חיה מושקא (שם): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (added Category:שמות using HotCat) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''חיה''' - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת. | '''חיה''' - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת. | ||
'''מושקא''' - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, | '''מושקא''' - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על [[מקיף]] הנשמה שענינו הוא, כידוע, ריח. | ||
'''הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470)''' - | '''הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470)''' - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, וע"י העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב{{הערה|משיחות ש"פ יתרו, כ"ב שבט תש"נ; כ"ב שבט תשנ"ב}}. | ||
וכן בשיחה על הרבנית בשנת [[תש"נ]] אמר הרבי :{{ציטוטון|חי' מלשון חיים... נלקחים ממקור החיים... ונמשך בחינת הנשמה... עד חיים בפשטות כמרומז ב"חי-ה" בתוספת ה"א, מרמז על ה' מוצאות הפה... עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.}} | וכן בשיחה על הרבנית בשנת [[תש"נ]] אמר הרבי :{{ציטוטון|חי' מלשון חיים... נלקחים ממקור החיים... ונמשך בחינת הנשמה... עד חיים בפשטות כמרומז ב"חי-ה" בתוספת ה"א, מרמז על ה' מוצאות הפה... עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.}} | ||
גרסה מ־22:53, 23 באוגוסט 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
חיה מושקא הוא שם פרטי . והוא שמה של הרבנית חיה מושקא. כיום, נפוץ בעיקר בחב"ד.
משמעות השם
חיה - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את הגוף בדרך התלבשות פנימית.
מושקא - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על מקיף הנשמה שענינו הוא, כידוע, ריח.
הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470) - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, וע"י העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב[1].
וכן בשיחה על הרבנית בשנת תש"נ אמר הרבי :"חי' מלשון חיים... נלקחים ממקור החיים... ונמשך בחינת הנשמה... עד חיים בפשטות כמרומז ב"חי-ה" בתוספת ה"א, מרמז על ה' מוצאות הפה... עשרה מאמרות שבהן נברא העולם."
שמות בני אדם
| ערך מורחב – שם |
שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך[2], שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו[3].
השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם[4]. אדמו"ר הזקן מבאר[5] ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף[6] שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן.
נשים בשם זה
הראשונה שקראה בשם זה [7]הייתה הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק), ועליה קרויה גם הרבניות:
לאחר פטירתה של הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א) עודד הרבי את קריאת השם ע"ש הרבנית חיה מושקא, כאשר בתהלוכת ל"ג בעומר תש"נ עבר לפני הרבי 200 בנות בשם חיה מושקא הרבי התרגש מזה.
כתיבת השם
ליהודי אחד שאמר לרבי שלאחר מחקר עשה גילה ששמה של הרבנית היה חיה מוסיא ענה הרבי:
לכאורה מובן שאין להכריח אדם בנוגע לשמו (איך שיקרא את עצמו או יחתום). אפילו בשמות דתורה שבכתב – הרשות בידו (בתור שם שבוחר לעצמו) לשנות.
הבירור העיקרי בהנ"ל – הנהגתו במעשה ודהסובבים אותו (בנוכחותו).
מעולם לא שמעתי שיבטאו מוסקע (מלבד בכוונה דפחיתות, וזהו ראי' לסתור ולשלול המבטא הזה)