ארון קודש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
===הפרוכת=== | ===הפרוכת=== | ||
[[קובץ:הרבי נוגע בפרוכת.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נוגע בפרוכת בכניסתו לבית הכנסת]] | [[קובץ:הרבי נוגע בפרוכת.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נוגע בפרוכת בכניסתו לבית הכנסת]] | ||
בארון הקודש נהגו לשים פרוכת המזכירה את ה[[פרוכת]] שהבדילה בין [[הקודש]] ל[[קודש הקדשים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/10/3/139.htm בלקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 139] הרבי מדייק בדעת הרמב"ם שעניין הפרוכת קשור הן להבדלה בין הקודש לקודש הקדשים, והן לשמש כמסך על הארון, ככתוב "וסכות על הארון את הפרוכת" וכן "וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות"}}. מנהג ישראל הוא לשים את הפרוכת מחוץ לארון, אך יש מקור ברש"י ובתוספות במסכת מגילה{{הערה|מגילה כו, ב}} על פרוכת פנימית הרבי מדגיש, שאף שיש מקור לפרוכת פנימית אין לשנות המנהג בפרוכת מבחוץ ואף לא להוסיף עוד פרוכת פנימית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/18/10/260.htm בהוספות ללקו"ש חלק לו עמ' 260]}}. | בארון הקודש נהגו לשים פרוכת המזכירה את ה[[פרוכת]] שהבדילה בין [[הקודש]] ל[[קודש הקדשים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/10/3/139.htm בלקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 139] הרבי מדייק בדעת הרמב"ם שעניין הפרוכת קשור הן להבדלה בין הקודש לקודש הקדשים, והן לשמש כמסך על הארון, ככתוב "וסכות על הארון את הפרוכת" וכן "וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות"}}. מנהג ישראל הוא לשים את הפרוכת מחוץ לארון, אך יש מקור ברש"י ובתוספות במסכת מגילה{{הערה|מגילה כו, ב}} על פרוכת פנימית. הרבי מדגיש, שאף שיש מקור לפרוכת פנימית, אין לשנות את המנהג בפרוכת מבחוץ ואף לא להוסיף עוד פרוכת פנימית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/18/10/260.htm בהוספות ללקו"ש חלק לו עמ' 260]}}. | ||
על הפרוכת נהגו לרקום ציורים שונים כגון כתרים, לוחות הברית, מנורה, אריות, פרחים וכן פסוקים שונים הקשורים לתפילה ולבית הכנסת. | על הפרוכת נהגו לרקום ציורים שונים כגון כתרים, לוחות הברית, מנורה, אריות, פרחים וכן פסוקים שונים הקשורים לתפילה ולבית הכנסת. | ||
גרסה מ־23:41, 26 ביולי 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
ארון קודש או היכל הוא המקום בו מונחים ספרי התורה בבית הכנסת. הארון ממוקם ב"כותל המזרח" המכוון כנגד ארץ ישראל וירושלים[1].
רקע
הארון
במשכן ובבית המקדש היה מונח בקודש הקדשים ארון הברית שנקרא גם ארון הקודש. בארון, היו מונחים לוחות הברית, שברי הלוחות וספר התורה שכתב משה רבינו. הארון היה עשוי כעין ארגז מעץ מצופה זהב עליו היו הכפורת והכרובים.
משחרב בית המקדש וכתחליף באו בתי הכנסת, בהם ה' משרה את שכינתו כ"מקדש מעט", הניחו את ספרי התורה בקדמת בית הכנסת בתיבה מיוחדת, והיא נקראת "ארון הקודש". בהמשך, בתקופות אחרות, בנו ארון עץ ל"ארון קודש" ובתקופות אחרות ב"היכל"[2] שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה.
בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה[3].
במשך ההסטוריה נהגו בבתי הכנסת של קהילות עדות המזרח והספרדים שארון הקודש הוא כ"היכל" שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. סדר הישיבה בבית הכנסת אינו לכיוון ההיכל אלא לכיוון בימת הקריאה העומדת במרכז בית הכנסת בה ממקום גם החזן.
בקהילות האשכנזים נהגו במשך ההיסטוריה בארון קודש מעץ המסמל כאמור את ארון הברית שהיה עשוי מעץ. בסמוך לארון ממוקם החזן, וסדר הישיבה בבית הכנסת הוא לכיוון זה.
הפרוכת
בארון הקודש נהגו לשים פרוכת המזכירה את הפרוכת שהבדילה בין הקודש לקודש הקדשים[4]. מנהג ישראל הוא לשים את הפרוכת מחוץ לארון, אך יש מקור ברש"י ובתוספות במסכת מגילה[5] על פרוכת פנימית. הרבי מדגיש, שאף שיש מקור לפרוכת פנימית, אין לשנות את המנהג בפרוכת מבחוץ ואף לא להוסיף עוד פרוכת פנימית[6].
על הפרוכת נהגו לרקום ציורים שונים כגון כתרים, לוחות הברית, מנורה, אריות, פרחים וכן פסוקים שונים הקשורים לתפילה ולבית הכנסת.
באגרות קודש של הרבי ישנו מענה ליהודי ששאל את הרבי באופן העמדת הארון קודש, שיהיה בולט מחוץ לכותל. וממנו למדים עד כמה מדוייקת ההנהגה בבית הכנסת בעניינים אלו. וכך כתב לו הרבי: "יש לברר אם יש בזה משום שינוי מנהג, ובאם לא נעשה באופן דבליטות כאלו מבחוץ עד עתה, הרי אין לחדש ענין זה, וכידוע עד כמה נזהרו בדקדוק ביותר וביותר מבלי לעשות שום התחדשות בעניני בית הכנסת אפילו בדברים קלים, ואפילו אם לכאורה אין בזה חשש על אתר, כי הרי הרואה האומר מה נשתנה שינוי זה משינוי אחר, וד"ל[7]".
פתיחת הארון
| ערך מורחב – פתיחת הארון |
מנהג פתיחת הארון הוא חלק ממנהגי בית הכנסת, והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת ספר התורה לקריאה בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות.
פתיחת הארון במועדים שונים נחשבת לסגולה, ובקהילות רבות נוהגים למכור את הפתיחה.
מנהגים
בעת פתיחת הארון נוהגים להביט לכיוון ארון הקודש ולעמוד.
המנהג בפתיחת הארון הוא להסיט את הפרוכת מימין לשמאל.
הרבי נוהג הן בכניסתו לבית הכנסת לתפילה או למעמדים אחרים כחלוקת דולרים וכדומה, והן ביציאתו, לגעת בפרוכת הארון קודש. במעמד היחידות כללית המתקיים בחלקו האחורי של הזאל הגדול הרבי נהג להביט לעבר ארון הקודש. בהזדמנות מסויימת, הסתירו מחיצות את הארון והרבי ביקש להסירן.
יש הנוהגים בעת הוצאת ספרי התורה מהארון בשמחת תורה להקפות, להניח בתוך הארון נר דולק.
מנהג ישראל להחליף את הפרוכת בימים הנוראים ובכל חודש תשרי עד ז' חשוון לפרוכת לבנה. כך הוא המנהג גם במפה של בימת קריאת התורה ובעמוד החזן ואף במעיל ספרי התורה עצמם.
בתשעה באב נהוג להסיר את הפרוכת מארון הקודש ומהבימות ולהחזיר המפה של בימת הקריאה רק בעת הקריאה.
ארון הקודש ב-770
ארון הקודש המיוחד המפאר את כותל המזרח בזאל הגדול שב-770 נבנה על ידי גבאי בית הכנסת הרב יעקב ליפסקר, שהיה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית הכנסת, עשויים מעצים משובלים. כשביניהם:
- ארון הקודש הגדול בבית המדרש ב-770.
- ארון הקודש בזאל הקטן ב-770.
- סטענדערים רבים הפזורים ברחבי 770.
- שולחן מעוטר שהוצב בקומה השניה בביתו הפרטי של הרבי.
בשנים הראשונות הפרוכת שעליו היתה צרה ולאחר מכן הוחלפה ברחבה. החל משנת תשמ"ח רקומה על הפרוכת הקדשה לזכר נשמת הרבנית חיה מושקא. משנת תשנ"ד? ואילך מתנוססת הכרזת יחי אדוננו על החלק העליון של הפרוכת.
בבתי כנסת ובישיבות חב"ד ברחבי העולם בנו ארונות קודש בדוגמת זה שב-770 ומהם:
- ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
- בית הכנסת תפארת אליעזר בנחלת מנחם
- בית הכנסת חב"ד בביתר עילית
- בית חב"ד רביבים, ראשון לציון
- בית חב"ד מנילה, פיליפינים
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האם מותר לנאום בבית הכנסת עם הגב לארון הקודש? הרב יוסף ישעיה ברוין
- כספת מפוארת - ארון הקודש באתר בית חב"ד
- למה לארון הקודש יש 'פרוכת'? באתר בית חב"ד
- [hפפttp://wפפww.chabadof770.com/?q=he/node/87|תמונות מארון הקודש המרכזי ב 770].
צריך להוציא את האותיות שהלינק יעבוד
הערות שוליים
- ↑ שו"ע או"ח הלכות תפילה
- ↑ כמאמר המפורסם המובא בזוהר (נשא קל"ד.) "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל"
- ↑ דרושי חתונה לאדמו"ר האמצעי תנח: "ולהבין עד היכן מגיע כחה של שמחה ש"מ אפי' בע"ה שלא ידע מה שעושה רק מצד עוצם התמימות שמח לעשות נח"ר ליוצרו בדבר זה שמדמה שנח"ר הוא לבורא כמו שנמצא בס' משנת חכמי' בע"ה ששמע דרשת הרב במצות לחם הפנים, והי' סבור שלחם הפנים הוא לאכילה לפני ה' שאוכלם כמו שאוכל אדם, ועשה שתי לחם בשמח' גדולה הוא ואשתו לבושים בבגדי שבת אחר חצי יום עש"ק להטמינם בארון בבהכ"נ, ולמחר לא מצאם בארון, סבר שאכלם הבורא ושמח הוא ואשתו שמחה גדולה ועשו כן כמה פעמים בכל ע"ש, ושמש בהכ"נ הי' לוקחם בכל שבת בבוקר לסעודתו, ונשמע הדבר להרב וגער עליו ונתבטל ונענש הרב ומת באותה שנה, ואמרו לו שמזמן בהמ"ק ראשון ובימי משה במשכן לא הי' שמח' לפני ה' בלחה"פ כמו ממעשה לחה"פ שעשה זה העני בתום לבב בשמחה וטוב לבב הוא ואשתו שעשה נח"ר ליוצרו שאכל לחם זה כמביא לפני מלך כו'".
- ↑ בלקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 139 הרבי מדייק בדעת הרמב"ם שעניין הפרוכת קשור הן להבדלה בין הקודש לקודש הקדשים, והן לשמש כמסך על הארון, ככתוב "וסכות על הארון את הפרוכת" וכן "וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות"
- ↑ מגילה כו, ב
- ↑ בהוספות ללקו"ש חלק לו עמ' 260
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תש"ד