פנחס טייץ: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''מרדכי פינחס טייץ''' ([[ח' בתמוז]] [[תרס"ח]], 7 ביולי 1908 - [[ד' בטבת]] [[תשנ"ו]], 26 בדצמבר 1995) היה [[רב]] אמריקאי, רבה של העיר אליזבת, שבניו ג'רזי. חבר נשיאות [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]], גזבר "[[עזרת תורה]]" ומראשי ועד ההצלה. | הרב '''מרדכי פינחס טייץ''' ([[ח' בתמוז]] [[תרס"ח]], 7 ביולי 1908 - [[ד' בטבת]] [[תשנ"ו]], 26 בדצמבר 1995) היה [[רב]] אמריקאי, רבה של העיר אליזבת, שבניו ג'רזי. חבר נשיאות [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]], גזבר "[[עזרת תורה]]" ומראשי ועד ההצלה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד בסובאט שב[[לטביב]] לאמו שיינע סירא ואביו הרב [[אברהם בנימין טייץ]]. בהיות פינחס בן שש נאלצו הוריו להימלט ממקום מגוריהם והמשפחה התגוררה בין השנים [[תרע"ד]]–[[תרע"ז]] בבית הדוד הרב עקיבא רבינוביץ' עד פטירתו. המשפחה נשארה בפולטבה, והאב מילא את מקום אחיו ברבנות, עד [[תרפ"א]], אז שבה המשפחה ללטביה. פינחס למד בישיבת פוניבז' במשך שנתיים ואחריהן שנה נוספת בישיבה ב[[ריגה]] שבלטביה. ב-[[תרפ"ד]] נסע ללמוד בישיבת סלובודקה. | ||
פעל רבות לבחירתו של [[מרדכי דובין]], | פעל רבות לבחירתו של [[מרדכי דובין]], חסיד חב"ד וחברו לספסל הלימודים בריגה, לסאימה הלטבי. בשנים שלאחר בחירתו סייע לדובין בעניינים רבים בקהילה היהודית והתמנה כמזכיר אגודת ישראל בלטביה. | ||
נסע ל[[דווינסק]] בה הכיר את הרב [[יוסף רוזין]] "הרוגאצ'ובר", שחלק מספריו ראו אור על ידו. הוא עזר לאביו לייסד ישיבה בליבנהוף. | |||
ב-[[1932]] נסע עם הרב [[אליהו מאיר בלוך]] למסע התרמת כספים ב[[אמריקה הצפונית]] עבור [[ישיבת טלז]], הרב בלוך פגש בו בחתונת אחותו בה נאם, והחליט לגייס את כשרונו לטובת הישיבה. בהגיעם ל[[ארצות הברית]] סיירו בקהילות רבות, טייץ הצעיר הביע את דעותיו בדבר חובות הרבנים באמריקה לדעתו, ודעותיו שעוררו את רוגזם של כמה מבני הדור הוותיק, הביאו את מזכירות [[אגודת הרבנים]] לשלוח לו מכתב נזיפה ולהשיב לו את דמי החבר ששילם. בינואר [[1935]] נישא לבתיה (בסי) בתו של רבה המנוח של הקהילה האורתודוקסית ב[[אליזבת, ניו ג'רזי]], הרב [[אלעזר מאיר פרייל]] שנפטר שנתיים קודם לכן, והתמנה לפי צוואת חותנו, כרב על מקומו הריק. בני הזוג נסעו לאירופה לסיור היכרות עם הוריו של הרב טייץ וחזרו לארצות הברית, הם שלחו להוריו אשרות כניסה וכרטיסי טיסה לארצות הברית והצליחו להציל אותם, דרך [[איטליה]], לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]. | ב-[[1932]] נסע עם הרב [[אליהו מאיר בלוך]] למסע התרמת כספים ב[[אמריקה הצפונית]] עבור [[ישיבת טלז]], הרב בלוך פגש בו בחתונת אחותו בה נאם, והחליט לגייס את כשרונו לטובת הישיבה. בהגיעם ל[[ארצות הברית]] סיירו בקהילות רבות, טייץ הצעיר הביע את דעותיו בדבר חובות הרבנים באמריקה לדעתו, ודעותיו שעוררו את רוגזם של כמה מבני הדור הוותיק, הביאו את מזכירות [[אגודת הרבנים]] לשלוח לו מכתב נזיפה ולהשיב לו את דמי החבר ששילם. בינואר [[1935]] נישא לבתיה (בסי) בתו של רבה המנוח של הקהילה האורתודוקסית ב[[אליזבת, ניו ג'רזי]], הרב [[אלעזר מאיר פרייל]] שנפטר שנתיים קודם לכן, והתמנה לפי צוואת חותנו, כרב על מקומו הריק. בני הזוג נסעו לאירופה לסיור היכרות עם הוריו של הרב טייץ וחזרו לארצות הברית, הם שלחו להוריו אשרות כניסה וכרטיסי טיסה לארצות הברית והצליחו להציל אותם, דרך [[איטליה]], לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
גרסה מ־09:57, 16 באוגוסט 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב מרדכי פינחס טייץ (ח' בתמוז תרס"ח, 7 ביולי 1908 - ד' בטבת תשנ"ו, 26 בדצמבר 1995) היה רב אמריקאי, רבה של העיר אליזבת, שבניו ג'רזי. חבר נשיאות אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, גזבר "עזרת תורה" ומראשי ועד ההצלה.
תולדות חיים
נולד בסובאט שבלטביב לאמו שיינע סירא ואביו הרב אברהם בנימין טייץ. בהיות פינחס בן שש נאלצו הוריו להימלט ממקום מגוריהם והמשפחה התגוררה בין השנים תרע"ד–תרע"ז בבית הדוד הרב עקיבא רבינוביץ' עד פטירתו. המשפחה נשארה בפולטבה, והאב מילא את מקום אחיו ברבנות, עד תרפ"א, אז שבה המשפחה ללטביה. פינחס למד בישיבת פוניבז' במשך שנתיים ואחריהן שנה נוספת בישיבה בריגה שבלטביה. ב-תרפ"ד נסע ללמוד בישיבת סלובודקה.
פעל רבות לבחירתו של מרדכי דובין, חסיד חב"ד וחברו לספסל הלימודים בריגה, לסאימה הלטבי. בשנים שלאחר בחירתו סייע לדובין בעניינים רבים בקהילה היהודית והתמנה כמזכיר אגודת ישראל בלטביה.
נסע לדווינסק בה הכיר את הרב יוסף רוזין "הרוגאצ'ובר", שחלק מספריו ראו אור על ידו. הוא עזר לאביו לייסד ישיבה בליבנהוף.
ב-1932 נסע עם הרב אליהו מאיר בלוך למסע התרמת כספים באמריקה הצפונית עבור ישיבת טלז, הרב בלוך פגש בו בחתונת אחותו בה נאם, והחליט לגייס את כשרונו לטובת הישיבה. בהגיעם לארצות הברית סיירו בקהילות רבות, טייץ הצעיר הביע את דעותיו בדבר חובות הרבנים באמריקה לדעתו, ודעותיו שעוררו את רוגזם של כמה מבני הדור הוותיק, הביאו את מזכירות אגודת הרבנים לשלוח לו מכתב נזיפה ולהשיב לו את דמי החבר ששילם. בינואר 1935 נישא לבתיה (בסי) בתו של רבה המנוח של הקהילה האורתודוקסית באליזבת, ניו ג'רזי, הרב אלעזר מאיר פרייל שנפטר שנתיים קודם לכן, והתמנה לפי צוואת חותנו, כרב על מקומו הריק. בני הזוג נסעו לאירופה לסיור היכרות עם הוריו של הרב טייץ וחזרו לארצות הברית, הם שלחו להוריו אשרות כניסה וכרטיסי טיסה לארצות הברית והצליחו להציל אותם, דרך איטליה, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הוא כונן באליזבת מערכת חינוך אורתודוקסית שכללה בית ספר לבנים ולבנות וישיבה. שנה לאחר מינויו נקרא לשוב לשורות "אגודת הרבנים" והצטרף אליה. הוא ראה ב'עם הארץ'ות אם כל חטאת, וגרס כי אם ערך לימוד התורה יעלה בארצות הברית, הוא יהווה חיסון בפני הרפורמה, יותר ממתקפות חוזרות ונשנות ובדרך כלל חסרות תכלית מול רבנים רפורמים וקונסרבטיבים. הוא התמנה כיו"ר הוועד המנהל של אגודת ישראל בארצות הברית, ופעל במסגרתה בשיתוף פעולה עם ידידו הרב יחיאל מיכל פיינשטיין.
עד 1953 כונן את מוסדות הקהילה, ודאג לבניית בית כנסת חדש, ובנינים חדשים לבתי הספר ולתלמוד התורה והישיבה הקהילתיים בקמפוס שנקרא "המרכז לחינוך יהודי" (JEC) תבנית:אנ.
עם הקמת מדינת ישראל ראה בתקופה עת מבחן ליהדות החרדית וניסה לפעול למען איחוד בין כל המפלגות הדתיות בישראל, איחוד שלא התממש. הוא התנגד לקביעת יום צום לזיכרון אימי השואה, והציע לקבוע את יום השואה בל"ב בעומר, יום לפני ל"ג בעומר, במטרה להעבירו מחודש ניסן בו נאסרה האבלות לפי המסורת.
ב-1965 נסעו בני הזוג טייץ לביקור ראשון במוסקבה שמעבר למסך הברזל. הם התמידו בשנים הבאות בביקורים אלו, יצרו קשר עם יהודים, ודיווחו בארצות הברית על מצב היהדות ברוסיה הסובייטית. הרב טייץ הדפיס אלמנכים וחומרי הסברה יהודיים והגניב אותם לרוסיה. הוא הקים למטרה זו ארגון בשם "מהיר": מפעל הצלת יהודי רוסיה. הארגון סיפק טליתו ותפילין, מזוזות וסידורים למבקשים בברית המועצות.
דף השבוע
החל בינואר 1953 הגיש הרב טייץ תוכנית שבועית ברדיו WEVD תבנית:אנ הסוציאליסטי, בשם "דף השבוע" ובה לימד דף מן התלמוד הבבלי. השיעור הועבר ביידיש בתקווה ששמיעת השפה תעורר זכרונות בקרב יהודים שהתרחקו מהמסורת ושפת אמם תזכיר אותה להם. חוגים שמרניים ביקרו את השימוש במדיה המודרנית לצרכים אלו, אך הרב טייץ זכה לגיבוי מהרבנים: משה פיינשטיין, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, מנחם מנדל שניאורסון, יוסף שלמה כהנמן, יחיאל יעקב וינברג ואליעזר סילבר. בשלב מסוים העלה הרב טייץ רעיון חדש, להקליט את שיעוריו על תקליטים, אך מגבלת הזמן גרמה לכך שיצאו רק 12 תקליטים בסדרה זו והרעיון נגנז. לפי הערכה של גוף ממשלתי, האזינו בשנות ה-50 לתוכנית זו 200,000 איש מדי שבוע.
בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 הקליט שיעורי תלמוד עבור קול ציון לגולה; שידורים אלו נקלטו גם באירופה ובברית המועצות.
שיעורי דף השבוע הועברו על ידי הרב טייץ במשך 35 שנים, החל בשנת 1980 החליף אותו לעיתים בנו.
מרכז הרבנים
ב-1981, לאחר שקריאותיו החוזרות ונשנות לחברי אגודת הרבנים לפתוח את שורות הארגון לרבנים צעירים ילידי אמריקה, נענו בשלילה. הקים הרב טייץ בשיתוף עם רבי יעקב קמינצקי, ידידו מתקופת לימודיו בסלובודקה, איגוד רבנים חדש בשם "מרכז הרבנים". הם זכו לגיבוי בכתב מהרבנים יעקב ישראל קניבסקי ואלעזר מנחם מן שך, "גדולי הדור" הליטאים בישראל. פעילות המרכז העיקרית הייתה להפנות אברכי כוללים לאחר מספר שנות לימוד, להפצת תורה בפריפריה, בתפקידי הוראה ובתפקידי רבנות. מרכז הרבנים נסגר לאחר שנות פעילות מועטות.