אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
אוסף הספרים פתוח לקהל החוקרים לעיון, ונערך לו קטלוג מפורט וממוחשב. לקהל הרחב ניתנת הגישה לעיון בקטלוג, באתר האינטרנט של הספריה, וכן לעותק אלקטרוני (סריקה) של רבים מהספרים. | אוסף הספרים פתוח לקהל החוקרים לעיון, ונערך לו קטלוג מפורט וממוחשב. לקהל הרחב ניתנת הגישה לעיון בקטלוג, באתר האינטרנט של הספריה, וכן לעותק אלקטרוני (סריקה) של רבים מהספרים. | ||
בספריה ישנו אולם תערוכות, ובו | בספריה ישנו אולם תערוכות, ובו מוצגת תערוכה מתחלפת, ובה פריטים נבחרים מתוך גנזך החפצים, התמונות, הספרים וכתבי היד. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
עיקרו של האוסף הנוכחי התחיל להיאסף בדור השלישי לחסידות חב"ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם, אם לא החשובה שבהן. | עיקרו של האוסף הנוכחי התחיל להיאסף בדור השלישי לחסידות חב"ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם, אם לא החשובה שבהן. | ||
מהדור הראשון של חסידות חב"ד, ידועה לנו | מהדור הראשון של חסידות חב"ד, ידועה לנו רשימה של כמאה כרכי ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת מאסרו. כרכים אלו היו חלק מספריו שנלקחו על ידם כדי ללמוד מהם על כלל ספריו האם כוללים חומר נגד המלוכה. | ||
אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זה של מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים | אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זה של מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים. | ||
בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו הזקן, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור [[שולחן ערוך הרב|השלחן ערוך]] שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו ב[[ליאדי]] בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד להסתלקותו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]]. | בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו הזקן, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור [[שולחן ערוך הרב|השלחן ערוך]] שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו ב[[ליאדי]] בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד להסתלקותו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]]. | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
בתחלת ימי מלחמת העולם השניה, היה האדמו"ר בווארשא הכבושה ע"י הנאצים ימ"ש במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף ת"ש יצא משם עם בני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו דרך ברלין לריגא, שטוקהולם, ומשם הגיעו לנ.י. | בתחלת ימי מלחמת העולם השניה, היה האדמו"ר בווארשא הכבושה ע"י הנאצים ימ"ש במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף ת"ש יצא משם עם בני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו דרך ברלין לריגא, שטוקהולם, ומשם הגיעו לנ.י. | ||
אוסף הספרים נשאר בפולין הכבושה. חלקו עבר במשך שנה וחצי, ע"י אלו שעסקו בהעברת | אוסף הספרים נשאר בפולין הכבושה. חלקו עבר במשך שנה וחצי, ע"י אלו שעסקו בהעברת האוצר הזה ממקום למקום בדרך לא דרך תוך כדי המלחמה, ממקום למקום עד אשר הגיע לנ.י. בשלהי שנת תש"א, אז הוקדשה לספריה זו קומת הקרקע של מרכז חב"ד החדש [[770]] איסטערן פארקוויי. | ||
חלק נוסף של האוסף היקר והקדוש הזה, אבד שם למשך שלושים ושמונה שנים. אמנם ה' ברחמיו המרובים | |||
לא השבית חסדו מעלינו, וכעבור שנים רבות נמצא האוסף בספריה בווארשא, ובראשית שנת תשל"ח הוחזר לספרייה המרכזית בנ.י. | |||
חלק נוסף של האוסף הופקד בשגרירות האמריקאית בווארשא, אך הנאצים בזזו את השגרירות, ועם תום המלחמה עברו הספרים מידם לידי הצבא הרוסי, שאיחסן אותם באחד ממחסניו הרבים, ועד לאחרונה לא נודע מה עלה בגורלם. | |||
בשנת תשנ"ז מצא אספן ספרים (חסיד קרלין) את הספרים בחיפושיו במחסני הצבא הרוסי, וע"פ הוראת רבו הודיע על כך לחסידי חב"ד. מערכת "אוצר החסידים" צילמה את הספרים בעלות אסטרונומית, אך הממשלה הרוסית מסרבת להחזירם עד היום הזה, על אף פניות חוזרות ונשנות של חסידות חב"ד ושל הממשל האמריקאי. | |||
==אוסף [[הרבי]]== | |||
מיד כשהגיע הרבי לנ.י. בקיץ תש"א, מונה ע"י כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לעמוד בראש ה"[[מרכז לענייני חנוך]]". הרבי בנה אז אוסף ספרים ב[[770]] כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך. | |||
אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ב[[י' שבט תש"י]], עברה נשיאות חב"ד לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו על פי הוראותיו, ע"י שלוחיו הרבים ברחבי תבל. | |||
מוהריי"צ נ"ע | |||
בשנת [[תשכ"ח]], כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת. | |||
במשך השנים תשכ"ח-תשמ"ה התקיימו במרכז חב"ד שני ספריות מקבילות, א. האוסף של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בקומת הקרקע של 770. ב. האוסף של הרבי בבית הסמוך ל770. | |||
770 | |||
בשנים תשמ"ו-ז התקיים [[משפט הספרים]] בו טען נכד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לבעלות על חלק מהאוסף שלו, בית המשפט פסק כי כל הספרים שייכים לספריית אגודת חסידי חב"ד. | |||
בשנת [[תשמ"ט]] הורה | אחרי נצחון הספריה במשפט, הכריז הרבי על מבצע ענק של הגדלת הספריה, ואף הורה לאחד את שני האוספים תחת ה"ספריה המרכזית של אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש". בשנת [[תשמ"ט]] הורה על שיפוץ והרחבת בנין הספריה, וחיבורו פיזית לבנין המרכזי של 770. ומיד החלו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים. | ||
770 | |||
בשנת [[תשנ"ב]] | בשנת [[תשנ"ב]] הסתיימה בניית הספריה ועריכת הקטלוג הממוחשב, ונפתח אולם הקריאה לקהל החוקרים. | ||
הקריאה לקהל החוקרים. | |||
בשנת [[תשנ"ד]] נפתח לצבור הרחב - אולם התערוכות של הספריה. | בשנת [[תשנ"ד]] נפתח לצבור הרחב - אולם התערוכות של הספריה. | ||
| שורה 122: | שורה 105: | ||
==אוסף כתבי היד והארכיון== | ==אוסף כתבי היד והארכיון== | ||
בד בבד עם אוסף ספרי הדפוס, | במשך שבעת הדורות של חסידות חב"ד, בד בבד עם הגדלת אוסף ספרי הדפוס, גדל גם אוסף כתבי היד. עיקרו של האוסף הזה הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד. | ||
חסידות חב"ד. | |||
הדבר התחיל | הדבר התחיל בתקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, בשעה שכ"ק אדמו"ר הזקן עדיין לא הדפיס ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש | ||
אדמו"ר הזקן עדיין לא הדפיס | מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להיווצר אוסף כתבי-היד | ||
מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש | |||
מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו | |||
מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה | |||
והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל | |||
של תורת חסידות חב"ד. | של תורת חסידות חב"ד. | ||
אוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות השתדל נכדו וממלא מקומו - כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" - לרכז את כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב"ד. | |||
השתדל נכדו וממלא מקומו - כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" - לרכז את | |||
היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד | |||
במרכז נשיאות חב"ד. | |||
מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן ע"י רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד | מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן ע"י רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים הקודמים, והן ע"י דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם | ||
האדמו"רים הקודמים, והן ע"י דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם | |||
את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם | |||
בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו. | בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו. | ||
גם אוסף הזה לא ניצל לגמרי מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו"ר אחר הסתלקותו. השריפות הנזכרות שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם | |||
נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו"ר אחר הסתלקותו. השריפות הנזכרות | |||
שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם | |||
נשרפו כרכים רבים. | נשרפו כרכים רבים. | ||
אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב"ד. גם | אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב"ד. גם הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה. | ||
הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי | |||
ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה | |||
לאחר הרפתקאות וגלגולים רבים, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, שנאסף ע"י נשיאי חב"ד במשך הדורות, נשמר. וחלק הארי שבו נמצא כיום ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". | |||
בספריה נמצאים כיום - כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם | בספריה נמצאים כיום - כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו. | ||
כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו. | |||
כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת | כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת דורות נשיאי חב"ד ( אמנם רק מועטים מהם מהדורות הראשונים), וכן מכתבים אליהם, בנוסף לאלפי מכתבים ומסמכים אחרים. | ||
דורות נשיאי חב"ד רק מועטים מהם מהדורות הראשונים | |||
על כתבי היד | על כתבי היד אלו עובד צוות מיוחד, לערוך ולהדפיס מהם את סדרת דרושי שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם. | ||
שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם. | |||
==אולם התערוכות== | ==אולם התערוכות== | ||
הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה ע"י הציבור | הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה ע"י הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים ע"י רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר. | ||
הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים ע"י רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה | |||
לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר. | |||
כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר | כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד לתערוכות. | ||
מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד | |||
לתערוכות. | |||
כל שנה נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה | כל שנה נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה של השנה הזאת. | ||
של השנה הזאת. | |||
במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד | במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד. | ||
מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד. | |||
בתערוכות האלו הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים | בתערוכות האלו הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים לאדמו"רים ולפעילות חב"ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות. | ||
לאדמו"רים ולפעילות חב"ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות. | |||
כך גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות | כך גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים. | ||
של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים. | |||
לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות | לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא גם לציבור. | ||
תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות | |||
החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא | |||