רב שרירא גאון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''רב שרירא גאון''' (ד'תרס"ו, (906) - ד'תשס"ו, (1006)) היה [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת פומבדיתא]] ונפטר כבן מאה שנים. בנו היה [[רב האי גאון]].
-רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת [[ראש הגולה|ראשי הגולה]] המיוחסת ל[[דוד המלך]], מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד'תשכ"ח 968, והחליף בתפקיד זה את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק. את תפקידו הקודם כ[[אב בית דין]] מילא בנו, רב האי גאון שלימים ירש אותו בחייו כראש ישיבה, אך עזר לו בניהול הישיבה גם לפני כן.
+רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת [[ראש הגולה|ראשי הגולה]] המיוחסת ל[[דוד המלך]], מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד'תשכ"ח (968), והחליף בתפקיד זה את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק.
+את תפקידו הקודם כ[[אב בית דין]] מילא בנו, רב האי גאון שלימים ירש אותו בחייו כראש ישיבה, אך עזר לו בניהול הישיבה גם לפני כן.
 ==ייחוסו==
@@ שורה 8: / שורה 10: @@
 באיגרתו, מציין רב שרירא את ייחוסו לבית דוד המלך, וכן ל[[אמוראים|אמורא]] רבה בר אבוה, תלמידו של [[רב (אמורא)|רב]].
-==סוף ימיו==
+==אגרת רב שרירא גאון==
-אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו.
-יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליפה אל-כדיר על קיום קשרים עם יושבי הארצות האויבות, שהיו שרויות במלחמות נגד הח'ליפות, כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד והביזנטים. לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, ובין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ו[[שו"ת]]. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה, אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא, והוא חלה ונפטר לאחר 8 שנים.
-ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.
-==כתביו==
-===אגרת רב שרירא גאון===
 איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (איגרת רש"ג) - נכתבה סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל חכמי קירואן ובראשם רבי יעקב בן נסים, כתשובה לשש שאלות ששאלו את רב שרירא אודות השתלשלות התורה מימות ה[[תנאים]] עד ימיו.
@@ שורה 28: / שורה 22: @@
 האגרת הודפסה לראשונה בשנת שכ"ו בעיר קושטאנדינא (אסיטנבול של היום) שבטורקיה על ידי הרופא רבי שמואל ב"ר משה שולם, בתוך מהדורת "ספר היוחסין" שהדפיס, בעזרת אשה נדבנית בשם אסתר.
+==סוף ימיו==
+אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו.
+יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליפה אל-כדיר על קיום קשרים עם יושבי הארצות האויבות, שהיו שרויות במלחמות נגד הח'ליפות, כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד והביזנטים. לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, ובין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ו[[שו"ת]]. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה, אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא, והוא חלה ונפטר לאחר 8 שנים.
+ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.
+==כתבם נוספים מלבד האיגרת==
 ===איגרת שנייה===
 בנוסף לאיגרת הראשונה כתב איגרת נוספת ששלח לרב נסים בן יעקב, ובה פירש את התארים הנהוגים בתלמוד ושמות של חלק מה[[אמוראים]].
@@ שורה 37: / שורה 38: @@
 ===פירושים===
 חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ולמרוות שהפירושים עצמם אבדו, יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק).
-==צאצאיו==
-בנו של רבי שרירא גאון היה [[רב האי גאון]], שחיבר עמו תשובות הלכתיות רבות.
 ==יחס רבותינו נשיאנו אליו ואל אגרתו ==
@@ שורה 49: / שורה 47: @@
 בשיחת [[י' שבט]] [[תשט"ו]] ובכמה מאיגרותיו הביא הרבי את התוספתא בעדויות שאומרת ש"מי שיש לו תלמידים ולתלמידיו תלמידים קורין אותו רבי, נשתבחו תלמידיו קורין אותו רבן, נשתבחו אלו ואלו קורין אותו בשמו". הרבי מציין שנוסח זה הוא לפי הגירסא שהובאה באגרת רב שרירא גאון.
+==צאצאיו==
+בנו של רבי שרירא גאון היה [[רב האי גאון]], שחיבר עמו תשובות הלכתיות רבות.
 == ראו גם ==
 * [[גאונים]]