רבי משה איסרליש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (new key for Category:אחרונים: "א" using HotCat) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''משה בן ישראל איסרלישׂ''' (נולד בסביבות ה'ר"צ{{הערה|לפי הוכחות רבי אפריים זלמן מרגליות, אמנם יש הסוברים שהרמ"א חי 33 שנה ולפי זה אין זה יתכן}}, נפטר בה'של"ב{{הערה|לפי הנכתב במצבתו ודברי תלמידו רבי דוד גנז בספרו צמח דוד}} או ה'של"ג{{הערה|לפי דברי הט"ז אורח חיים סימן כ'}}). | רבי '''משה בן ישראל איסרלישׂ''' (נולד בסביבות ה'ר"צ{{הערה|לפי הוכחות רבי אפריים זלמן מרגליות, אמנם יש הסוברים שהרמ"א חי 33 שנה ולפי זה אין זה יתכן}}, נפטר בה'של"ב{{הערה|לפי הנכתב במצבתו ודברי תלמידו רבי דוד גנז בספרו צמח דוד}} או ה'של"ג{{הערה|לפי דברי הט"ז אורח חיים סימן כ'}}). נודע בכינויו '''הרמ"א'''. מגדולי פוסקי אשכנז, ומחבר ה"מפה" - הגהות על השלחן ערוך שלפיהן פוסקים בני אשכנז. | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
* '''דרכי משה''' - חיבור על ספר [[ארבעה טורים]] הכולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו ב[[בית יוסף]], ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו, ואת הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה{{הערה|שו"ת הרמ"א ל"ח, קל"א}}. ישנו גם "דרכי משה הקצר" שבו קיצרו המדפיסים את ספרו וערכוהו באופן של הגהות על דברי הבית יוסף. | * '''דרכי משה''' - חיבור על ספר [[ארבעה טורים]] הכולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו ב[[בית יוסף]], ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו, ואת הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה{{הערה|שו"ת הרמ"א ל"ח, קל"א}}. ישנו גם "דרכי משה הקצר" שבו קיצרו המדפיסים את ספרו וערכוהו באופן של הגהות על דברי הבית יוסף. | ||
* '''שו"ת הרמ"א''' - תשובותיו בענייני הלכה. | * '''שו"ת הרמ"א''' - תשובותיו בענייני הלכה. | ||
* '''מחיר יין''' - פירוש | * '''מחיר יין''' - פירוש על [[מגילת אסתר]]. | ||
* '''תורת העולה'''. | * '''תורת העולה'''. | ||
גרסה מ־22:57, 23 באוגוסט 2020
רבי משה בן ישראל איסרלישׂ (נולד בסביבות ה'ר"צ[1], נפטר בה'של"ב[2] או ה'של"ג[3]). נודע בכינויו הרמ"א. מגדולי פוסקי אשכנז, ומחבר ה"מפה" - הגהות על השלחן ערוך שלפיהן פוסקים בני אשכנז.
קורות חייו
נולד בקז'ימייז' שבדרום פולין לאביו רבי ישראל, הוסמך לרבנות בגיל 13, ולמד בישיבה אצל מי שלאחר מכן נעשה חותנו - רבי שלום שכנא מלובלין. כיהן כדיין וכראש ישיבה שהקים בעיר קרקוב. היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'.
כתב חיבור מקיף על הטור בשם "דרכי משה". לאחר שראה שרבי יוסף קארו כתב את החיבור בית יוסף וקיצר אותו. לאחר מכן ביקש לקצר את חיבורו עוד יותר לספר פסיקה מעשית, אך לאחר שראה את חיבורו של רבי יוסף קארו - השולחן ערוך, הסתפק בכתיבת הגהות על השלחן ערוך לפי פסקי ומנהגי האשכנזים.
מנוחתו כבוד בבית העלמין בקרקוב, ויהודים רבים היו עולים לקברו ביום ל"ג בעומר.
הרבי מביא את מאמר החתם סופר: "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א"[דרוש מקור].
הרמ"א ואדמו"ר הזקן
אדמו"ר הזקן בשלחן ערוך שלו פוסק בעיקר כפי הרמ"א ושאר הפוסקים האשכנזים המקובלים.
מסופר שפעם לא היה לאדמו"ר הזקן בערב פסח אלא את הכוס בה השתמש כל השנה, ולכן בלית ברירה הכשירה לליל הסדר כדעת השלחן ערוך בניגוד לדעת הרמ"א. באותה שנה המגיד ממעזריטש נמנע מלהתחיל את ליל הסדר באומרו: "מדוע הרמ"א יושב כאן ומתרעם?". אדמו"ר הזקן קם ואמר את שעשה והמגיד נתן לו להשתמש בכוסו הפרטית[4], או לפי גירסא אחרת הורה לו להחליף את כוסו בכוסה של הרבנית שישבה בחדר השני.
עוד מסופר שפעם בערב יום כיפור קיבץ אדמו"ר הזקן עשרה אנשים ואמר להם שרוצה לבקש בפניהם מחילה מהרמ"א על שפגע בכבודו בכך שמתנגד לדעתו המחמירה בדיני תשעה באב ומקלה בדיני סרכות הראה ואמר שהיה מוטב לו להחמיר בסרכות ולהקל בתשעה באב. לאחר שביקש אדמו"ר הזקן מחילה הוסיף שאף על פי כן אינו חוזר בו מדעתו[5].
מספריו
- תורת חטאת - על דיני איסור והיתר.
- דרכי משה - חיבור על ספר ארבעה טורים הכולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו בבית יוסף, ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו, ואת הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה[6]. ישנו גם "דרכי משה הקצר" שבו קיצרו המדפיסים את ספרו וערכוהו באופן של הגהות על דברי הבית יוסף.
- שו"ת הרמ"א - תשובותיו בענייני הלכה.
- מחיר יין - פירוש על מגילת אסתר.
- תורת העולה.
כן חיבר פירוש למסכתות הש"ס, לאגדות התלמוד ולספר הזוהר, שלא ראו אור. חלק מחיבוריו לא השתמרו.
הערות שוליים
- ↑ לפי הוכחות רבי אפריים זלמן מרגליות, אמנם יש הסוברים שהרמ"א חי 33 שנה ולפי זה אין זה יתכן
- ↑ לפי הנכתב במצבתו ודברי תלמידו רבי דוד גנז בספרו צמח דוד
- ↑ לפי דברי הט"ז אורח חיים סימן כ'
- ↑ לפי המסופר [chabadindia770.com/image/users/129567/ftp/my_files/haggada%20hebrew.pdf?id=26981600 כאן בעמוד הראשון].
- ↑ אוצר החסידים ברחבי תבל ע' 407
- ↑ שו"ת הרמ"א ל"ח, קל"א