רבי יעקב בן משה מולין: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 26: | שורה 26: | ||
אחד מהמנהגים שכותב בספרו הוא, שב[[קריאת המגילה]] מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"{{הערה|אסתר ו, א}}, מכיון שזהו עיקר הנס. [[הרבי הריי"צ]] מביא זאת בתחילת ה[[מאמר]] "בלילה ההוא" [[ת"ש]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&st=&pgnum=123 ספר המאמרים תרצ"ט - ת"ש עמוד 5].}}, ומבאר זאת. [[הרבי]] גם הוא מבאר את העניין ב[[מאמר|מאמרי]] [[חג הפורים]]{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140119#footnote2a3140119 מאמר בלילה ההוא תשד"מ].}} המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ. | אחד מהמנהגים שכותב בספרו הוא, שב[[קריאת המגילה]] מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"{{הערה|אסתר ו, א}}, מכיון שזהו עיקר הנס. [[הרבי הריי"צ]] מביא זאת בתחילת ה[[מאמר]] "בלילה ההוא" [[ת"ש]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&st=&pgnum=123 ספר המאמרים תרצ"ט - ת"ש עמוד 5].}}, ומבאר זאת. [[הרבי]] גם הוא מבאר את העניין ב[[מאמר|מאמרי]] [[חג הפורים]]{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140119#footnote2a3140119 מאמר בלילה ההוא תשד"מ].}} המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ. | ||
הרבי מביא בשמו{{הערה|1=הרבי מציין לספר [[מטה אפרים]] על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מ[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=70 לקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים].}} פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם [[ראש השנה]]. באחת מהאגרות כותב הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3796.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יא | הרבי מביא בשמו{{הערה|1=הרבי מציין לספר [[מטה אפרים]] על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מ[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=70 לקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים].}} פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם [[ראש השנה]]. באחת מהאגרות כותב הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3796.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תשצו]. ההדגשה אינה במקור.}}: | ||
{{ציטוטון|לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מלה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו ב'''ראשוני מחוקקי המנהגים''' מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה. .}} | {{ציטוטון|לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מלה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו ב'''ראשוני מחוקקי המנהגים''' מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה. .}} | ||
כמו כן מביא הרבי את שיטתו בנוגע לרפואות שבש"ס - ש[[נשתנו הטבעים]] ואסור לנסות בעניין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4349.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט].}}. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה מ־01:30, 30 ביולי 2020
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (המהרי"ל. נקרא גם מהר"י סגל; בערך ה'ק"כ / ה'קכ"ה - כ"ב אלול ה'קפ"ז) היה רבה של מגנצא וראש ישיבה בה, פוסק מפורסם בתקופת הראשונים באשכנז שרבים מפסקי ההלכה והמנהגים ביהדות אשכנז מיוסדים עליו.
תולדות חיים
נולד במגנצא בשנת ה'ק"כ או ה'קכ"ה, לאביו רבי משה סג"ל, בן רבי יקותיאל שהיה מגדולי ריינוס, וראש הרבנים בה.
כבר בגיל צעיר, נחשב לגאון גדול, והתחתן עם בתו של רבי משה נוימארק שהיה רב בווינה.
תקופה מסוימת למד בווינר נוישטאדט, אצל רבי שלום מנוישטאדט שהיה רבו המובהק, ואצל רבי אברהם קלויזנר. בשנת ה'קמ"ז מילא את מקום אביו כרבה של מיינץ והקים בעיר ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו היה מהר"י וייל.
המהרי"ל הוא אבי מנהגי אשכנז. כל מנהגי התפילות ובית הכנסת מיוחסים אליו.
הוא נחשב כאחד מן הראשונים. עוטר בתואר הכבוד "גדול הדור". צויין כבקי בש"ס ופוסקים, מקובל גדול ונורא. הרביץ תורה בראשות ישיבה גדולה במנגנצא, שממנה יצאו גדולי הוראה. היה אב"ץ בעיר מיץ. הוא ורבו ר"ש מוויען היו השנים הראשונים שעוטרו בתואר "מורנו".
רוב פסקיו נמשכים אחר ספר "האגודה".
נפטר בכ"א באלול קפ"ז, בן ס"ב שנים. ונקבר בוורמייזא.
הקשר לחב"ד
אדמו"ר הזקן מצטט בשלחן ערוך רבות המהרי"ל, שרבים ממנהגי האשכנזים הגיעו דרכו.
בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב חסידי חב"ד, זהו מנהג הרקיקה ב'עלינו לשבח', שמהרי"ל מציין בספרו: "כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא[1][2]". ואכן רבים ממנהגי חב"ד מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו.
אחד מהמנהגים שכותב בספרו הוא, שבקריאת המגילה מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"[3], מכיון שזהו עיקר הנס. הרבי הריי"צ מביא זאת בתחילת המאמר "בלילה ההוא" ת"ש[4], ומבאר זאת. הרבי גם הוא מבאר את העניין במאמרי חג הפורים[5] המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ.
הרבי מביא בשמו[6] פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם ראש השנה. באחת מהאגרות כותב הרבי[7]:
"לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מלה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו בראשוני מחוקקי המנהגים מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה. ."
כמו כן מביא הרבי את שיטתו בנוגע לרפואות שבש"ס - שנשתנו הטבעים ואסור לנסות בעניין[8].
ספריו
- שו"ת מהרי"ל.
- מנהגי מהרי"ל.
רבותיו
- רבי שלום מוינה (שהיה גם רבו של רבי אייזיק מטירנא, בעל "ספר המנהגים").
- חותנו, רבי משה הכהן ניימארק מוירמנא.
- רבי אברהם קלויזנר.
- אחיו, רבי גדליהו.
מתלמידיו בישיבתו
- רבינו יעקב וייל, בעל שו"ת מהרי"ו.
- אחיו הצעיר, רבי שמעון וייל.
קישורים חיצוניים
- ספר מהרי"ל באתר היברו בוקס
- הרב יקותיאל גרינוואלד, מהרי"ל וזמנו
- מנחם ברונפמן, על גדולי חכמי אשכנז בתקופת המגיפה השחורה - באתר
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
הערות שוליים
- ↑ היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.
- ↑ מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח
.
- ↑ אסתר ו, א
- ↑ ספר המאמרים תרצ"ט - ת"ש עמוד 5.
- ↑ ראו לדוגמא במאמר בלילה ההוא תשד"מ.
- ↑ הרבי מציין לספר מטה אפרים על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מלקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים.
- ↑ אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תשצו. ההדגשה אינה במקור.
- ↑ אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט.