כתר עליון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (בעריכה) |
מ (בעריכה) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
כתר עליון הוא גבוה יותר מן [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. [[עשר הספירות]] של עולם האצילות, אם כי הם בבחינת ביטול ל[[אור אין סוף]], עד שנאמר כי "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", הרי שהם בבחינת [[אותיות הכתב]], מה שאין כן בכתר עליון שהוא בבחינת [[אותיות החקיקה]]. | כתר עליון הוא גבוה יותר מן [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. [[עשר הספירות]] של עולם האצילות, אם כי הם בבחינת ביטול ל[[אור אין סוף]], עד שנאמר כי "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", הרי שהם בבחינת [[אותיות הכתב]], מה שאין כן בכתר עליון שהוא בבחינת [[אותיות החקיקה]]. | ||
על אף מעלתו הגדולה של כתר עליון נאמר ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] כי "כתר עליון אף על גב דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות". | |||
כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]]. שהפרצוף של פנימיות כתר עליון נקרא בשם [[עתיק יומין]], והפרצוף של חיצוניות כתר עליון נקרא בשם אריך אנפין. מבואר כי כתר עליון הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצל, ו[[עתיק יומין]] הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ו[[אריך אנפין]] הוא בחינה ראשונה שבנאצל. | כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]]. שהפרצוף של פנימיות כתר עליון נקרא בשם [[עתיק יומין]], והפרצוף של חיצוניות כתר עליון נקרא בשם אריך אנפין. מבואר כי כתר עליון הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצל, ו[[עתיק יומין]] הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ו[[אריך אנפין]] הוא בחינה ראשונה שבנאצל. | ||
[[קטגוריה:עולמות אבי"ע]] | [[קטגוריה:עולמות אבי"ע]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||
גרסה מ־21:30, 25 באוקטובר 2009
כתר עליון הינו ספירת הכתר של עולם האצילות.
כתר עליון הוא גבוה יותר מן עשר ספירות של עולם האצילות. עשר הספירות של עולם האצילות, אם כי הם בבחינת ביטול לאור אין סוף, עד שנאמר כי "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", הרי שהם בבחינת אותיות הכתב, מה שאין כן בכתר עליון שהוא בבחינת אותיות החקיקה.
על אף מעלתו הגדולה של כתר עליון נאמר בתיקונים כי "כתר עליון אף על גב דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות".
כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: עתיק יומין ואריך אנפין. שהפרצוף של פנימיות כתר עליון נקרא בשם עתיק יומין, והפרצוף של חיצוניות כתר עליון נקרא בשם אריך אנפין. מבואר כי כתר עליון הוא בבחינת ממוצע בין המאציל לנאצל, ועתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ואריך אנפין הוא בחינה ראשונה שבנאצל.