תהלים קמ"ה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{חלונית |כותרת=תהלים צא{{ש}}יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן |רוחב=35% |תוכן= <poem> א תְּהִלָּה לְדָוִ...") |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
*ב[[תפילת שחרית]], אחרי אמירת ה[[תחנון]]. | *ב[[תפילת שחרית]], אחרי אמירת ה[[תחנון]]. | ||
*ב[[תפילת מנחה]], לפני [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]]. | *ב[[תפילת מנחה]], לפני [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]]. | ||
ונאמר ב[[גמרא]]{{הערה|שם=ברכות|ברכות ד ב}}:{{ציטוטון|כָּל הָאוֹמֵר ״תְּהִלָּה לְדָוִד״ בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]]. והטעם: כי יש בו שני מעלות: א. הוא מסודר על פי אותיות האל"ף בי"ת. ב. כי נאמר בו {{ציטוטון|פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ}}. | ונאמר ב[[גמרא]]{{הערה|שם=ברכות|ברכות ד ב}}:{{ציטוטון|כָּל הָאוֹמֵר ״תְּהִלָּה לְדָוִד״ בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]]}}. והטעם: כי יש בו שני מעלות: א. הוא מסודר על פי אותיות האל"ף בי"ת. ב. כי נאמר בו {{ציטוטון|פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ}}. | ||
באמירת מזמור זה ב[[תפילה]] צריכים לכוין באמירת הפסוק {{ציטוטון|פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ}}, ש[[הקב"ה]] הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] או"ח נ"א ח}}. | באמירת מזמור זה ב[[תפילה]] צריכים לכוין באמירת הפסוק {{ציטוטון|פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ}}, ש[[הקב"ה]] הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] או"ח נ"א ח}}. | ||
==סידורו על פי [[אותיות האל"ף בי"ת]]== | ==סידורו על פי [[אותיות האל"ף בי"ת]]== | ||
גרסה מ־21:35, 23 באוגוסט 2020
תהלים צא
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן |
|---|
|
א תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: |
"תְּהִלָּה לְדָוִד" הוא מזמור צ"א (הפרק ה-145) בספר התהילים. הוא תהילה גדולה לקב"ה ולכן מחובר על פי אותיות האל"ף-בי"ת.
חיבורו
תכנו
מזמור זה הוא (בשונה משאר מזמורים שיש בהם גם בקשות ותחינות), כולו תהילה לה', ולכן מתחיל ב"תהילה", ופסוקיו הם לפי סדר האלף בית.
אמירתו וסגולותיו
את מזמור זה אומרים שלוש פעמים ביום:
- בתפילת שחרית, אחרי ברוך שאמר.
- בתפילת שחרית, אחרי אמירת התחנון.
- בתפילת מנחה, לפני שמונה עשרה.
ונאמר בגמרא[1]:"כָּל הָאוֹמֵר ״תְּהִלָּה לְדָוִד״ בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא". והטעם: כי יש בו שני מעלות: א. הוא מסודר על פי אותיות האל"ף בי"ת. ב. כי נאמר בו "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ".
באמירת מזמור זה בתפילה צריכים לכוין באמירת הפסוק "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ", שהקב"ה הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה[2].
סידורו על פי אותיות האל"ף בי"ת
מזמור זה נתקן פי אותיות האל"ף בי"ת חוץ מהאות נון. והטעם מבואר בגמרא[1]: "מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל" (דהיינו, מפלת של ישראל, בלשון סגי נהור) דכתיב[3] "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" ולמרות זאת דוד התייחס ו'הרים' נפילה זו ברוח הקודש בפסוק הבא, שנאמר[4]: "סומך ה' לכל הנופלים"