קני המנורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4: שורה 4:
[[תמונה:Dura_Synagogue_ciborium.jpg|left|thumb|250px|ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה]]
[[תמונה:Dura_Synagogue_ciborium.jpg|left|thumb|250px|ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה]]


'''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]] יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה{{הערת שוליים|הנקרא בלשון התורה "מנורה", מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.}} באלכסון כלפי מעלה.
'''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]] יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה{{הערה|הנקרא בלשון התורה "מנורה", מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.}} באלכסון כלפי מעלה.


== צורת הקנים ==
== צורת הקנים ==
שורה 14: שורה 14:
הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד [[הרבי]], בערב ה[[גאולה]], רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש.  
הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד [[הרבי]], בערב ה[[גאולה]], רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש.  


הרבי ביקש לצייר את המנורה של [[בית המקדש]] כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם [[חנוכיה|החנוכיות]] שעושים לימי ה[[חנוכה]] "כדאי לעשות קניהן באלכסון"{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]] חכ"א ע' 168. ובעוד מקומות}}, ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש.
הרבי ביקש לצייר את המנורה של [[בית המקדש]] כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם [[חנוכיה|החנוכיות]] שעושים לימי ה[[חנוכה]] "כדאי לעשות קניהן באלכסון"{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"א ע' 168. ובעוד מקומות}}, ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש.


(עם זאת, הרבי כתב שבמקרה הדוחק על ציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו, בשונה מציור [[לוחות מרובעות]] שצריך להקפיד על כך בכל התוקף){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}.
(עם זאת, הרבי כתב שבמקרה הדוחק על ציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו, בשונה מציור [[לוחות מרובעות]] שצריך להקפיד על כך בכל התוקף){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}.

גרסה מ־05:35, 24 באוגוסט 2020

חנוכיה, הבנויה בדוגמת מנורת המקדש, על פי שיחות הרבי
המנורה המצוירת ביד החזקה להרמב"ם, בעלת קנים אלכסונים
תצלום החנוכיה של אדמו"ר הריי"צ, בה ניתן להבחין בתבליט עיטור של מנורה עגולה
ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה

קני המנורה בבית המקדש יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה[1] באלכסון כלפי מעלה.

צורת הקנים

בשבת פרשת מטות מסעי תשמ"ב, הרבי הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו קני המנורה בבית המקדש, כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מרש"י, ומציור הרמב"ם שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת בית המקדש כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון.

מעבר לביאור ההלכתי של קני המנורה, כדרכו של הרבי, היו גם השלכות מיידיות ומעשיות לדבר. הרבי ראה בשינוי ציורי המנורה שלב נוסף בניתוק עם ישראל מחשכת הגלות והשעבוד.

הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד הרבי, בערב הגאולה, רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש.

הרבי ביקש לצייר את המנורה של בית המקדש כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם החנוכיות שעושים לימי החנוכה "כדאי לעשות קניהן באלכסון"[2], ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש.

(עם זאת, הרבי כתב שבמקרה הדוחק על ציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו, בשונה מציור לוחות מרובעות שצריך להקפיד על כך בכל התוקף)[3].

דברי הרבי מעוררים סערה

אלפי השלוחים ורבבות חסידי חב"ד, החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מלוכסנים, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם לעבודה זרה.

באלפי ערים בעולם, קני החנוכיות מאולכסנות או מרובעות, וכמובן הרחקה ביותר מחנוכיות עגולות. הרבי אומר שהיות והחנוכיה מסמלת את המנורה בבית המקדש הזהירות בנושא זה צריכה להיות גם על חנוכיות.

דברי הרבי, עוררו סערה לא קטנה. רבים לא הבינו את העניין עליו נלחם הרבי. מחקרים רבים התמקדו בעניין הזה. הרבי בעצמו התייחס לכך באחד מחלוקות הדולרים כאשר עבר לפניו, הרב שלום שטיינברג, עם "החומש המבואר" אותו הוציא לאור, ופתח לרבי במקום בו צייר את המנורה בקני אלכסון. הרבי העיר בחיוך ואמר לו: "מסתמא אתה יודע שהרעישו סביבי על זה"[דרוש מקור].

הפעולות בעקבות שיחת הרבי

בעקבות שיחתו של הרבי החליפו בחנוכה תשמ"ג בהדלקת הנר השישי גם את החנוכיה המרכזית שמדליקים בה בפני הרבי בבית רבינו שבבבל. עוד באותה השיחה בה עורר הרבי אודות צורת קני המנורה, הזכיר את העובדה ש"ישנם מנורות של חנוכה עשויות בצורת חצי קשת, ועד שגם החנוכיה של "770" היא בצורת חצי קשת", פועלם של הרב חיים ניסלביץ והתמימים הביאו לשינוי החנוכיה ומלוי רצונו של הרבי. [4].

במשך השנים מאז שיחתו של הרבי, חסידי חב"ד הפיצו זאת ופעלו לשנות במקומות שונים (כולל בסמלים שונים) את קני המנורה.

קישורים חיצונים


הערות שוליים

  1. הנקרא בלשון התורה "מנורה", מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.
  2. ליקוטי שיחות חכ"א ע' 168. ובעוד מקומות
  3. ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו.
  4. מחקר בנושא