משתמש:זאבי מינצברג/רבי יצחק אור זרוע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 38: שורה 38:
ממשיכו היה בנו - רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של [[צבי הירש להרן]]) ב[[אמסטרדם]].
ממשיכו היה בנו - רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של [[צבי הירש להרן]]) ב[[אמסטרדם]].


בשנת [[1997]] נחשף ב[[וינה|ווינה]] ברחוב הידוע בשמו "[[יודנפלאץ]]" (כיכר היהודים) [[בית כנסת|בית הכנסת]] המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת [[1421]]. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] על ידי [[אוניברסיטת וינה]]{{הערה|1=מחקרו של יחזקאל לביא על [[התאבדות|התאבדויות]] בקהילות ישראל בתקופת הגזרות תתנ"ו-[[1096]] ה'רכ-1421}}.
בשנת [[1997]] נחשף ב[[וינה|ווינה]] ברחוב הידוע בשמו "[[יודנפלאץ]]" (כיכר היהודים) [[בית כנסת|בית הכנסת]] המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת [[ה'קפ"א]].
 
הספר "אור זרוע" היווה את הבסיס הראשי למחקרו הענף של פרופסור [[אפרים אלימלך אורבך|א.א. אורבך]] "בעלי התוספות" כפי שאורבך מציין זאת בספרו{{הערה|1=כרך א' עמוד 436}}.


בשנים האחרונות יצאו מהדורות חדשות של הספר "אור זרוע", הכוללות התייחסות לשנויי נוסחאות, ולהשתלשלות הפסיקה הקשורה לאור זרוע ועוד - [[מהדורה מדעית]]-תורנית של המכון התורני [[אור עציון]] (עד כה שלושה חלקים) ומהדורת [[מכון ירושלים]].
בשנים האחרונות יצאו מהדורות חדשות של הספר "אור זרוע", הכוללות התייחסות לשנויי נוסחאות, ולהשתלשלות הפסיקה הקשורה לאור זרוע ועוד - [[מהדורה מדעית]]-תורנית של המכון התורני [[אור עציון]] (עד כה שלושה חלקים) ומהדורת [[מכון ירושלים]].


ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,{{הערה|'''[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל]''', רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=798 עמ' 781] ואילך.}}, אך [[צונץ]] ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי [[מגנצא]] שנהרג ב[[גזירות תתנ"ו]]. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.{{הערה|אברהם פרנקל, '''לקט פיוטי סליחות''', כרך ב ([[מקיצי נרדמים]], תשנ"ג), עמ' 790-793.}}
ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,{{הערה|'''[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל]''', רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=798 עמ' 781] ואילך.}}, אך [[צונץ]] ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי [[מגנצא]] שנהרג ב[[גזירות תתנ"ו]]. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.{{הערה|אברהם פרנקל, '''לקט פיוטי סליחות''', כרך ב ([[מקיצי נרדמים]], תשנ"ג), עמ' 790-793.}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־12:54, 2 באוגוסט 2020

רבי יצחק אור זרוע
לידה ד'תתק"מ
פטירה ה'י
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו ר' שמחה בן שמואל משפיירא, ר' אברהם בן עזריאל, ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ור' יעקב בן מאיר מפרובינש
תלמידיו מהר"ם מרוטנבורג
בני דורו רמב"ן

רבי יצחק בן משה מווינה, ידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (ד'תתק"ם-ה'י') (במקורו מבוהמיה) חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.

תולדות חייו

רבי יצחק למד בבית המדרש בפריז. היה תלמידם של ר' שמחה בן שמואל משפייר (שפיירא), ר' אברהם בן עזריאל, מחבר "ערוגות הבושם", ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה) (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר, ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ר' יעקב בן מאיר מפרובינש. רבי יצחק היה מורו של המהר"ם מרוטנבורג.

היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות. בין השאר חי בצרפת ובגרמניהווירצבורג), שבה למד מפי ר' יהונתן בן יצחק (תלמידו של רבי יצחק הלבן), . מעניינת התייחסותו ההלכתית לנושא ענידת טלאי צהוב ומכאן אנו לומדים על האירוע ההיסטורי הזה[1]. במרדכי מובאים דברים ממנו המצוטטים ב"תרומת הדשן"[2].

ממשיכו היה בנו - רבי חיים אליעזר (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של צבי הירש להרן) באמסטרדם.

בשנת 1997 נחשף בווינה ברחוב הידוע בשמו "יודנפלאץ" (כיכר היהודים) בית הכנסת המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת ה'קפ"א.

בשנים האחרונות יצאו מהדורות חדשות של הספר "אור זרוע", הכוללות התייחסות לשנויי נוסחאות, ולהשתלשלות הפסיקה הקשורה לאור זרוע ועוד - מהדורה מדעית-תורנית של המכון התורני אור עציון (עד כה שלושה חלקים) ומהדורת מכון ירושלים.

ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,[3], אך צונץ ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי מגנצא שנהרג בגזירות תתנ"ו. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב
  2. תרומת הדשן חלק א (שו"ת) סימן שמב ד"ה תשובה: יראה
  3. סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 781 ואילך.
  4. אברהם פרנקל, לקט פיוטי סליחות, כרך ב (מקיצי נרדמים, תשנ"ג), עמ' 790-793.