חב"דפדיה:היום יום/חשוון

חשון
א' חשון	במנחה - וכן בשני וחמישי דשבוע הבא עלינו לטובה - קורין לישראל מפסוק וירא ה' אל אברם גו'. כ"ק אאמו"ר (הרש"ב) אמר לאחד על יחידות: מאז שאמר הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה "לך לך מארצך גו'" וכתיב "ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה" - הותחל סוד הבירורים ועל פי גזירת ההשגחה העליונה האדם הולך למסעיו במקום אשר הניצוצות הצריכים להתברר על ידו מחכים לגאולתם. הצדיקים שהם בעלי ראיה רואים באיזה מקום הבירורים שלהם מחכים להם והולכים שמה בעצמם. ועמא דבר [פשוטי העם שבחוץ], הנה עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות [הקב"ה] מסבב כמה עילות וסיבות שיבואו למקום ההוא, שם הוטלה עליהם העבודה בעבודת הבירורים.	עריכה - תבנית - שיחה
ב' חשון	משיחת אאמו"ר (הרש"ב) מוצאי שבת קודש לך לך תרנ"א: בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבינו הזקן לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". על-ידי אחיו המהרי"ל גילו זקני החסידים שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא 'לחיות' עמה.	עריכה - תבנית - שיחה
ג' חשון	(המשך שיחה הנ"ל): "בראשית" היא פרשה שמחה, למרות שהסוף אינו "נעים" כל כך; "נח" - המבול, אך סוף-שבוע שמח: לידת אברהם אבינו; פרשת "לך" היא השבוע השמח באמת, בכל יום מימי השבוע 'חיים' עם אברהם אבינו, הראשון שמסר נפשו על פרסום אלוקות בעולם. ומסירות הנפש שלו הוריש אברהם אבינו בירושה לכל ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
ד' חשון	לימוד התורה בכל יום ויום נוגע בנפשות ממש, לא לבד בנפש הלומד, כי אם גם בנפשות בני ביתו, שאז אויר הבית הוא אויר תורה ויראת שמים.	עריכה - תבנית - שיחה
ה' חשון	ישראל נמשלו לכוכבים המתנוצצים בשמי רקיע, אשר לאורם לא יתעה גם ההולך במחשכי הלילה. כל אחד מישראל, בין איש ובין אשה, יש בו די כוח מוסרי ורוחני, להשפיע להעמיד גם את מכריו ומיודעיו בקרן אורה.	עריכה - תבנית - שיחה
ו' חשון	כשרצה רבינו הזקן לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מלימוד החסידות והתעסקות בעבודה, וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: "אך לא בחיי-אכרים ש'עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו', לא רואים אלוקות ולא שומעים אלוקות".	עריכה - תבנית - שיחה
ז' חשון	הסדר לאחר מתן תורה הוא: הסרת ערלת הגוף, הלשון, הלב - מעשה דיבור מחשבה. אברהם אבינו שהיה קודם מתן-תורה הרי בתחילה הכיר את בוראו - מחשבה, אחר כך פירסם אלוקותו, - דיבור, ואחר כך מילה - מעשה.	עריכה - תבנית - שיחה
ח' חשון	'מצוה' לשון צוותא וחיבור, והעושה מצוה מתחבר עם העצמות ברוך הוא, שהוא המצווה את הציווי הוא. וזהו "שכר מצוה מצוה", דזה מה שנתחבר עם עצמות אין סוף מצווה הציווי, זהו שכרו. ויובן במשל גשמי: איש פשוט ביותר יש לו ביטול פנימי אל החכמה ומעלת חכם, בביטול דהעדר תפיסת מקום לגמרי וכן גם בהרגש ההחכם הרי איש הפשוט אינו נכנס אצלו בגדר אנושי כלל - ואין זה דמבטלו ודוחה אותו, חס ושלום, דזהו מידה רעה - ונחשב בעיניו שאין לו קשר של יחס עמו כלל. והיה כאשר החכם יצווה לאיש הפשוט לעשות איזה דבר בשבילו, הנה בציווי זה נולד מציאותו של האיש הפשוט, הן לעצמו - שמרגיש מציאותו אשר ההוא יכול לקיים מצות החכם ולו ציווה החכם לעשות דבר, והן בעיני החכם נחשב למציאות אשר אליו ידבר ויצווה, ולבד זאת הרי ציווי זה מאחד החכם הרם ונעלה עם ההאיש הפשוט ביותר, והנמשל המובן. ומובן גם כן אשר ביחס להנ"ל, אין הבדל כלל במה יהיה הציווי, אם דבר גדול ונעלה או קטן ופשוט.	עריכה - תבנית - שיחה
ט' חשון	בהיות אבי אדמו"ר בן ד' או ה' שנים נכנס אל זקנו הצמח צדק בשבת קודש פרשת וירא והתחיל לבכות באמרו: מפני מה נראה ה' אל אברהם אבינו ולנו אינו נראה? ויענהו הצמח צדק: "אז א איד א צדיק, צו ניין און ניינציק יאר אלט איז מחליט אז ער דארף זיך מל זיין, איז ער ווערט אז דער אויבעשטער זאל זיך באווייזען צו אים". תרגום מאידיש: "כשיהודי צדיק, מחליט בגיל תשעים ותשע שנים שצריך למול את עצמו, ראוי הוא שה' יראה אליו".	עריכה - תבנית - שיחה
י' חשון	דער רבי (רבנו הזקן) פלעגט זאגען אויף אצילות "אויבען". מען דערציילט אז אין כתב פלעגט ער פון התרגשות, מער ווי "אצי" ניט קענען אנשרייבען. תרגום מאידיש: הרבי (רבינו הזקן) היה אומר על אצילות "למעלה". מספרים, שבכתב, מהתרגשות, יותר מ"אצי" הוא לא היה יכול לכתוב.	עריכה - תבנית - שיחה
י"א חשון	בתורה אור דיבור המתחיל פתח אליהו (פרשת וירא) בסעיף המתחיל "והנה הצמצום": "שבחינת עינים היא מקור בחינת כלים", צריך להיות "שהם בחינת עינים ומקור בחינת כלים". שם דיבור המתחיל "ארדה נא" בסעיף המתחיל "והנה בזהר": "דפירוש משוטטות". לדיבור המתחיל פתח אליהו ישנם הגהות מאבי אדמו"ר שהתחיל לכתבם בחורף רנ"ב.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ב חשון	תבנית:היום יום/י"ב חשון	עריכה - תבנית - שיחה
י"ג חשון	תבנית:היום יום/י"ג חשון	עריכה - תבנית - שיחה
י"ד חשון	תבנית:היום יום/י"ד חשון	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ו חשון	תבנית:היום יום/ט"ו חשון	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ז חשון	תבנית:היום יום/ט"ז חשון	עריכה - תבנית - שיחה
י"ז חשון	תבנית:היום יום/י"ז חשון	עריכה - תבנית - שיחה
י"ח חשון	תבנית:היום יום/י"ח חשון	עריכה - תבנית - שיחה
י"ט חשון	תבנית:היום יום/י"ט חשון	עריכה - תבנית - שיחה
כ' חשון	תבנית:היום יום/כ' חשון	עריכה - תבנית - שיחה
כ"א חשון	תבנית:היום יום/כ"א חשון	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ב חשון	תבנית:היום יום/כ"ב חשון	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ג חשון	תבנית:היום יום/כ"ג חשון	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ד חשון	תבנית:היום יום/כ"ד חשון	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ה חשון	תבנית:היום יום/כ"ה חשון	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ו חשון	תבנית:היום יום/כ"ו חשון	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ז חשון	תבנית:היום יום/כ"ז חשון	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ח חשון	תבנית:היום יום/כ"ח חשון	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ט חשון	תבנית:היום יום/כ"ט חשון	עריכה - תבנית - שיחה