משתמש:זאבי מינצברג/רבי יצחק אור זרוע: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
שורה 38: שורה 38:
ממשיכו היה בנו - רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של [[צבי הירש להרן]]) ב[[אמסטרדם]].
ממשיכו היה בנו - רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של [[צבי הירש להרן]]) ב[[אמסטרדם]].


בשנת [[1997]] נחשף ב[[וינה|ווינה]] ברחוב הידוע בשמו "[[יודנפלאץ]]" (כיכר היהודים) [[בית כנסת|בית הכנסת]] המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת [[1421]]. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] על ידי [[אוניברסיטת וינה]]{{הערה|1=מחקרו של יחזקאל לביא על [[התאבדות|התאבדויות]] בקהילות ישראל בתקופת הגזרות תתנ"ו-[[1096]] ה'רכ-1421}}.
בשנת [[1997]] נחשף ב[[וינה|ווינה]] ברחוב הידוע בשמו "[[יודנפלאץ]]" (כיכר היהודים) [[בית כנסת|בית הכנסת]] המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת [[ה'קפ"א]].
 
הספר "אור זרוע" היווה את הבסיס הראשי למחקרו הענף של פרופסור [[אפרים אלימלך אורבך|א.א. אורבך]] "בעלי התוספות" כפי שאורבך מציין זאת בספרו{{הערה|1=כרך א' עמוד 436}}.


בשנים האחרונות יצאו מהדורות חדשות של הספר "אור זרוע", הכוללות התייחסות לשנויי נוסחאות, ולהשתלשלות הפסיקה הקשורה לאור זרוע ועוד - [[מהדורה מדעית]]-תורנית של המכון התורני [[אור עציון]] (עד כה שלושה חלקים) ומהדורת [[מכון ירושלים]].
בשנים האחרונות יצאו מהדורות חדשות של הספר "אור זרוע", הכוללות התייחסות לשנויי נוסחאות, ולהשתלשלות הפסיקה הקשורה לאור זרוע ועוד - [[מהדורה מדעית]]-תורנית של המכון התורני [[אור עציון]] (עד כה שלושה חלקים) ומהדורת [[מכון ירושלים]].


ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,{{הערה|'''[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל]''', רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=798 עמ' 781] ואילך.}}, אך [[צונץ]] ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי [[מגנצא]] שנהרג ב[[גזירות תתנ"ו]]. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.{{הערה|אברהם פרנקל, '''לקט פיוטי סליחות''', כרך ב ([[מקיצי נרדמים]], תשנ"ג), עמ' 790-793.}}
ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,{{הערה|'''[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל]''', רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=798 עמ' 781] ואילך.}}, אך [[צונץ]] ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי [[מגנצא]] שנהרג ב[[גזירות תתנ"ו]]. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.{{הערה|אברהם פרנקל, '''לקט פיוטי סליחות''', כרך ב ([[מקיצי נרדמים]], תשנ"ג), עמ' 790-793.}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
1,070

עריכות