רבינו גרשום – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 רבנו גרשום נולד לאביו רבי יהודה{{הערה|שם אביו ידוע על-פי-זה שרבנו גרשום מזכירו רבות בכתביו, פרטים נוספים על אביו לא ידועים.}}, בשנת ד'תשפ"ח בערך בעיר מץ{{הערה|ע"פ אגרת המהרש"ל, יש הסוברים שזוהי מיינץ בה גר בשיבוש. חוקרים אחרים גורסים שנולד בערים אחרות ב[[צרפת]].}}.
-רבנו גרשום התגורר בעיר מץ. לא ידועים פרטים רבית על תולדות חייו, אמנם בצעירותו הוא היה מלמד תינוקות.
+רבנו גרשום התגורר בעיר מץ. לא ידועים פרטים רבים על תולדות חייו, אמנם בצעירותו הוא היה מלמד תינוקות.
-רבנו גרשום היה גדול ה[[ראשונים]] בדורו, והראשונים בדורות הבאים ייחסו לו חשיבות מיוחדת מאד.
+הוא היה גדול ה[[ראשונים]] בדורו, והראשונים בדורות הבאים ייחסו לו חשיבות מיוחדת.
 רבנו גרשום הסתלק בשנת ד'תשפ"ח בעיר מץ.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 ==רבותיו ותלמידיו==
+===רבותיו===
+רבו המובהק היה רבנו יהודה הכהן ליאונטין, אותו מזכיר רבנו גרשום{{הערה|שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סימן רסד}}: {{ציטוטון|רבינו ליאון, רבי שלמדני רוב תלמודי זצ"ל, חכם מופלא . . סמכתי על דברי רבינו ליאון . . אני רואה את דברי רבינו ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה, ואחרי דבריו לא ישנו.}}
-===רבותיו===
-רבו המובהק היה רבנו יהודה הכהן ליאונטין, אותו מזכיר רבנו גרשום:
-{{ציטוט|תוכן=רבינו ליאון, רבי שלמדני רוב תלמודי זצ"ל, חכם מופלא . . סמכתי על דברי רבינו ליאון . . אני רואה את דברי רבינו ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה, ואחרי דבריו לא ישנו.|מקור=שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סימן רסד
-}}
 המהרש"ל כותב שרבנו גרשום היה גם תלמידו של [[רב האי גאון]], ובעל [[סדר הדורות]] מזכיר עוד [[גאונים]] אצלם למד רבנו גרשום.
@@ שורה 40: / שורה 38: @@
 ==חרמותיו==
-רבנו גרשום תיקן שלש תקנות חמורות במיוחד, הנחשבות במיוחד, וחמורות מאד. תקנות אלו מכונות ''''חרם דרבנו גרשום''''.
+רבנו גרשום תיקן שלש תקנות חמורות, הנחשבות כחמורות. תקנות אלו מכונות ''''חרם דרבנו גרשום''''.
 תקנותיו הן:
-*לא להתחתן עם יותר משתי נשים<ref>בטעם התקנה מצינו:  המהר"ם פדובה (שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד): "חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי". שו"ת הר"ן סימן מח: "שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"</ref>.
+*לא להתחתן עם יותר משתי נשים{{הערה|בטעם התקנה מצינו שכותב המהר"ם פדובה (שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד) ש"חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי". ובשו"ת הר"ן (סימן מח) נכתב ש"שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"}}.
 *לא לגרש אשה בעל כרחה.
 *אין לאדם לפתוח את מכתבי חברו{{הערה|וכן שאר הדברים השייכים אליו.}} ללא רשותו.
@@ שורה 64: / שורה 62: @@
 במכתב מ[[ד' אייר]] [[תשט"ז]] לד"ר שלמה אידלברג, שהוציא ספר ובו תשובותיו של רבנו גרשום, כתב הרבי בין השאר: {{ציטוטון|בטח שמע המסופר בפי העולם, וכבר נדפס בכ"מ בשם גדול אחד, הטעם דדוקא רבנו גרשון נקבע עליו התואר מאור הגולה, משום דשתי התקנות של רבנו גרשון הן מאירות לישראל בגלות, וזהו מאור הגולה.}}{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק יג אגרת ד'רפג.}}
+{{ראשונים}}
 {{הערות שוליים}}
-{{ראשונים}}
-{{מיון רגיל:רבנו גרשום}}
 [[קטגוריה:ראשונים]]