אחרונים: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 38: | שורה 38: | ||
{{תבנית:אחרונים}} | {{תבנית:אחרונים}} | ||
{{דורות}} | {{דורות}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:אישים ביהדות]] |
גרסה מ־07:24, 27 ביולי 2020
האחרונים הם חכמי ישראל בתקופה שלאחר הראשונים. מקובל להגדיר את תקופה זו החל מגירוש ספרד ואילך.
בתקופה זאת, התחילו להתגלות שיטות החסידות, נוסדה חסידות חב"ד ועוד.
פירושי שו"ע
האחרונים התעסקו וכתבו פירושים סביב השו"ע. פירושים אלה נקראים "נושאי כלים" לשולחן ערוך.
אחרונים מפורסמים שכתבו על השו"ע:
- מגן אברהם - לאורח חיים.
- ש"ך - ליורה דעה וחושן משפט.
- ט"ז - לאברעה חלקי השולחן ערוך.
- חלקת מחוקק - לאבן העזר.
- בית שמואל - לאבן העזר.
- קצות החושן - לחושן משפט.
- נתיבות המשפט - לחושן משפט.
- משנה ברורה - לאורח חיים.
ספרים נוספים רבים נכתבו על פי סדר השו"ע, לדוגמא ערוך השולחן.
שיטות הלימוד בזמן האחרונים
תקופת האחרונים, החלה כתקופה חדשה במסורת התושב"ע על ידי ספריו ההלכתיים של ר' יוסף קארו.
ספריו התפשטו ברחבי מקומות הלימוד והחלו שיטות חדשות בלימוד. בין ספריו:
- "כסף משנה" - שהוא חיבור לברור מקורותיו של הרמב"ם ביד החזקה. ובכך הפך את הרמב"ם לספר שמושי ובר תועלת גדולה ביותר.
- "בית יוסף" - שהוא ספר כינוס של בירורי הלכה ע"פ כל ספרי הפוסקים והשו"ת עד לימיו של ר' יוסף קארו. והוא סמך את הספר כנושא כלים ל"ארבעה טורים" של ר' יעקב בן הרא"ש. ובכך נעשה הטור כספר המקיף ביותר לבירורי הלכה.
- "שלחן ערוך" - שהוא ספר פסקים הכתוב בעברית רהוטה ובלשון קצרה כמתכונת היד החזקה של הרמב"ם אך מסודר בדמיון גמור ל"ארבעה טורים".
בספריו אלה אפשר להגיד כי ר' יוסף קארו החל בעצם תנופה חדשה ומיוחדת של לימוד התושב"ע, במיוחד בספריו של השו"ת, המו"מ, בירורי ההלכה, והפלפול, על מאות כרכיה ועוד.
ספרות השו"ת הגיעה בימיו של ר' יוסף קארו לממדים עצומים, שנדרשו לה בקיאות וחריפות בלתי רגילים כדי לברור מתוכה את המקורות המתאימים להכרעת הדין בנושא כלשהו. ר' יוסף קארו ע"י ספריו עשה את הדרך לפשוטה וקלה יותר. ספריו טבעו חותמם על כל גדולי הפוסקים והמשיבים שבאו אחריו. אך למעמד מיוחד, כסמכות עליונה במסורת התושב"ע, זכה ספרו ה"שולחן ערוך".
בתקופת האחרונים החלו הישיבות ודרכי הלימוד הנוהגות עד היום שיטות לימוד מתפתחות. ספרים רבים פתחו את שיטת העיון. יש ספרים שנכתבו כספרי הלכה, אך עוסקים בפלפול ודיון עיוני ונלמדים רבות בישיבות, כגון הספרים קצות החושן ונתיבות המשפט הנחשבים לאחרונים קלאסים בעיון.
תקופות ביהדות | |
---|---|
|