הבדלים בין גרסאות בדף "ט"ו במנחם אב"
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אב}} | {{חודש אב}} | ||
| − | '''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"{{הערה|1=[[תענית]] כו ע"ב.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|1=[[בבא בתרא]] דף קכ"א ע"ב.}} נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}. הרבי אמר "מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה"{{הערה|ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770}}. | + | '''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"{{הערה|1=[[תענית]] כו ע"ב.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|1=[[בבא בתרא]] דף קכ"א ע"ב.}} נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}. הרבי אמר "מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה"{{הערה|ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770. וכן כתב בעל ה[[מנחת אלעזר]] ממונקאטש בספרו שער יששכר מאמר יום תבר מגל אות א': ביום ט"ו באב תחילת התנוצצות ראש השנה. ודורשי רשומות אמרו ש'''חמשה עשר באב''' בגימטריא '''כתיבה וחתימה טובה'''. ובשם המגיד מטריסק שקיבל מזקנו המאור עינים שקיבל מהבעל שם טוב שקיבל מרבו אחיה השילוני, שמט"ו באב עד ראש השנה - כמה פעמים שאחד מברך לחברו בכתיבה וחתימה טובה, כשיגיע ימי ראש השנה - במספר הזה יהיו לו אז מליצים טובים בשמים שילמדו עליו זכות (קובץ הבאר - נדפס תרפ"ג).}}. |
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
גרסה מ־11:16, 5 באוגוסט 2020
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ט"ו באב הוא היום החמישה עשר בחודש מנחם אב והוא יום שמחה שהשתווה ליום כיפור - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"[1]. בגמרא[2] נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת תש"נ עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו[3]. הרבי אמר "מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה"[4].
תוכן עניינים
אירועים ביהדות
- "יום שבירת המגלים" - בתקופת בית המקדש היו פוסקים ביום זה מלכרות עצים לבית המקדש, מכיוון שהעצים כבר לא היו יבשים. היה זה יום שמחה וצויין על ידי שבירת המגלים.
- בימי קדם היה זה יום שבנות ישראל יצאו לחולל בכרמים.
- ב'תפ"ז - דור המדבר שחטא בחטא המרגלים פסק מלמות.
- ב'תפח - חזרה דיבור ה' להתייחד עם משה רבינו.
- ב'תק"ג - בוטל האיסור על נישואין בין השבטים בעם ישראל.
- ב'תקל"ג - שבט בנימין הותר לבוא בקהל, לאחר פרשת "פילגש בגבעה".
- ג'קפ"ז - הוסרו המחסומים שהציב ירבעם בן נבט בדרך לעולם בשלושת הרגלים לבית המקדש בירושלים, על ידי המלך מבית ישראל הושע בן אלה.
- ג'תתק"ח - מתי ביתר הובאו לקבורה, חמש עשרה שנה לאחר שנרצחו בט' במנחם אב.
- שמ"ח - רבי שמעון בן לביא מפאס, מרוקו ורב בטריפולי, לוב. מחבר השיר 'בר יוחאי נמשחת אשריך', נפטר.
- תקמ"ב - הרב עמרם בן דיוואן, מחכמי חברון ושד"ר, נפטר.
- תרל"ג - רבי אשר פרלוב מקרלין, נפטר.
- תרל"ח - רבי יעקב ליינר מראדזין, מחבר ספר 'בית יעקב', נפטר.
- תרע"ח - רבי צבי הירש הלברשטאם מרודניק - צאנז, נפטר.
- תש"ג - מרד יהודי גטו ביאליסטוק בשואה.
- תשנ"ב - רבי בן ציון ידלר, המגיד הירושלמי, נפטר.
ימי חב"ד
- תקפ"ו - מרת חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי, בת אדמו"ר האמצעי, נישאה לרב אהרן אלכסנדרוב משקלוב.
- תש"ל - החל מבצע עידוד לחיילי צה"ל עם סיום מלחמת ההתשה על ידי ר' טוביה פלס בהוראת הרבי.
- תשמ"ו - בעקבות התוועדות הרבי נוסד ועד מימוש הוראות אדמו"ר שליט"א.
נולדו
- תרמ"ה - הרב ישראל לוין (ר' ישראל נעוולער) שמסר נפשו על הפצת יהדות ברוסיה הסובייטית.
- תרצ"ג - הרב שלום פלדמן, מנהל בית הספר לדפוס יד החמשה בכפר חב"ד, משכיל בתורת החסידות, משפיע ובעל שמועה.
- תרצ"ט - הצייר החסידי ר' ברוך נחשון.
- תש"ט - הרב שלמה זלמן לבקיבקר, מראשי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- תשל"ג - הסופר החב"די ר' זושא וולף מנהל סניף jem בארץ הקודש ועורך הסדרה ימי תמימים.
נפטרו
- תש"נ - הרב יעקב יהודה הכט - מייסד 'מחנה אמונה', מנחה כינוסי הילדים המיתולוגי בנוכחות הרבי, ומנכ"ל ארגון של"ה.
מבט החסידות
בחסידות מבואר[5] שעיקר ענינו של היום הוא מצד עצמו ולא מצד הענינים שקרו בו, וכל זה שענינים אלו קרו ביום זה, הוא בגלל מעלתו של היום.
ומעלתו של יום זה הוא שביום זה "קיימא סיהרא באשלמותא" (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של הקב"ה, שבשעה שמלכותו של הקב"ה בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, וגילוי זה הוא בישראל ולכן מידת המלכות נקראת גם "כנסת ישראל" ("שכונס כל נשמות ישראל"), כי היא מקור נשמות ישראל.
והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של הקב"ה בחודש זה, באה לאחר החיסרון של תשעה באב, שבתשעה באב היה העלם מלכותו של הקב"ה עד כדי כך שיכל להיות שריפת בית המקדש ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו[6], שזה היה מצד העלם מלכותו של הקב"ה ולאחר מכן בט"ו באב נעשה שלימות של מלכותו של הקב"ה ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר.
בט"ו באב מתגלה בחינת אריך אנפין ועתיק יומין - על ידי חמשת החסדים שלהם - כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא - וה' החסדים נמשכים לנוקבא, ומשם אלינו[7].
קישורים חיצונים
- ט"ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- היציאה מתשעה באב לט"ו באב - שיעור מאת הרב זלמן נוטיק
- 
- אהבה גדולה: כיצד הפך ט"ו באב ליום טוב הגדול ביותר? - באתר
י"ב אב תשע"ו - מנדי קמינקר, שש המאורעות שארעו בט"ו באב
הערות שוליים
- ↑ תענית כו ע"ב.
- ↑ בבא בתרא דף קכ"א ע"ב.
- ↑ שלשלת היחס עמ' 35.
- ↑ ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770. וכן כתב בעל המנחת אלעזר ממונקאטש בספרו שער יששכר מאמר יום תבר מגל אות א': ביום ט"ו באב תחילת התנוצצות ראש השנה. ודורשי רשומות אמרו שחמשה עשר באב בגימטריא כתיבה וחתימה טובה. ובשם המגיד מטריסק שקיבל מזקנו המאור עינים שקיבל מהבעל שם טוב שקיבל מרבו אחיה השילוני, שמט"ו באב עד ראש השנה - כמה פעמים שאחד מברך לחברו בכתיבה וחתימה טובה, כשיגיע ימי ראש השנה - במספר הזה יהיו לו אז מליצים טובים בשמים שילמדו עליו זכות (קובץ הבאר - נדפס תרפ"ג).
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמ' שמד ואילך, מאמר ט"ו באב תשל"ה ועוד.
- ↑ גיטין נו ע"ב.
- ↑ ד"ה לא היו תשמ"ז.
| הפתגם היומי - ט"ו במנחם אב - מלוח היום יום |
|---|
| אין אומרים תחנון.
רושם אבי אדמו"ר: מעלת ט"ו באב על כל ט"ו בחדש, שזהו רק השלמות בהגילוי, אבל מכל מקום היא רק בחינת מקבל, אבל בט"ו באב האור בה בקביעות, לפי שהעליה היא לפי ערך עוצם הירידה דתשעה באב. וזהו תשש כחה של חמה, עכו"ם מונים לחמה בישא, ובט"ו תשש כו' במכל שכן מזמן הבית שהיו נכנעים לשלמה, כל שכן לעתיד, ונהרו אליו, בבחינת ביטול לגמרי, "ואת רוח הטומאה אעביר" כו', ומעין זה בט"ו באב תשש. |
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
