יחזקאל פייגין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:חאטשע פייגין.jpg|left|thumb|250px|הרב פייגין בבר מצווה של שלום דובער גורארי', [[ורשא]] | [[תמונה:חאטשע פייגין.jpg|left|thumb|250px|הרב פייגין בבר מצווה של שלום דובער גורארי', [[ורשא]]]] | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. | ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' [[הי"ד]] (המכונה '''חאצ'ע''') למד בבחרותו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]], יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]]. | ||
ר' חאצ'ע היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומתוקף תפקידו מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]], יחד עם עמיתו למזכירות הרב [[אלחנן דב מרוזוב]]. במשך השנים אף כיהן כ[[חוזר]] ראשי של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
בשנת [[תרפ"א]] | בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך). לאחר מכן התמסר כולו לניהול כללי של פעילות ה[[יהדות]] ב[[ברית המועצות]]. | ||
מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]] בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל פעילות [[ליובאוויטש]] ב[[פולין]] ו[[משפיע]] [[אנ"ש]] [[ריגא]]. כמו כן כיהן כראש ארגון [[אחות תמימים ריגא]]. בשנת [[תרפ"ז]] כשיצא [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[רוסיה]], התלווה אליו במסעותיו ל[[פולין]] ו[[לטביה]] וניהל שם את כל המוסדות. | |||
בשנת [[תרפ"ז]] | |||
בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" ב[[התמים (ורשה)]]. | בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" ב[[התמים (ורשה)]]. | ||
בימי [[השואה]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים להצילו, אך ללא הצלחה. | בימי [[השואה]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים להצילו, אך ללא הצלחה. בי' [[כסלו]] [[תש"ב]] נרצח על [[קידוש ה']] ב[[ריגא]], יחד עם אשתו וילדיו והחסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד]], הרב [[רפאל כהן]] וה[[שו"ב]] והרב [[מרדכי חפץ]] הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". | ||
כאשר שמע אדמו"ר הריי"צ על רצח מזכירו, הורע מצבו הבריאותי מאד. | כאשר שמע אדמו"ר הריי"צ על רצח מזכירו, הורע מצבו הבריאותי מאד. | ||
גרסה מ־15:54, 3 בנובמבר 2009
החסיד הרב יחזקאל פייגין הי"ד (המכונה חאצ'ע) למד בבחרותו בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מקושר לכ"ק אדמו"ר הרש"ב. בשנת תרע"ב נשלח ע"י אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה תמימים לישיבת תורת אמת חברון, בראשות הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ד, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, גורשו התלמידים בחזרה לרוסיה.
ר' חאצ'ע היה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ ומתוקף תפקידו מונה בשנת תרפ"א על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את הדמי מעמד מטעם קופת רבינו, יחד עם עמיתו למזכירות הרב אלחנן דב מרוזוב. במשך השנים אף כיהן כחוזר ראשי של אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תרפ"א ייסד את ישיבת תומכי תמימים פולטבה, ועמד בראשה עד לשנת תרפ"ג, בה נסגרה הישיבה. בתרפ"ד עבר עם קבוצת תלמידים לנעוועל והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת תרפ"ו (לערך). לאחר מכן התמסר כולו לניהול כללי של פעילות היהדות בברית המועצות.
מנהל תומכי תמימים ותפארת בחורים ברוסיה בין השנים תרפ"א - תרפ"ז, מנהל פעילות ליובאוויטש בפולין ומשפיע אנ"ש ריגא. כמו כן כיהן כראש ארגון אחות תמימים ריגא. בשנת תרפ"ז כשיצא אדמו"ר הריי"צ מרוסיה, התלווה אליו במסעותיו לפולין ולטביה וניהל שם את כל המוסדות.
בין השנים תרצ"ה - תרצ"ט, ערך את המדור "שערי חסידות" בהתמים (ורשה).
בימי השואה עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים להצילו, אך ללא הצלחה. בי' כסלו תש"ב נרצח על קידוש ה' בריגא, יחד עם אשתו וילדיו והחסידים: הרב אליהו חיים אלטהויז, הרב יצחק מתמיד, הרב רפאל כהן והשו"ב והרב מרדכי חפץ הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין".
כאשר שמע אדמו"ר הריי"צ על רצח מזכירו, הורע מצבו הבריאותי מאד.