פלפול: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}}{{לעריכה}} | {{להשלים|כל הערך=כן}}{{לעריכה}} | ||
'''פלפול''' הוא דרך | '''פלפול''' הוא דרך בלימוד התורה, בו מגיעים לחקר ההלכה על ידי משא ומתן מעמיק ועיון בעניין הנלמד מכל צדדיו. | ||
==מעלת הפלפול== | ==מעלת הפלפול== | ||
ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|קנב, א.}} מובא מאמר רבי יוסי בן קיסמא: טוב תרי מתלת, ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל. | |||
[[הרבי]] מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך פלפול, מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של [[תלמידי חכמים]] מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת. ומעלה זו של בחור עדיפה גם על המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם"{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=c6806eed-abc0-4a96-9481-c8000b37c603&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=210 שיחות קודש תשמ"א].}}. | |||
ה[[ | ==בקבלה== | ||
על ידי הפלפול [[בירור|מבררים]] את ה[[רע]] מה[[טוב]], על ידי התעסקות ברע שהוא הטעות שבלימוד הגמרא ושוללים אותו וזה נקרא בורר פסולת מתוך אוכל{{הערה|[[ספר התניא - אגרת הקודש פרק כ"ו]]}}. | |||
שורש לימוד זה הוא מ[[משה רבינו]] עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול{{הערה|ספר הליקוטים להאר"י הק' פרשה חוקת}}. | |||
==אמירת פלפול על ידי תלמידי הישיבה== | ==אמירת פלפול על ידי תלמידי הישיבה== | ||
| שורה 25: | שורה 19: | ||
במענה לשאלה של תלמיד כיצד יוכל לומר פלפול, והרי אינו יודע, השיב הרבי: "אומרים שאלה, אומרים תירוץ, מעיינים בספר – ונוצר פלפול!..."{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}. | במענה לשאלה של תלמיד כיצד יוכל לומר פלפול, והרי אינו יודע, השיב הרבי: "אומרים שאלה, אומרים תירוץ, מעיינים בספר – ונוצר פלפול!..."{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}. | ||
==דרך הלימוד של הרבי== | ==דרך הלימוד של הרבי== | ||
גרסה מ־00:35, 28 ביולי 2020
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פלפול הוא דרך בלימוד התורה, בו מגיעים לחקר ההלכה על ידי משא ומתן מעמיק ועיון בעניין הנלמד מכל צדדיו.
מעלת הפלפול
במסכת שבת[1] מובא מאמר רבי יוסי בן קיסמא: טוב תרי מתלת, ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל.
הרבי מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך פלפול, מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת. ומעלה זו של בחור עדיפה גם על המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם"[2].
בקבלה
על ידי הפלפול מבררים את הרע מהטוב, על ידי התעסקות ברע שהוא הטעות שבלימוד הגמרא ושוללים אותו וזה נקרא בורר פסולת מתוך אוכל[3].
שורש לימוד זה הוא ממשה רבינו עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול[4].
אמירת פלפול על ידי תלמידי הישיבה
| ערך מורחב – שבעת הקנים |
הרבי דרש מתלמידי הישיבה לעסוק באמירת וכתיבת פלפולים, וכאשר אחד התלמידים טען לרבי שאין לו חשק בלימוד השיב לו הרבי שאמירת הפלפול תחדיר בו חשק בלימוד.
בהתאם לכך, החל משנת תשי"ט התקיים סדר מיוחד בהוראת הרבי, בו שבעה תלמידים מצטיינים בנגלה ושבעה תלמידים מצטיינים בלימוד החסידות מוסרים מידי מוצאי שבת בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצרו של הרב שיעור-פלפול מיוחד.\
במענה לשאלה של תלמיד כיצד יוכל לומר פלפול, והרי אינו יודע, השיב הרבי: "אומרים שאלה, אומרים תירוץ, מעיינים בספר – ונוצר פלפול!..."[5].
דרך הלימוד של הרבי
|
| ערך מורחב – דרך הלימוד של הרבי |
דרך הלימוד של הרבי מתאפיינת בפלפול בדרכו של הרוגוצ'ובר, שהיא הבאת נקודות שוות במספר רב של מקומות בש"ס, גם כאשר הדמיון ביניהם אינו שוה מיד. זו היתה גם דרך הלימוד בישיבות חב"ד.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ קנב, א.
- ↑ שיחות קודש תשמ"א.
- ↑ ספר התניא - אגרת הקודש פרק כ"ו
- ↑ ספר הליקוטים להאר"י הק' פרשה חוקת
- ↑ ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.