ארון קודש – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
משחרב בית המקדש וכתחליף באו בתי הכנסת, בהם ה' משרה את שכינתו כ"מקדש מעט", הניחו את ספרי התורה בקדמת בית הכנסת בתיבה מיוחדת, והיא נקראת "ארון הקודש". בהמשך, בתקופות אחרות, בנו ארון עץ ל"ארון קודש" ובתקופות אחרות ב"היכל"{{הערה|כמאמר המפורסם המובא בזוהר (נשא קל"ד.) "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל"}} שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. | משחרב בית המקדש וכתחליף באו בתי הכנסת, בהם ה' משרה את שכינתו כ"מקדש מעט", הניחו את ספרי התורה בקדמת בית הכנסת בתיבה מיוחדת, והיא נקראת "ארון הקודש". בהמשך, בתקופות אחרות, בנו ארון עץ ל"ארון קודש" ובתקופות אחרות ב"היכל"{{הערה|כמאמר המפורסם המובא בזוהר (נשא קל"ד.) "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל"}} שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. | ||
[[קובץ:הרבי נוגע בפרוכת.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נוגע בפרוכת בכניסתו לבית הכנסת]] | |||
בארון הקודש נהגו לשים פרוכת המזכירה את ה[[פרוכת]] שהבדילה בין [[הקודש]] ל[[קודש הקדשים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/10/3/139.htm בלקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 139] הרבי מדייק בדעת הרמב"ם שעניין הפרוכת קשור הן להבדלה בין הקודש לקודש הקדשים, והן לשמש כמסך על הארון, ככתוב "וסכות על הארון את הפרוכת" וכן "וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות"}}. מנהג ישראל הוא לשים את הפרוכת מחוץ לארון, אך יש מקור ברש"י ובתוספות במסכת מגילה{{הערה|מגילה כו, ב}} על פרוכת פנימית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/18/10/260.htm בהוספות ללקו"ש חלק לו עמ' 260] הרבי מדגיש, שאף שיש מקור לפרוכת פנימית אין לשנות המנהג בפרוכת מבחוץ ואף לא להוסיף עוד פרוכת פנימית}}. על הפרוכת נהגו לרקום ציורים שונים כגון כתרים, לוחות הברית, מנורה, אריות, פרחים וכן פסוקים שונים הקשורים לתפילה ולבית הכנסת. | בארון הקודש נהגו לשים פרוכת המזכירה את ה[[פרוכת]] שהבדילה בין [[הקודש]] ל[[קודש הקדשים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/10/3/139.htm בלקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 139] הרבי מדייק בדעת הרמב"ם שעניין הפרוכת קשור הן להבדלה בין הקודש לקודש הקדשים, והן לשמש כמסך על הארון, ככתוב "וסכות על הארון את הפרוכת" וכן "וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות"}}. מנהג ישראל הוא לשים את הפרוכת מחוץ לארון, אך יש מקור ברש"י ובתוספות במסכת מגילה{{הערה|מגילה כו, ב}} על פרוכת פנימית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/18/10/260.htm בהוספות ללקו"ש חלק לו עמ' 260] הרבי מדגיש, שאף שיש מקור לפרוכת פנימית אין לשנות המנהג בפרוכת מבחוץ ואף לא להוסיף עוד פרוכת פנימית}}. על הפרוכת נהגו לרקום ציורים שונים כגון כתרים, לוחות הברית, מנורה, אריות, פרחים וכן פסוקים שונים הקשורים לתפילה ולבית הכנסת. | ||
בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה. | בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/1/458.htm?q=%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 דרושי חתונה לאדמו"ר האמצעי תנח]: "ולהבין עד היכן מגיע כחה של שמחה ש"מ אפי' בע"ה שלא ידע מה שעושה רק מצד עוצם התמימות שמח לעשות נח"ר ליוצרו בדבר זה שמדמה שנח"ר הוא לבורא כמו שנמצא בס' משנת חכמי' בע"ה ששמע דרשת הרב במצות לחם הפנים, והי' סבור שלחם הפנים הוא לאכילה לפני ה' שאוכלם כמו שאוכל אדם, ועשה שתי לחם בשמח' גדולה הוא ואשתו לבושים בבגדי שבת אחר חצי יום עש"ק להטמינם בארון בבהכ"נ, ולמחר לא מצאם בארון, סבר שאכלם הבורא ושמח הוא ואשתו שמחה גדולה ועשו כן כמה פעמים בכל ע"ש, ושמש בהכ"נ הי' לוקחם בכל שבת בבוקר לסעודתו, ונשמע הדבר להרב וגער עליו ונתבטל ונענש הרב ומת באותה שנה, ואמרו לו שמזמן בהמ"ק ראשון ובימי משה במשכן לא הי' שמח' לפני ה' בלחה"פ כמו ממעשה לחה"פ שעשה זה העני בתום לבב בשמחה וטוב לבב הוא ואשתו שעשה נח"ר ליוצרו שאכל לחם זה כמביא לפני מלך כו'".}}. | ||
במשך ההסטוריה נהגו בבתי הכנסת של קהילות עדות המזרח והספרדים שארון הקודש הוא כ"היכל" שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. סדר הישיבה בבית הכנסת אינו לכיוון ההיכל אלא לכיוון בימת הקריאה העומדת במרכז בית הכנסת בה ממקום גם ה[[חזן]]. | במשך ההסטוריה נהגו בבתי הכנסת של קהילות עדות המזרח והספרדים שארון הקודש הוא כ"היכל" שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. סדר הישיבה בבית הכנסת אינו לכיוון ההיכל אלא לכיוון בימת הקריאה העומדת במרכז בית הכנסת בה ממקום גם ה[[חזן]]. | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
המנהג בפתיחת הארון הוא להסיט את הפרוכת מימין לשמאל. | המנהג בפתיחת הארון הוא להסיט את הפרוכת מימין לשמאל. | ||
[[הרבי]] נוהג הן בכניסתו לבית הכנסת לתפילה או למעמדים אחרים כ[[חלוקת דולרים]] וכדומה, והן ביציאתו, לגעת בפרוכת הארון קודש. במעמד ה[[יחידות כללית]] המתקיים בחלקו האחורי של ה[[זאל הגדול]] הרבי נהג להביט לעבר ארון הקודש. בהזדמנות מסויימת, הסתירו מחיצות את הארון והרבי ביקש להסירן. | |||
יש הנוהגים בעת הוצאת ספרי התורה מהארון ב[[שמחת תורה]] ל[[הקפות]], להניח בתוך הארון נר דולק. | יש הנוהגים בעת הוצאת ספרי התורה מהארון ב[[שמחת תורה]] ל[[הקפות]], להניח בתוך הארון נר דולק. | ||
| שורה 35: | שורה 38: | ||
ב[[תשעה באב]] נהוג להסיר את הפרוכת מארון הקודש ומהבימות ולהחזיר המפה של בימת הקריאה רק בעת הקריאה. | ב[[תשעה באב]] נהוג להסיר את הפרוכת מארון הקודש ומהבימות ולהחזיר המפה של בימת הקריאה רק בעת הקריאה. | ||
== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/84288/ האם מותר לנאום בבית הכנסת עם הגב לארון הקודש?] הרב יוסף ישעיה ברוין {{אינפו}} {{וידיאו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||