שני האש האלוקית מתגלה דווקא "'''בלבת''' אש מתוך הסנה" באש הבוערת '''בלב''' של עמי הארץ באהבה והתקשרות לאלוקות, ודווקא אצלהם אמירת פסוקי התהלים מתוך התלהבות לא מצליחה לרוות את הצמאון שלהם להתקשר ולהתאחד עם האלוקות שלמעלה מהם. | ||
בשונה מכך תלמידי החכמים, נמשלו בגמרא{{הערה|תענית ז, א.}} לעצי פרי המועילים לעולם, אך כאשר אצלם בוערת האש של האהבה וההתקשרות לאלוקות - הם יכולים לרוות את צמאון נפשם על ידי העיון והלימוד בתורה. בשל כך, מבחינה זו, עומדים הם במעלה פחותה מעמי הארץ, היות והאהבה וההתקשרות שלהם לאלוקות היא מוגבלת. | בשונה מכך תלמידי החכמים, נמשלו בגמרא{{הערה|תענית ז, א.}} לעצי פרי המועילים לעולם, אך כאשר אצלם בוערת האש של האהבה וההתקשרות לאלוקות - הם יכולים לרוות את צמאון נפשם על ידי העיון והלימוד בתורה. בשל כך, מבחינה זו, עומדים הם במעלה פחותה מעמי הארץ, היות והאהבה וההתקשרות שלהם לאלוקות היא מוגבלת. | ||