חסידות חב"ד – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שורה 39: שורה 39:


===תורת הנגלה===
===תורת הנגלה===
 
{{ערך מורחב|פורטל:תורת הנגלה}}
{{ערך מורחב|ערך=[[פורטל: תורת הנגלה]]}}
 
ב[[תורת החסידות]] בכלל, וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, ניתנת הדגשה מיוחדת ללימוד תורת הנגלה, שהיא חכמתו של הקדוש ברוך הוא, ולימוד טעמי ההלכות כפי שהן בנגלה, היא התקרבות מיוחדת לקדוש ברוך הוא, הנוצרת על ידי כך שהאדם מקשר את מחשבתו לקדוש ברוך הוא, בכך שהוא חושב ומעיין בחכמתו של הקדוש ברוך הוא שהיא - חכמתו - והקדוש ברוך הוא - הינם אחד. אם כי, בקרב ספרי מורי החסידות מודגשת החובה ללמוד "לשמה" לשם הבורא, להדבק בקב"ה, הלימוד בקדושה ובכובד ראש, ומתוך [[ענווה]] ו[[ביטול]].
ב[[תורת החסידות]] בכלל, וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, ניתנת הדגשה מיוחדת ללימוד תורת הנגלה, שהיא חכמתו של הקדוש ברוך הוא, ולימוד טעמי ההלכות כפי שהן בנגלה, היא התקרבות מיוחדת לקדוש ברוך הוא, הנוצרת על ידי כך שהאדם מקשר את מחשבתו לקדוש ברוך הוא, בכך שהוא חושב ומעיין בחכמתו של הקדוש ברוך הוא שהיא - חכמתו - והקדוש ברוך הוא - הינם אחד. אם כי, בקרב ספרי מורי החסידות מודגשת החובה ללמוד "לשמה" לשם הבורא, להדבק בקב"ה, הלימוד בקדושה ובכובד ראש, ומתוך [[ענווה]] ו[[ביטול]].


שורה 72: שורה 70:


==ספרות חב"ד==
==ספרות חב"ד==
{{תיבת משתמש
{{ערך מורחב|פורטל: ספרות חב"ד}}
|טקסט={{כתב גדול|לערכים מורחבים נוספים בנושא הספרות החב"דית, ראו את [[פורטל:ספרות חב"ד|פורטל ספרות חב"ד]]}}
לצורך הסבר שיטת חב"ד, כתב מייסד חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]], את ספר ה[[תניא]]{{הערת שוליים|אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסאת}}, הנחשב כתורה שבכתב של [[תורת החסידות]], ועל בסיסו אמרו [[אדמו"רי חב"ד]] וכתבו [[מאמרי חסידות]], העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי אלוקים והאדם, מדוע מתעניין הבורא במעשי האדם, מהות התורה, מהות המצוות, מהי נשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו [[יהודי]] ועוד. ספרות חב"ד כוללת מאות רבות של ספרים, העוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.
|מסגרת=#000000
|רקע=#33bbbb
 
|רקע תמונה=#33bbbb
|תמונה=אייקון ספרות חבד.png
|גודל תמונה=50px
|קישור=פורטל:ספרות חב"ד
}}
{{להשלים}}
{{להשלים}}
לצורך הסבר שיטת חב"ד, כתב מייסד חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]], את ספר ה[[תניא]]{{הערת שוליים|אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסאת}}, הנחשב כתורה שבכתב של [[תורת החסידות]], ועל בסיסו אמרו [[אדמו"רי חב"ד]] וכתבו [[מאמרי חסידות]], העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי אלוקים והאדם, מדוע מתעניין הבורא במעשי האדם, מהות התורה, מהות המצוות, מהי נשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו [[יהודי]] ועוד. ספרות חב"ד כוללת מאות רבות של ספרים, העוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.


==אדמו"רי חב"ד==
==אדמו"רי חב"ד==
{{תיבת משתמש
{{ערך מורחב|פורטל: נשיאי חב"ד}}
|טקסט={{כתב גדול|לערכים מורחבים נוספים בנושא נשיאי חב"ד, ראו את [[פורטל:נשיאי חב"ד|פורטל נשיאי חב"ד]]}}
{{להשלים}}
|מסגרת=#000000
|רקע=#33bbbb


|רקע תמונה=#33bbbb
|תמונה=אייקון נשיאי חבד.png
|גודל תמונה=50px
|קישור=פורטל:נשיאי חב"ד
}}
===אדמו"ר הזקן===
===אדמו"ר הזקן===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}
שורה 145: שורה 127:


===אילן יוחסין של אדמו"רי חב"ד===
===אילן יוחסין של אדמו"רי חב"ד===
{{תיבת משתמש
{{ערך מורחב|פורטל: בית רבי}}
|טקסט={{כתב גדול|לערכים מורחבים נוספים בנושא נשיאי חב"ד, ראו את [[פורטל:בית רבי|פורטל בית רבי]]}}
{{להשלים}}
|מסגרת=#000000
|רקע=#33bbbb
 
|רקע תמונה=#33bbbb
|תמונה=אייקון בית רבי.png
|גודל תמונה=50px
|קישור=פורטל:ספרות חב"ד
}}


==מאפייני חסידות חב"ד==
==מאפייני חסידות חב"ד==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
=== השלוחים ובתי חב"ד===
=== השלוחים ובתי חב"ד===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[שליחות]], [[בית חב"ד]]}}
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[שליחות]], [[בית חב"ד]]}}
שורה 201: שורה 176:


===ניגוני חב"ד===
===ניגוני חב"ד===
{{תיבת משתמש
{{ערך מורחב|ערכים=[[ניגוני חב"ד]], [[פורטל: ניגוני חב"ד]]}}
|טקסט={{כתב גדול|לערכים מורחבים נוספים בנושא משפחות נשיאי חב"ד, ראו את [[פורטל:ניגוני חב"ד|פורטל ניגוני חב"ד]]}}
|מסגרת=#000000
|רקע=#33bbbb
 
|רקע תמונה=#33bbbb
|תמונה=אייקון ניגוני חבד.png
|גודל תמונה=50px
|קישור=פורטל:ניגוני חב"ד
}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני חב"ד]]}}
לנגינה משמעות רבה במשנת החסידות. [[הרבי הריי"צ]] אף הביא אימרה בשם [[רבי שניאור זלמן מליאדי]] כי ""הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ט עמ' 278}}, וכן בשם [[הצמח צדק]] על בסיס מאמר הגמרא כי ""כל האומר שמועה - כאילו בעל השמועה עומד כנגדו"{{מקור}}, אך מי שמנגן ניגון - הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו ממש{{הערה|'[[לשמע אוזן]]' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.}}.
לנגינה משמעות רבה במשנת החסידות. [[הרבי הריי"צ]] אף הביא אימרה בשם [[רבי שניאור זלמן מליאדי]] כי ""הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ט עמ' 278}}, וכן בשם [[הצמח צדק]] על בסיס מאמר הגמרא כי ""כל האומר שמועה - כאילו בעל השמועה עומד כנגדו"{{מקור}}, אך מי שמנגן ניגון - הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו ממש{{הערה|'[[לשמע אוזן]]' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.}}.